מתחילים במינימום: האם כדאי להיות שמאי רכב?

בשוק רווי מכוניות תפקידו של שמאי הרכב חשוב מאי פעם. אבל האם ניתן להתקיים בכבוד במקצוע שתלוי בגחמות של משרד האוצר? יהודה יגן: "חברות הביטוח מנתבות את העבודה לכאלו שהם יכולים להשתלט עליהם. מבנה השוק יוצר עוול. בבסיס זה מקצוע נפלא. אבל המשחק מכור"

לשכת סוכני ביטוח - ביטוח רכב (אתר רשמי)
(אילוסטרציה: Shutterstock)

שמאי רכב, אם לא ידעתם עד עתה, עוסק בשומות לכלי רכב. מתוקף תפקידו, הוא קובע הערכת עלות התיקון של רכב שנפגע בתאונה למשל. באחריותו לתת חוות דעת אובייקטיבית בעניין זה כמסגרת לתשלום של מבוטח או מבטח למוסך שיעסוק בתיקון הרכב. פעילות נוספת של שמאי רכב היא קביעת מחיר השוק של רכב משומש, קביעת שיעור ירידת ערך בגין נזקי תאונת דרכים וכן שומה של נזקים, פגמים או ליקויים ברכב.

לצורך קבלה ללימודים על המבקש להציג אסמכתא שמעידה על סיום 12 שנות לימוד וכן תעודת גמר של שלב 3 במכונאות/פחחות ו/או תעודת הנדסאי רכב. הלימודים נמשכים שנתיים, לרוב בשעות הערב, כאשר בתום הקורס, לאחר שהסטודנט עבר בהצלחה את בחינות הגמר, הוא זכאי להתחיל בהתמחות במשרד שמאות במשך שנה. בתום תקופה זו, לאחר שעבר מבחן של משרד התחבורה שכולל חלק מעשי ותאוריה, הוא יקבל את התואר "שמאי רכב".

השוק כך מתברר, נקלע למשבר תעסוקתי ומספר הצעות העבודה בו נמוך מאוד כאשר את האצבע המאשימה מפנה יהודה יגן, יו"ר איגוד שמאי הרכב לעבר חברות הביטוח: "אין די עבודה בשביל השמאים, אז שהם יעסיקו שמאים מתמחים? חברות הביטוח מנתבות את העבודה רק לכאלו שהם יכולים להשתלט עליהם. מבנה השוק כיום יוצר עוולה לכל הצדדים", כך אומר לוואלה! רכב. העוולה עליה הוא מדבר נובעת מהרוטינה הקיימת על פיה לאחר תאונת דרכים המבוטח נדרש לבחור שמאי מתוך רשימת שמאי החוץ של חברת הביטוח – מצב בו נפגע הסיכוי של בעל הרכב לקבל שומה אובייקטיבית. החברות מפעילות מכבשי לחצים על השמאים, מצב אשר משפיע לרעה על טיב העבודה שמבוצעת.

יגן תולה תקוות ברפורמה על פיה יבוטלו רשימות שמאי החוץ המצומצמות שמחזיקות חברות הביטוח, והן תחויבנה לעשות שימוש במאגר שאליו יוכל להצטרף כל שמאי שיענה לקריטריונים מסוימים. נכון להיום, מסבירים באיגוד, ועדת הכלכלה הטילה על משרד התחבורה ועל משרד האוצר להגיש לה הצעה לביטול הרשימות. "לצערנו, משרד האוצר מבקש להפוך את הבחירה בשמאי לרנדומלית. כלומר שהשמאי יבחר בהגרלה! איגוד השמאים מתנגד לכך נחרצות". ובינתיים, האופק התעסוקתי למתמחים בתחום כמעט סגור לחלוטין - וגם אלו שכבר השתלבו בתחום, מרוויחים נכון להיום שכר נמוך.

לדבריו, רק אחרי חמש שנים יתחיל שמאי שכיר לראות בתלוש המשכורת 8,000 שקל, וזאת כמובן כאשר במהלך תקופת ההתמחות שולם לו שכר מינימום. שכר דו ספרתי, יצריך מהשמאי לעבוד בתחום למעלה מ-9 שנים.

אין פרנסה?

עמי ברגמן, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת במתן פתרונות בתחום כוח האדם ומפעילה קורס חשבי שכר, מסביר כי השכר שמשולם לשכירים בפריפריה נמוך עוד יותר. "אם תבחן את תלושי השכר של שמאים בצפון הארץ תגלה כי השכר הממוצע נמוך בשיעור של בין 10% ל 15% מזה שמשולם לשמאים שעובדים באזור המרכז. אין ספק ששמאי רכב רבים נמצאים במצוקה גדולה. בפועל, במרבית המשרדים מועסק שמאי ועוד עובדת, או מקסימום שתיים. אפשר לספור על יד אחת את המשרדים הגדולים בישראל שמעסיקים סוללות של שמאים. הרוב, לצערי – במלחמת השרדות".

ומדוע השכר שמשולם לשמאים השכירים כה נמוך? האם מדובר על ניצול מצוקת כוח האדם או על מציאות שאינה מאפשרת למשרדים לשלם שכר גבוה יותר? יגן מסביר כי שולי הרווח הנמוכים בתחום לא מותירים לשמאים ברירה; "רמת ההוצאות היא אדירה, אנו חייבים לעבוד עם תוכנות שחברות הביטוח חייבו אותנו. אנו חייבים להתחבר למאגרי מידע. כל התקשורת הזו עולה לנו הרבה כסף. כל המעבר לעולם הדיגיטאלי עולה הרבה כסף. פתיחת תיק עולה כמה עשרות שקלים. ההוצאות של שמאי פר תיק מגיעות לשיעור ניכר מהכסף שמשולם לו. הרווחים מאוד קטנים".

וכמה קטנים שולי הרווח שלהם? יגן מסביר כי רבים ממשרדי השמאים מגרדים את ה-15,000 לחודש, כאשר אחת מהסיבות לתקרת הזכוכית שלהם היא גובה שכר הטרחה אותו משלמות חברות הביטוח לשמאים שעובדים עימם, שלא השתנה כבר שנים ועומד על 400-420 שקלים לשומה כולל מע"מ. שמאי פרטי שנשכר לצורך מתן שומה בתביעה צד ג' גובה סכום שנע בין כמה מאות ועד אלפי שקלים - על פי מורכבות התיק בניסונו ובמומחיותו וכו'.

בשורה התחתונה, אומר יגן כי הוא רואה עתיד לענף רק לאחר שיתבצע הנתק בין חברות הביטוח לשמאים. "במצב הקיים, אני לא יכול לשבת ולגדל דור חדש וזה אומר דרשני. זה אבסורד, הרי בבסיס שלו זה מקצוע נפלא ומעניין אך כללי המשחק הנוכחיים מייצרים כאן משחק מכור, בגלל הריכוזית. לכן, נכון להיום, לרגע זה, אין מקום להיכנס לענף, רק אם השוק יפתח לתחרות".