פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הודה בגרימת תאונה מחשש לשלומו – בית המשפט זיכה אותו

      נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים עם רכב אחר שפגע בו הרגיש מאוים לאחר שאולץ לחתום על מסמך לפיו הוא האחראי לתאונה. בפסיקה חשובה שנתקבלה בתל אביב לאחרונה, בית המשפט הפעיל שיקול דעת רחב, ודחה את טענות התובעים

      תאונת דרכים (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      חתמתם על מסמך שקובע כי אתם אחראים לתאונת הדרכים? ייתכן בהחלט כי זה לא סוף פסוק. לאחרונה נתנה פסיקה מהדהדת ע"י בית משפט השלום בתל אביב שקבע כי חרף העובדה שהנהג חתם על הודאה באחריות לנזקים שנגרמו לרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה, חברת הביטוח לא תדרש לשלם פיצויים. באופן חריג ביותר קבע בית המשפט כי ההודאה נתנה תחת לחץ וכי בנסיבות אלו אין להכיר בה כמסמך מחייב.

      התאונה ארעה בשנת 2014, כאשר דקות ספורות לאחר התרחשותה, הוחתם הננהג על המסמך במסגרתו נכתב כי הוא נוטל את האחריות לתאונה. במסגרת כתב התביעה שהגיש התובע בה הוא דרש כי יפצו אותו בסך של עשרת אלפים שקלים, נכתב כי הרכב המעורב התפרץ באופן פתאומי מהשוליים, חדר לנתיב הנסיעה ופגע בו.

      הנתבע שיוצג ע"י עו"ד סיוון קידר ממשרדו של אסף ורשה טען מנגד כי אופן התרחשות התאונה היה שונה לגמרי. לדבריו, הוא נסע כחוק אך דווקא רכב התובע סטה באופן פתאומי לנתיב נסיעתו ולפיכף הוא שאחראי להתרחשות התאונה.

      כב' השופטת מרים קראוס מבית משפט השלום בפתח תקווה נתבקשה להכריע מי מבין הצדדים דובר אמת, כאשר לצד זאת, הוצג לה מסמך שנחתם ע"י הנתבע בה הוא כאמור נוטל את האחריות לתאונה.

      במהלך הדיון מספר הנתבע כי "הוא (אחד מנוסעי הרכב של התובע") לקח דף ועט ואמר לו בוא תרשום. "הוא ראה שאני לא זורם איתו ואז כשהחזקתי את העט הוא אמר לי תרשום ככה וככה ותוך כדי הם דברו בקול רם בערבית. רציתי כמה שיותר מהר לברוח. הייתי עושה כל דבר לצאת מהסיטואציה." מנגד, התובע ועדיו הכחישו כי הפעילו לחץ על הנתבע וההודאה שלו נמסרה מרצונו הטוב והחופשי.

      בסופו של הליך, פסקה השופטת קראוס כי גרסתו של הנתבע משכנעת יותר: "אכן הומצא לעיון בית המשפט מסמך עליו חתום הנתבע ולפיו הוא מודה באחריותו לקרות התאונה. התרשמתי מכנותו של הנהג הנתבע. לאור האמור גרסת ההגנה מסתברת יותר והתביעה נדחית.