מרקיעי השחקים וחורכי האספלט: הקשר המיוחד בין מכוניות למטוסים

המכונית והמטוס נולדו בפרק זמן כמעט זהה, סוף המאה ה-19-תחילת המאה ה-20. הם סימלו חדשנות ועולם חדש. עיצוב המכונית "נגרר" אחרי עיצוב המטוס ויצרני מכוניות רבים שילבו אלמנטים דמויי מטוס במוצרים שלהם. אלו כמה מייצרני המטוסים שירדו לקרקע ויצרני המכוניות שעפו לשמים.

מי שבוחן היטב את הסמל המפורסם של חברת המכוניות המפוארת ממינכן, יגלה שהוא מסתכל למעשה על מדחף של מטוס. מה ליצרן מכוניות מוביל ולמדחף של מטוס? כבר לפני 100 שנים, בשנת 1918, יצרו מפעלי ב.מ.וו מנוע למטוסים בשם BMW IIIa inline-six שנודע בחסכנותו הרבה וביכולת מוכחת בגבהים, בעקבות הסכמי וורסאי שנחתמו בסיום מלחמת העולם הראשונה, הופסק ייצור מנועי מטוסים על ידי החברה למשך 12 השנים הבאות.

למעשה, BMW נכנסה לעסקי הרכב מתוך כורח, לאחר שנאסר עליה לייצר מנועים למטוסים והיא עברה להתמקד באופנועים. המכונית הראשונה שבנתה BMW הייתה ה-Dixi, שבעצם הייתה העתק של האוסטין 7 הבריטית. בעתיד תשוב היצרנית הזו להעתיק מכוניות בריטיות, הפעם לאחר שתרכוש את המותגים מיני ורולס רויס.

בשנת 1928 חזרה החברה לייצר מנועי מטוסים תחת זיכיון של "פראט אנד וויטני" ובשנת 1933 החלה לייצר את המנוע האווירי BMW123 שהיה פיתוח של מנוע הורנט של פראט אנד וויטני וזה נמכר בהצלחה לתעופה האזרחית לאורך שנות ה-30. לעניין זה ידועה במיוחד הטיסה הישירה הראשונה מברלין לניו-יורק בשנת 1938 במטוס שהונע על ידי מנוע BMW123.

במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרה ב.מ.וו מנועים למטוסים צבאיים וניצלה עובדי כפיה ואסירי מחנות ריכוז. לאחר סיום המלחמה הופסק שוב ייצור מנועי המטוסים והחברה התמקדה באופנועים. בהמשך הוחל גם בייצור כלי רכב זעיר המבוסס על מכלולי אופנוע, הלא היא ה-isetta. הצעד הבא היה לקנוצ את קווי היצור של חברת GLAS, כולל צוות המהנדסים המנוסים שלה וההמשך ידוע.

השם המוזר SAAB הינו ראשי תיבות של Svenska Aeroplan AB (חברת המטוסים השוודית בעירבון מוגבל) אשר משנת 1937 יצרה מטוסים. בתחילה היו אלו מטוסי בוכנה צבאיים ובהמשך מטוסי קרב ומפציצים סילוניים ואף מטוסי נוסעים.

לאחר שיצרה בהצלחה מאות מטוסים, החליטה סאאב להתרחב ובשנת 1945 הוקמה SAAB AUTOMOBILE AB כזרוע עצמאית ליצור מכוניות.

המכונית הראשונה שתכננה ויצרה החברה החדשה הייתה SAAB 92 אשר יצאה לשוק בסוף 1949. כמוצר שנולד בחברת מטוסים תוכננה המכונית עם תכונות אווירודינמיות מעולות עם מקדם גרר של 0.30 (הישג מכובד גם בימינו). המנוע היה בעל שתי בוכנות בנפח 754 סמ"ק והספק של 25 כ"ס. המכוניות הראשונות נצבעו כולן בירוק כהה והגדה מספרת שפשוט נשארו במחסני החברה מיכלים רבים של צבע ירוק שיועד במקור למטוסים הצבאיים. מכונית קטנה וחלשה זו סיימה את הראלי השוודי של 1950 במקום השני.

סאאב 92 (וגם ה-93 וה-96 המבוססים עליו) יוצרו שנים רבות ונמכרו במעל לחצי מיליון יחידות. רק בשנת 1968 הוצג דגם חדש לחלוטין, ה-99. דגם זה אף עלה בהצלחתו על דגם ה-96. בהמשך יוצרו דגמי 900, 9000. אבל חברת המכוניות עברה גלגולים רבים והחלפות בעלים ובסוף 2011 הפסיקה לפעול כתוצאה ממשבר כספי.

המפעל הבריטי הוותיק Bristol Aeroplane Company החל לייצר מטוסים לפני למעלה ממאה שנים. עם סיום מלחמת העולם השניה הסתבר שללא מלחמות הביקוש למטוסים יורד ויחד איתו היקף ההזמנות והמפעל החליט להיכנס גם לייצור מכוניות איכות. בשנת 1945 החלו ההכנות לייצור הדגם הראשון, Bristol 400 אשר למעשה היה אוסף של מכלולים ממכוניות ב.מ.וו של סוף שנות ה-30. דגמי ה-404/405 אשר יוצרו בין השנים 1953 ל-1958 כבר היו יותר "בריסטוליים" וכללו רכיבים מתקדמים כמו מעצורי דיסק ועוד.

בסוף שנות ה-50 הצטיידה חברת "אל-על" במטוסי בריסטול "בריטניה" ומנכ"ל החברה קיבל מכונית בריסטול לשימושו. מכונית זו הייתה שנים רבות אחר כך ברשותו של אספן ישראלי.

חברת Bristol Aeroplane Company נבלעה בתוך British Aerospace, אך מכוניות בריסטול מיוצרות עד היום באופן עצמאי, בכמויות קטנות ובמחירים מרקיעי שחקים.

היספאנו סוויזה (או בעברית ספרד-שוויץ) היה בכלל מיזם הנדסי של שוויצרי וספרדי עם התמחות בייצור מטוסים, נשק ומכוניות יוקרה. ההתחלה הייתה בשנת 1898. עד 1943 יצרו מפעלי היספאנו סוויזה מכוניות פאר המצוידות בטכנולוגיות פורצות דרך כמו מנועי אלומיניום, גל זיזים עליון, ארבעה שסתומים לצילינדר ומעצורי "כוח" אשר הותקנו גם ברולס רויס של התקופה. לאורך המאה ה-20 ועד ימינו נמשך ייצור הנשק ומנועי מטוסים במפעלים בספרד ובצרפת.

לאחר שנים רבות ללא דגמי מכוניות, הוצג בתערוכת המכוניות בז'נבה 2010 דגם עדכני של מכונית Hispano Suiza אך לא היה לכך המשך.

מסרדשמיט AG הייתה יצרנית מטוסים גרמנית שהוקמה ב-1938 ויצרה מטוסים, בעיקר עבור חיל האוויר הגרמני.

לאחר המלחמה נאסר על החברה להמשיך לייצר מטוסים והיא פנתה ליצור רכב זעיר וחסכוני "קטנוע עם קבינה" – שהתאים לשוק של קונים ללא משאבים. הרכב הזעיר, מסרדשמיט בדגמי KR175 ו-KR200 יוצר בין השנים 1955 ל-1962 וזכה להצלחה מרובה. עם מנוע שהפיק 10 כ"ס הגיע הרכב המצחיק למהירות 90 קמ"ש. בשנת 1955 תוכנן דגם משופר אשר השתתף במירוץ 24 שעות בהוקנהיים ורשם שיא מהירות של 103 קמ"ש לרכב בעל מנוע בנפח 250 סמ"ק.

עם התאוששות הכלכלה הגרמנית בשנות ה-60 ירד הביקוש לכלי הרכב הזעירים ובשנת 1964 הופסק היצור. הפעילות התעופתית דווקא חזרה לצמוח ובהמשך הפכה מסרדשמיט לחלק מחברת Airbus.

להנרי פורד מיוחס המשפט לפיו "הלקוח יכול לבחור מכונית בכל צבע כל עוד הוא שחור", אבל מסתבר שפורד בנה גם מטוסים ובמגוון צבעים שאינו שחור.

אכן פורד הקים מפעל למטוסים שפעל בין השנים 1925 ל-1933 ובנה מטוסים בעלי שלושה מנועים שנקראו Ford Tri-Motor המטוס עצמו היה שיפור של מטוסים מתוצרת "יוניקס" ו"פוקר" הגרמניות ונודע כיעיל, נוח לתחזוקה ומתאים לנחיתה בשטחים בעייתיים. פורד היה קשור לענף התעופה שנים מועטות, אך חשיבות גדולה הייתה לעצם כניסתה של דמות כמו הנרי פורד לעסקי האוויר. מעורבותו גם השפיעה על קידום נושאים כמו מסלולי נחיתה, ניווט מבוסס גלי רדיו, האנגרים ומסופי נוסעים. פורד חזרה לייצר מטוסים עבור ממשלת ארצות הברית כחלק מהמאמץ המלחמתי בשנות מלחמת העולם השנייה, אך בעיקר כקבלנית ביצוע ולא עסקה בתכנון.