לאחר שנים רדומות, שוק הסופרמיני בארץ החל להראות סימני יקיצה. ההתעוררות התרחשה בעיקר הודות לסיאט שניערה את השוק כשהורידה את מחירי איביזה האוטומטית לאזור 80,000 שקלים. המהלך גרר אחריו כמה מתחרות כמו פיג'ו 208 וניסאן מיקרה והן יצרו למעשה סוג של רמת כניסה לקטגוריה. איביזה הפכה למכונית הנמכרת בקטגוריה, השתיים האחרות גדלו גם כן - ויחד איתן הסגמנט כולו. ועדיין, עיקר הקטגוריה התרכזה באזור ה-100,000 שקלים.
השנה התרחשו כמה שינויים אשר מעצבים מחדש את כללי המשחק בקטגוריה. איביזה התחדשה לחלוטין והגרסה האוטומטית הבסיסית כבר מתחילה ב-90,000 שקלים. פיג'ו 208 התייקרה משמעותית וכבר לא נמצאת באזור המחיר שבו היתה קודם, ודגמים רבים חודשו או התחדשו.
מצאנו את עצמנו מול בחירה מורכבת - אילו מכוניות לקחת למבחן השוואתי? הרי לא ניתן לקחת את כולן בו זמנית. כיוון שאיביזה החדשה עדיין לא זמינה למבחן, בחרנו להפגיש בין שלוש בולטות אחרות: קיה ריו וסיטרואן C3 החדשות, ולהשוות אותן מול טויוטה יאריס שעברה מתיחת פנים עמוקה וגם היתה המכונית השניה הכי נמכרת בארץ, אחרי איביזה.
מבחוץ ומבפנים
מבט בוחן סביב השלוש ואין ספק מי המקורית, המיוחדת, והנאה ביותר: סיטרואן C3. עיצובה גם קורץ לתחום הפנאי הפופולרי עם חרטום שמתחיל גבוה, פנסים מדורגים, בתי גלגלים גדולים שצבועים בשחור, פסי אייר-באמפ צידיים וגג דו-גוני. הכל מרימים את העיניים כלפי מעלה והתוצאה נהדרת. טויוטה וקיה בחרו בקווים אחרים לגמרי. יאריס שעברה מתיחת פנים, מציגה מראה מוחצן כצו האופנה העדכני של טויוטה עם חרטום בולט מאוד, כשהשאר נותר מוכר, נאה אם כי פחות מיוחד. לעומת השתיים האחרות ריו הולכת על בטוח עם עיצוב סולידי, ובעל אלמנטים רוחביים להדגשת המרחב במכונית. התוצאה מאוד רגועה ופחות מיוחדת. גם ביחס לדור הקודם.
בתא הנוסעים נמצא את המשך הקו החיצוני. סיטרואן מציגה אוסף של אלמנטים מיוחדים ושונים שמעשירים את האווירה, כמו ידיות דלתות נאות, מושבים בעלי עיצוב כורסתי, גימור דמוי עור לחלק מהדשבורד מושבים והגה. התוצאה גם אם לא מושלמת, מאוד מחניפה. יאריס לא שינתה מהותית את תא הנוסעים, ובכל זאת השינוי מורגש עם מחוונים חדשים וצג צבעוני ביניהם, פתחי אוורור צידיים נאים שגם מעניקים רושם איכותי בהרבה, וגלגל הגה נאה מבעבר. התחושה הכללית הטובה גם נובעת מרמת הגימור של רכב המבחן: בלאק-טופ שבה חלק גדול מסביבת הנהג והדפנות הולבשו בפלסטיק רך וצבעוני (כחול או אדום בהתאם לצבע המרכב). ריו ממשיכה בקו הנקי והמודרני וגם אם לא מתעלה או מציגה חומרים רכים ונעימים כמו שיש לחלק מהמתחרות, העסק כולו נראה טוב ומזמין מבעבר. היא גם מציעה שפע של תאי אחסון שימושיים, עובדה בולטת לנוכח חסרון התאים בשתיים האחרות.
את הנדסת האנוש הטובה ביותר רושמת ריו עם סביבת נהג מאוד מוכרת מדגמי החברה האחרים, ונוחה לתפעול לכשעצמה. יאריס וסיטרואן מפסידות נקודות בסעיף הנדסת האנוש. קחו למשל את מיקום לחצן ספורט בתיבת ההילוכים שנמצא במקומות פחות נגישים: ביאריס באזור בלם היד בצמוד לכפתור בקרת היציבות(!) בסיטרואן באזור מחזיקי הכוסות. ל-C3 עוד כמה מוזרויות תפעול כמו מערכת עצור-הנע שניתנת לכבות רק דרך המולטימדיה, ולחצני הגה מבלבלים כשהשליטה על מערכת השמע נמצאת גם בצד ימין וגם בצד שמאל.
שלושתן אגב מפסידות נקודות כשזה מגיע לנראות ותפעול מערכת המולטימדיה. ביאריס נמצא את המערכת העשירה ביותר (טויוטה טאץ' 2), שמשלבת גם את מערך ה"קונטקטד" של היבואנית, אך התפריטים רבים, תפעול הקונקטד לפעמים איטי ושינוי עוצמת השמע מבוצע ע"י פקדי טאץ' לא נוחים במקום חוגה. המערכת בריו נראית ומרגישה פשוטה, תפעולה לא תמיד אינטואיטיבי וכמו ביאריס היא לפעמים סובלת מהשתקפויות. מנגד יש לה גם כמה מעלות כמו תפעול בשפה העברית, מצלמת רוורס מקורית ו"אפל קארפליי". ב-C3 נמצא מערכת ששולטת על הכל, מרדיו ועד מיזוג, דבר שהופך את התפעול למסורבל לביצוע בעת נסיעה.
לריו תא הנוסעים המרווח ביותר מבין השלוש ומהגדולים בקבוצה במיוחד מאחור. זהו קלף שהיה חזק גם בריו הקודמת, ובזו החדשה התחזק עוד יותר בעיקר בזכות תחושת הרוחב. יחד עם שטח חלונות גדול, מתקבל חלל מאוד מואר ואוורירי. המושבים הקדמיים בסה"כ בסדר ומציעים תמיכה סבירה פלוס אבל נוחותם מוגבלת בזמן בשל המבנה הבסיסי: הם קצרים יחסית ובעלי קצה מתעגל כלפי מטה, דבר שמשאיר את אזור הברכיים מעט באוויר ולאורך זמן עלול לעייף. מאחור המושב קצר יחסית והישיבה גבוהה וסה"כ טובה.
ליאריס מושב קדמי נוקשה שהתגלה כנוח לאורך זמן. המושב האחורי מרווח ומציע מבנה דומה לזה של ריו. כלומר מושב קצר, ישיבה גבוהה וריצפה כמעט שטוחה עבור נוסע חמישי מזדמן.
ל-C3 מושבים קדמיים "כורסתיים" עם סממנים גרפיים רוחביים להדגשת המרחב. חסרה להם מעט תמיכה אך הם התגלו כנוחים ביותר לנסיעה ארוכה. מאחור התחושה מעט ספסלית אבל המושב עצמו נוח, ארוך, והארוך מבין השלוש במבחן.
לשלושתן תאי מטען גדולים ושימושיים. לריו ול-C3 התאים הגדולים ביותר כשלריו המפתח הגדול ביותר, אבל לא משמעותית. ריו היא גם היחידה להציע ווי תליה מאוד שימושיים. למרות של-C3 תא זהה בגודלו לריו, הוא בעל המפתח הכי קטן. ושוב, לא באופן משמעותי ובוודאי שלא יגביל אתכם בהכנסת עגלת ילדים למשל. יאריס היא היחידה שמאפשרת לבחור בשני גבהים לרצפה, אבל אז מיקום המדף בחלק התחתון משאיר חלקי פח חשופים. לאף אחת אין שקע 12V, וקיפול המושבים לא יצור רצפה שטוחה.
מנוע וביצועים
את סעיף יחידת הכוח C3 לוקחת בלי מאמץ. מגדש הטורבו מפצה על הנפח הצנום והרבה מעבר לכך, עם זמינות כוח טובה בכל נקודת זמן וסל"ד עד בערך 4,500 סל"ד כאשר אז, כמו רוב מנועי הטורבו החדשים, מתחיל להיגמר לו האוויר. האופי הנוח הזה מאפשר לנהוג את C3 החדשה במרכז טווח הנשימה בזריזות גם אם לא באטרף. תיבת ההילוכים במרבית הזמן עובדת מצוין. יש לה נטייה בסיסית לרוץ במעלה ההילוכים ולפעמים היא תתעקש להישאר בהילוך גבוה בשם החיסכון בדלק. לשם כך יש את כפתור ספורט בתיבה אשר ישפר את התגובות ותחושת הזריזות של המכונית.
אחד השינויים המהותיים שבוצעו ביאריס המחודשת הוא החלפת מנוע הבנזין בנפח 1.3 ליטר ב-1.5 ליטר חזק יותר. הוא אכן מרגיש נמרץ לכשעצמו, במיוחד בתחילת תנועה, אך לא בסדר גודל של C3. השילוב עם התיבה הרציפה טוב מבעבר, בין היתר כי כעת היא פועלת בצורה מדורגת בניסיון לחקות מעברי הילוכים. מצב ספורט משפר מעט את תחושת התאוצה, אך לא באמת מזרז את המכונית.
ריו החדשה קיבלה בירושה את מנוע קודמתה בנפח 1.4 ליטר שבדרך עוד איבד 9 כ"ס בכדי לעמוד בתקני הזיהום החדשים. כעת יש לו 100 כ"ס. זו הספק צנוע שמזיז את המכונית באופן סביר בזכות שילוב לתיבה אוטומטית עם שישה הילוכים במקום ארבעה כמו בריו הקודמת. אבל בכל מבחן תאוצה, ריו היא זו שהגיעה אחרונה ובפער ניכר מ-C3.
בנוסף לביצועים הטובים יותר, C3 רשמה את צריכת הדלק הטובה ביותר עם ממוצע של 13.5 ק"מ לליטר סבירים מאוד לתוואי המסלול המגוון. בשיוט רגוע היא תראה גם 17.5 ק"מ לליטר. יאריס הרשימה עם נתון של 13.2 ק"מ לליטר שהושג בין היתר בזכות מערכת תזמון השסתומים המתוחכמת שמאפשרת לה לעבור לפעולה במחזור אטקינסון בעומס נמוך. בשיוט רגוע היא תלגום 16.7 ק"מ לליטר. ריו היא הפחות חסכונית עם 10.8 ק"מ לליטר כאשר בשיוט רגוע ניתן להגיע ל-14.8.
נוחות והתנהגות
סוגיית נוחות הנסיעה מעט מורכבת, כשאף אחת מהן לא ממש מתעלה. עד סביבות 30 קמ"ש יאריס ו-C3 הצליחו לגהץ טוב יותר שיבושים גדולים ואילו ריו הצטיינה יותר מהן על שיבושים קטנים. ככל שעלתה המהירות הסתמנה מנצחת ברורה כשמתליה הרכים של C3 לקחו את ההובלה וטיפלו טוב יותר בשיבושים גליים ובמיוחד שיבושים קטנים שהרקידו את האחרות. רק רצף של שיבושים היקשה על C3 ועדיין היא ללא ספק היתה נוחה מהאחרות.
בתנועה עירונית ריו ויאריס הפגינו נוחות בינונית. מחוץ לעיר ספיגת המהמורות של שתיהן משתפרת, אבל לא בהרבה כאשר גם כאן יאריס ממשיכה להרעיד את המכונית במעבר על פגעי אספלט קטנים, וריו התקשתה להתמודד עם שיבושים רוחביים ועמוקים.
גם דרגת השקט היא מרכיב מבחינת הנוחות כשסיטרואן וריו, שמדורגת מעט אחריה, מצליחות לבודד טוב יותר את רעש המנוע גם כשהוא נמצא בשיאו. דבר שלא ניתן לומר על יאריס שנשמעת מידי שהסל"ד מטפס כשבנוסף בסביבות 100 קמ"ש מצטרפים גם רעשי רוח וכביש. ב-C3 רעשי הרוח חודרים רק במהירות של סביבות 120 קמ"ש כשריו מצליחה לבודד טוב יותר את הספונים בתוכה.
לריו גלגל הגה בשרני, שנראה טוב, ומאוד נעים לאחיזה. אבל הוא מעט קל מידי לטעמי, בעל שטח מת במרכז ורחוק מלתקשר. הוא משתלב מצוין עם ההספק הצנוע שלא ממש מאתגר את המכונית, כשסה"כ ריו מציעה חבילה דינמית טובה. גם ליאריס הגה קל כשבנוסף לא מרגיש מספיק מדויק. אבל השלדה מגיבה לפקודותיו במידיות ומציעה איזון נכון ואחיזה גבוהה. התוצאה היא שיאריס הציגה את החבילה הדינמית הטובה ביותר. הכיול הרך של המתלים גורם ל-C3 להציג זוויות גלגל מוחשיות ולעיתים לנדנוד גוף מיותר. זה מצד אחד מרתיע נהיגה נמרצת, אבל מנגד צריך לזכור שבכל קטע כביש היא היתה מהירה מהאחרות.
בטיחות
יבואנית קיה היתה זו שביצעה את המהפך בשוק הישראלי בתחום מערכות בטיחות מתקדמות מקוריות. מבחינה זו מאכזב לגלות שריו מוצעת עם מובילאיי בלבד. יש לכך הסבר: ריו מגיעה אלינו ממפעל היצרנית במקסיקו ושם היא לא מיוצרת עם מערכות בטיחות מתקדמות (בינתיים). בנוסף ריו לא מאפשרת ניתוק של כרית האוויר, כך שלא ניתן להסיע תינוק בסל-קל במושב הנוסע הקדמי (דבר עליו אנו לא ממליצים ממילא).
יאריס ו-C3 מציעות את חבילת הבטיחות המתקדמת ביותר ומהטובות בסגמנט. יאריס כוללת את חבילת TTS (ר"ת: TOYOTA SAFETY SENS) שלה בלימה אוטונומית, התרעות שמירת מרחק וסטייה מנתיב, עמעום אורות אוטומטי וקריאת תמרורים.
C3 מציעה חבילת בטיחות טובה ומעט שונה. ביחס ליאריס היא מחסירה התרעת שמירת מרחק ובלימה אוטונומית, היא כוללת כמו ביאריס התרעה על שמירת נתיב וקריאת תמרורים ומוסיפה התרעת עייפות. ברמת הגימור הגבוהה כמו מכונית המבחן, היא גם מצוידת בזיהוי רכב בשטח מת במראות, ומצלמת דרך מקורית עם חיישן G ששומר את הצילום במקרה תאונה (את התמונות והסרטים ניתן להוריד באמצעות אפליקציה).
סיכום
הנסיעה בשלוש המכוניות הבהירה כמה קטגוריית הסופרמיני התקדמה. הן כבר לא פשרות ספרטניות קטנות, שבקושי מצליחות לאכלס משפחה צעירה. הן כבר כמעט משפחתיות בממדיהן, באופיין וברמת הגימור. לכל אחת מהן קלפים חזקים; לריו תא הנוסעים המרווח ביותר עם הכי הרבה תאי אחסון שימושיים, ותא מטען גדול. יש לה גם אחריות מורחבת עם 3 שנים מלאות ועוד 4 על המנוע ותיבת ההילוכים.
יאריס הציגה את החבילה הדינמית הטובה ביותר וגם אם לא התעלתה על האחרות, גם לא נכשלה באף סעיף. היא סה"כ מרווחת, זריזה, חסכונית, ומאובזרת הן בציוד מותרות והן מבחינת מערכות בטיחות מתקדמות. בנוסף יש לה תפישת מוניטין טובה בעיני הציבור הישראלי.
ל-C3 יש את יחידת הכוח הטובה ביותר ובאופן משמעותי. היא החסכונית ביותר, הנוחה ביותר, ומאובזרת עד מעל האוזניים גם במותרות וגם במערכות בטיחות מתקדמות. בנוסף היבואנית מעניקה למכונית 5 שנות אחריות מלאות במטרה להראות שהיא מאמינה במוצר שלה. אי לכך, המסקנה הייתה ברורה בקו הסיום: ככל שנצברו הקילומטרים, הייתה מכונית אחת שהתקדמה בצעדים גדולים יותר לעבר הפודיום - סיטרואן C3. היא זו שהציעה את החבילה הטובה ביותר וזה עוד לפני שמכניסים למשוואה את המחיר, שהופך אותה לעוד יותר אטרקטיבית.
