פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אגף הרישוי: דרוש מבוגר אחראי, על בוחני הנהיגה

      עכשיו זה רשמי, מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה: "יש פערים לרעה במחוז הצפון, זה לא הולך להשתנות. ישנן אכלוסיות ששיעורי המעבר שלהן את מבחני הנהיגה המעשיים נמוכים יותר". יש בידי המשרד את נתוני ההצלחה של מורי הנהיגה בישראל, אך אלו אינם מפורסמים

      מבחן נהיגה, משרד הרישוי פתח תקווה, נובמבר 2015 (ראובן קסטרו)
      (צילום: וואלה!NEWS)

      בחודש מרץ השנה פרסמנו כאן את תחקיר "תעלומת הטסטים בצפון", אחרי שנים בהם מחוז הצפון הפגין אחוזי מעבר נמוכים יותר של מבחני הנהיגה המעשיים ללא הסבר מניח את הדעת, מהלך העברתן של הערים חדרה ונתניה ממחוז המרכז למחוז הצפון מחק באחת את אחוזי המעבר שהיו בהן. מכיוון שהעיר נותרה אותה עיר, התלמידים אותם תלמידים, חוקי התנועה לא השתנו וכך המורים, המשתנה היחיד במשוואה שהוחלף היה זהות הבוחנים – ויחד איתו גם שורת התוצאה – צניחה חדה, כמעט בן לילה של אחוזי המעבר.

      כאשר פרסמנו את תחקיר "תעלומת הטסטים בצפון" בחודש מרץ השנה קראנו לו כך מכיוון שנדמה היה שאין אפשרות לזהות ולהצביע על הסיבה עצמה לאחוזי המעבר הנמוכים יותר בצפון. אולם כעת, נדמה שנמצא הפתרון לתעלומה הזו. אבל רגע לפני שנספר לכם עליו, גם נאמר לכם שאם אתם מצפים ל"הפי אנד" של ספר או סרט טוב – זה לא יקרה.

      כוונות טובות

      ראשית, ייאמר כאן ועכשיו, עם ערב ראש השנה מעבר לפינה אנחנו באמת רוצים לשפוט כל אדם לכף זכות. אנחנו בטוחים כי בקרב בכירי משרד התחבורה אין מישהו ששם לעצמו כמטרה לפגוע בתלמידי הנהיגה, אבל גם כוונות טובות הן לפעמים מתכון לבעיות.

      בכנס של ארגון מורי הנהיגה הארצי, עלה לשאת דברים ראש אגף הרישוי במשרד התחבורה. בהתייחסות לשאלות שהופנו אליו הוא גם נגע בנושא הפערים בין אחוזי המעבר בצפון ובמרכז וכן גם באופן ספציפי לאלו בחדרה ונתניה שהועברו ממחוז המרכז לדרום בחודש אוגוסט 2016.

      בהקלטה שהגיעה לידנו מתוך הכנס נשמעו הדברים הבאים:
      "חדרה ונתניה נבדלות מאוד, התוצאות בחדרה ונתניה נבדלות מאוד באחוזים. אבל מה שקרה לנו שם, שבמהלך החודשים הראשונים של המעבר שמנו שם הרבה בוחנים זמניים מהחדשים... וזה חבלי לידה, ראינו את התוצאות".

      בחזרה לאותו תחקיר מלפני בדיוק חצי שנה. מתברר כי לטענות שהועלו בו על ידי מורים לנהיגה אודות חוסר אחידות, מקצועיות והבנה של הבוחנים את מהות העבודה, יש בסיס מוצק מאוד. הבוחנים הללו אכן היו, וכפי שאנחנו שומעים גם היום, עדיין המקור לירידה החדה באחוזי המעבר. אמת, הכוונה הייתה טובה, להקל על מצוקת הקצאת המבחנים המעשיים לאור הפער בין מספר הניגשים לטסטים ובין מספר הבוחנים. אולם שילוב בוחנים לא מנוסים שיפר אך במעט את המצב בהיבט של הקצאת המבחנים, אך לא בשיעורי המעבר.
      "ועכשיו זה מתייצב?" שואל אחד הנוכחים, "זה לא יתייצב אף פעם, מהרבה סיבות שכבר אמרתי, אני לא אגיד פה הכל הרי. אבל זה שונה לגמרי".

      בהמשך הכנס מתייחס ראש האגף לאכלוסיות שונות בתוך ציבור לומדי הנהיגה, בהתבטאות שלפחות על פניה צריכה לגרום לכל אחד לנוע בחוסר נוחות. "בכל מקום האכלוסיה מאוד נבדלת, הטפוגרפיה נבדלת ולפעמים כשיש שילוב קשה של שני המרכיבים יחד התוצאה לא מאחרת לבוא".

      אנחנו לא יודעים על איזו "אכלוסיה" מדובר, אבל אפשר להניח שהעיסוק לא נגע בקהילת מגדלי עגבניות השרי או דור שני לימאים, אלא באכלוסיה הערבית. מעבר לגירוד הלא נעים על המחשבה כי במשרד התחבורה מקטלגים אכלוסיות, ומייצרים מתאם בין סוג האוכלוסיה לבין מידת ההצלחה שלה, בחינה של אחוזי המעבר בשנת 2016 לא תואמת את תפיסת העולם הזו. כך למשל בערים מעורבות כמו לוד (47 אחוזים) או רמלה (45 אחוזים) בהן ניתן להניח כי גם לימודי הנהיגה מעורבים, השיעורים היו מעל או בדומה לאחוז המעבר בכל הארץ. בערים בצפון שאינן בעלות טופוגרפיה חריגה, שגם בהן לימודי הנהיגה מעורבים האחוזים היו נמוכים יותר מהממוצע, עכו עם 38 אחוזים, חדרה גם היא עם 38 אחוזים ועפולה עם 37 אחוזים כדוגמה.

      לגבי השלכות טופוגרפיות, כאן אין מחלוקת, המספרים מאשרים כי ערים בעלות מבנה הררי מציגות אחוזי מעבר נמוכים יותר, מן הסתם בשל האתגר המורכב של נהיגה ותמרון מכוניות ידניות.

      ביקורת ובקרה

      אחד הנושאים בהם עסקנו בתחקיר הקודם היה מוסד הערעורים של אגף הרישוי. מורים שעמם שוחחנו העניקו ציון נמוך מאוד למוסד הערעורים על תוצאות המבחנים המעשיים. התלונות המרכזיות נגעו להיעדר קריטריונים מחייבים וברורים הפוגעים ביכולות המורים והתלמידים להגיש ערעור בעל סיכויים להתקבל. כזכור, עמדת המחלקה המשפטית של אגף הרישוי היא שאין להתקין מצלמות במכוניות המשמשות למבחנים מעשיים, דבר שהיה חוסך את הרוב המוחלט של הסיטואציות בהן הועלו טענות על כך שבהתרשמות שלהם נראה כי עמדת הבוחן היא זו המתקבלת אוטומטית.

      עדויות של נבחנים כי הבוחן התעסק במהלך המבחן בטלפון הנייד ואשר על פי הקריטריונים של משרד התחבורה עצמו בטופס המקוון להגשת ערעור מהווה עילה ברורה לקבלת מבחן חוזר – אינן זוכות להתייחסות כלל בתשובה לבקשת ערעור, כך עולה מתכתובות שמגיעות אלינו. כמו כן, מורים מספרים על מקרים בהם המענה הלקוני בבסיסו לעיתים כלל לא תואם את נסיבות הגשת הערעור, מה שמעלה את האפשרות כי אלו כלל אינם נבדקים.

      במקרה אחד, אותו גם הפנינו למשרד התחבורה לצורך תגובה, נפסל נהג בעל רישיון מזה עשרות שנים שביקש להוציא רישיון לרכב משא ונכשל במבחן המעשי. הסיבות לפסילה היו אי שימוש במראה הימנית, אי שימוש במאט של המשאית (מנגנון בלימה משני לבלמים המאפשר האטה של המשאית ללא לחיצה על הבלמים ומיועד לנסיעה במורד ממושך) וכן על עליה של המשאית על העטרה (הטבעת החיצונית של מעגל התנועה, לרוב עשויה מאבנים משתלבות השקועות בכביש) של מעגל התנועה. גם אם נניח לסיבה הראשונה שייתכן שבה יש מחלוקת והצדק יהיה עם הבוחן, בשתי הסיבות האחרות לפסילה נופל פגם משמעותי.

      זאת מכיוון ששימוש במאט אינו רלוונטי כלל בתוואי הנסיעה העירוני בו נערך המבחן וכן הנבחן גם לא התבקש לעשות בו שימוש. הסיבה השנייה לפסילה, כזכור עלייה של המשאית על עטרת מעגל התנועה, גם היא אינה רלוונטית שכן חוקית למשאית מותר לעלות על שטח זה, יתרה על כך – זו בדיוק מטרתה לכתחילה.

      בהתייחסו לבוחנים ולמוסד הערעורים אמר מנהל אגף הרישוי כי: "אני אף פעם לא באתי לבוחן ועשיתי לו בירור על זה שהעביר 80 אחוז ובאותה מידה אתה לא יכול לעשות בירור לבוחן שמעביר 30 אחוז". משפט שאולי מעיד יותר מכל על הפער בהבנה של חשיבות הבקרה והביקורת. כאשר ישנן שתי נקודות קיצון לא רק שכדאי לבדוק את הסיבות אליהן – אפילו חובה לעשות כן.

      מנתונים שנאספים על ידינו לאורך השנה עולה המסקנה הברורה שבדק בית יסודי מתבקש בכל ההתנהלות של מבחני הנהיגה. מספרים חריגים באופן לא סביר של 10 נכשלים מתוך 10 ב-16 ליוני, נבחן אחד מתוך עשרה ב-23 ביוני, של נבחן אחד מתוך 14 ב-26 ליוני אמורים להדליק נורה אדומה.

      ביום שישי ה-4 באוגוסט ביוקנעם עבר נבחן אחד מתוך 20, בעפולה – ארבעה מתוך 30, בכרמיאל 13 מתוך 40 ובחדרה שישה מתוך 20. באותו יום ממש בפתח תקווה עברו 27 תלמידם מתוך 40, בחולון 30 מתוך 40 ובהרצליה 10 מתוך 20. הפער פה זועק לשמיים.

      משרד התחבורה (אתר רשמי , משרד התחבורה)
      עדויות מפורשות על בוחנים שהתעסקו בטלפון הנייד בזמן המבחן המעשי לא מקבלות התייחסות

      מבוגר אחראי?

      כמו שכתבנו בעבר, בראש משרד התחבורה עומד שר, שמו ישראל כץ ועל שמו מהפכות, לא פחות מכך – מהפכות בתחום התחבורה היבשתית, הימית והאווירית של ישראל. האיש הינו בעל יכולות ביצוע גבוהות ומוכחות. אין בסופרלטיבים האלו כדי חנופה, אלא ציון עובדות שהפער בינן לבין המתרחש בחצר האחורית של משרדו מעורר תמיהה. בתפקידו הנוסף הוא משמש גם כשר לענייני מודיעין, הייתכן כי דווקא למתרחש בתוך כתלי אגף הרישוי הוא אינו מודע?

      הרפורמה של הפרטת מערך מבחני הנהיגה המעשיים בו תולה המשרד את יהבו היא תפנית שאמנם חובת ההוכחה עוד לפתחה, אבל בעיון במרכיביה וקריאה של עשרות עמודים אודות המכרז, תנאי הפעלתו והמערך הטכנולוגי שלו – היא בהחלט ראויה לשבח. אבל היא רחוקה מרחק חודשים רבים מלהתחיל, חודשים רבים בהם מדי חודש כ-28 אלף מבקשי רישיון ייגשו למבחן, כמחצית מהם ייכשלו, הרבה פחות מהם יעברו רק כי הם שייכים למחוז הלא נכון...

      עם קבלת הנתונים, פנינו למשרד התחבורה לקבלת תשובה ותגובה. הפניה כללה בקשה למידע אודות הליך הערעור, נוהל הדיון או פרוטוקולים לדוגמה, נתונים אודות אחוז הערעורים המתקבלים לעומת הנדחים.

      ביקשנו גם תגובה לדברי מנהל אגף הרישוי בכנס על כך שלמשרד ידוע וברור כי יש פער בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. על כך שמקור אחוזי המעבר הנמוכים יותר נובע משיבוץ בוחנים לא מנוסים וחדשים ועל כך שעד כניסת הרפורמה של הפרטת מבחני הנהיגה לתוקף הצפויה לאמצע 2018 אין כוונה לשנות את המצב. ביקשנו לדעת האם בידי המשרד פילוח של אחוזי המעבר בהתאם לסוג האוכלוסיה וכן האם זו עמדת המשרד הרשמית. ביקשנו גם לדעת האם ישנה בקרה כל שהיא על בוחנים שלהם אחוזי מעבר או כישלון חריגים.
      מסתבר גם שמשרד התחבורה הדוחף לרפורמות בשלל תחומים לטובת האזרח מחזיק גם במידע חשוב מאוד לציבור לומדי הנהיגה בארץ – למשרד התחבורה יש את נתוני ההצלחה של כל מורה נהיגה. מדוע לא לפרסם את נתונים אלו כשירות לציבור?

      תגובת משרד התחבורה

      משרד התחבורה גיבש רפורמה מהפכנית במערך מבחני הנהיגה המעשיים, הכוללת בין השאר קיצור משמעותי ביותר בזמני ההמתנה לטסטים, שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות, מערך פיקוח ובקרה מקצועי על המבחנים ושיפור משמעותי של רמת מבחן הנהיגה בישראל.

      במסגרת הרפורמה, יתאפשר לראשונה לתלמידים לבצע טסט ראשון בתוך 3-5 ימים ומבחן חוזר בתוך 14 ימים לכל היותר. הרפורמה כוללת הקמת מערך פיקוח מקצועי על בוחני הנהיגה, הכולל עשרות מפקחים של משרד התחבורה שיבצעו בקרה ופיקוח על פעילות הבוחנים ושמירה על טוהר המידות.
      תהליך הבחינה ישודרג ויתבסס על קריטריונים ברורים, מדידים ומחייבים, תוך צמצום שיקול דעת של הבוחן בקביעת התוצאות. כמו כן, יעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים הכוללים בין השאר שימוש במצלמות, מערכת ניווט GPS, מערכת מחשוב ומילוי טופס מבחן באופן ממוחשב.

      ברכב יותקנו מצלמות לתיעוד מסלול נסיעת המבחן. הצילום יכלול גם הקלטה קולית בתוך הרכב. נתונים אלה יועברו לטאבלט אישי של הבוחן ויסייעו בהגברת הפיקוח והאכיפה וכן בהבטחת אחידות והוגנות המבחנים בין כל התלמידים. במסגרת הרפורמה, נקבעו בין השאר גם מנגנונים מדידים ואובייקטיבים למניעת הטיית אחוזי ההצלחה של התלמידים.

      עד ליישום הרפורמה, פעל משרד התחבורה לצמצום זמני ההמתנה למבחני נהיגה המעשיים באמצעות תוספת של 30 בוחנים חדשים למערך הבוחנים הקיים, ביצוע מבחנים גם בימי שישי והארכת יום העבודה של הבוחנים.