האירוע החריג התרחש לפני למעלה משנה. נהג אמבולנס נשלח להוציא את הרכב לאחר ששהה במוסך, אולם שום דבר לא הכין אותו לסצנה אליה נקלע תוך דקות מרגע קבלתו; הנהג הסיט את מוט ההילוכים למצב "נסיעה לאחור", אך זמן קצר לאחר מכן הרכב יצא משליטה. כל ניסיונותיו של הנהג לבלום את הרכב עלו בתוהו; ללא שאיבד עשתונות, הוא ניסה אף להאט את הרכב באמצעות הדוושה שמתפקדת כבלם יד, אך ללא הועיל. הרכב המשיך בנסיעה במהירות רבה, יצא מגבולות המוסך, ודהר לתוך רחוב הומה אדם באשדוד.
גם בנקודה זו, כעולה מפרוטוקול הדיון, במטרה להימנע מפגיעה בעוברי האורח הנהג הסיט בחוזקה את ההגה בזווית חדה והצליח להפנות את הרכב לעבר המדרכה. הנהג אף ניסה להוציא את ידית ההילוכים ממצב של רוורס לניוטרל אך גם זה לא צלח - האמבולנס דהר ומחץ את אשתו של בעל המוסך. הגלגל הקדמי עלה על בטנה והמשיך לנסוע עוד מספר מטרים עד שנבלם ע"י הקיר. היא הובהלה לבית החולים ברזילי באשקלון עם פגיעה רב מערכתית, אך לא היה כל סיכוי להצילה, ויום למחרת היא נפטרה.
לאור נסיבות התאונה ותוצאותיה הטרגיות, הוגש כנגדו כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות. עיקר המחלוקת בין הצדדים סבבה סביב השאלה האם נסיעת האמבולנס במהירות סבירה לאחור ולאחר מכן קדימה, היתה בשל רשלנות שנבעה מטעות אנוש של הנאשם או בשל תקלה ברכב. כמו כן התבקש בית המשפט להכריע האם הנאשם התרשל בפעולת ההיגוי שביצע ברכב התקול.
רשלנות או תקלה?
התביעה טענה כי הנסיעה המהירה של הרכב היא שהביאה לתוצאותיה הקשות של התאונה ונעוצה בנהיגתו הרשלנית של הנאשם. עוד נטען כי ברכב לא היתה כל תקלה וממילא, אף אם נוצר כשל במערכותיו, נהג סביר צריך היה לפעול אחרת. מנגד טען בא כוחו של הנאשם, עו"ד עמרי ארגמן, מומחה לדיני תעבורה שמייצג את מד"א כי הנסיעה המהירה ברכב נעוצה בתקלה, אשר בעטיה הטורים פעלו בעוצמה וגרמו לנסיעת הרכב, למרות שהנאשם לא לחץ על דווש הגז וכל ניסיונותיו כאמור לבלום אותו לא הביאו לעצירתו. "באילוצי הזמן והמקום מרגע שנתגלתה התקלה, עשה הנאשם כל פעולה אפשרית כי להשתלט על הרכב - ולא התרשל".
כיצד פסק בית המשפט?
כב' השופטת נועה חקלאי מבית המשפט לתעבורה באשדוד הבהירה כי גרסת הנאשם זכתה לאמונה אך לצד זאת, בא כוחו חשף שורה ארוכה של כשלים שנפלו בהתנהלות המשטרה. ראשית, התברר כי לא תיעדה את הממצאים בווידאו בניגוד לנוהלי חקירת תאונת דרכים ואף לא ביצעה מדידות של הסימנים בזירת התאונה. בנוסף, עלה כי קיים חסר במידות, במרחקים ובקנה מידה. אם לא די בכך, העבירה משטרת ישראל את הרכב לבדיקה במוסך היבואן ושהה בחצריו לפרק זמן ארוך, בלא כל תיעוד תוך שנטען כי לחברה יש אינטרס כלכלי אדיר שנובע מתוצאות הבדיקה. השופטת כתבה כי הבחירה במוסך "גרמה תחושת אי נוחות והותירה מקום לחשש שמא מאן דהוא שרצה להסתיר דבר מה, יכול היה לגשת לרכב ולעשות כן".
הרשעה בדין הפלילי מחייבת את התביעה להוכיח מעבר לכל ספק כי התאונה התרחשה בשל רשלנות הנהג, אולם במקרה הזה היא נכשלה. השופטת קבעה כי היא לא שוכנעה שהתאונה התרחשה בשל טעות אנוש וכתוצאה מנהיגה רשלנית של הנאשם; "עדות הנאשם, עדויות עדי הראיה, הסימן החריג שנמצא בזירה והמהירות הגבוהה אליה הגיע הרכב, כל אלה מבססים ספק סביר שיכול והיתה תקלה ברכב".
אי לכך ולמרות התוצאה הקטלנית של התאונה הצליח בא כוחו של הנאשם לחלצו מהרשעה שהיתה שולחת אותו מאחורי סורג ובריח למשך שנים רבות. לדברי עו"ד עמרי ארגמן: "היה ברור לנו כבר מהרגע הראשון כי מדובר באירוע נדיר של תקלה באמבולנס. הרכב הוכנס לבדיקה במוסך היבואן ואנו טענו שמדובר בטעות. לא ניתן לתת ליבואן להחליט אם הייתה תקלה ברכב או לא, הוא בעל אינטרס. לכן כעבור כמה חודשים ביקשנו להחזיר לנהג את הרישיון. שופטת בכירה קבעה שיש להחזיר אותו והוסיפה בהחלטתה "צדק צריך לא רק להיעשות הוא צריך להראות. אחרי השבת הרישיון, המשטרה והפרקליטות רק הקשיחו את עמדתם. בתיק נשמעו פעם אחר פעם עדים ומומחים. הנהג הפציר בי "אני מכיר אישית את בעלה של המנוחה, לא אוכל להמשיך להסתכל לו בעניים, לא הגעתי אליך בכדי לעשות עסקת טיעון, קשרתי קשר אישי עם הנהג ובני משפחתו כולם ביקשו שאלחם עד הסוף". לאחר הזיכוי הם אמרו - עכשיו השמחה שלנו לא מלאה, איש לא יחזיר לבעל המוסך את אשתו אולם לפחות בסיוטים בלילה ידע נהג האמבולנס שהוא עשה כל שיכל למנוע את מותה". הנהג הוסיף ואמר לי כי הוא יכול להמשיך לנהוג בכדי להציל חיים ולהוביל נשים כורעות ללדת, להוליד תינוקות וחיים חדשים".