פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כניסה חדשה לעולם הולך ונעלם: נהיגה ראשונה בקיה אופטימה היברידית

      עוד קונים מכוניות מנהלים? יש כאלה, מסתבר, ויבואני קיה החליטו להשיק כאן את האופטימה בגרסה ההיברידית, כתחרות ישירה מול יונדאי סונטה

      קיה אופטימה היברידית במבחן דרכים (רונן טופלברג)
      קיה אופטימיה היברידית. מתחרה ישירה ליונדאי סונטה. קרובות, אבל רחוקות (צילומים: רונן טופלברג)

      מתי הזמן הכי נכון לעלות על ספינה, כשהיא חדשה, רעננה ויוצאת למסע ארוך ומבטיח, או דווקא כשהיא בשלבים מתקדמים של טביעה? בואו נראה, פלח רכבי המנהלים – המשפחתיות הגדולות – נמצא ללא ספק בטביעה.

      מעוצמה אדירה בשוק הישראלי (ותיקים ופחות ותיקים בוודאי זוכרים את ימיהן הזוהרים של מיצובישי גאלאנט, מאזדה 626 ואז 6 וגם הונדה אקורד), עם היקפי מכירות שהיו שניים רק למכוניות המשפחתיות הקומפקטיות, הלך השוק וירד לכדי 3% בלבד משוק הרכב הישראלי. הגאלאנט ההיא כבר אינה עמנו וכך גם אקורד ו-C5. גם מי שמוכר, חוץ מיחידי סגולה, עסוק ברכבי פנאי ולא ממש נשען על ההכנסות מרכבי המנהלים.
      זמן מצוין להשיק את מכונית המנהלים, קיה אופטימה ההיברידית.

      הבה נתחיל בספוילר: לא רק שזוהי מכונית מנהלים משובחת, אלא שאם לא מסתכלים על הלוגו אפשר מבחינות שונות לראות בה מחליפה טבעית ואמיתית למכוניות המנהלים-פרימיום (ע"ע ב.מ.וו סדרה 3, מרצדס C קלאס ושות') ובמידה מסוימת אפילו לקבוצות יקרות עוד יותר.

      מושב מאוורר, הגה מחומם

      ומה כל כך טוב בה? איכות החיים בתוכה, בעיקר בגרסת הפרימיום העליונה שבה נהגנו. היות שבישראל אנחנו חיים, נתחיל במזגן. סליחה, בקרת האקלים. במושבים האחוריים נהנים מפתחי מיזוג יעילים, אבל הסיפור הוא במושבים הקדמיים ובעיקר במושב הנהג. נהגנו זוכה לכיסוי הבא: חימום למושבים בשלוש דרגות, אוורור-צינון למושבים בשלוש דרגות, חימום להגה לימי הקוטב הקפואים (בדרגה אחת? זהו?) וגם כפתור ייעודי שממקד את מערך המיזוג אך ורק לנהג, בכך מתייעלת המערכת וחוסכת לא מעט אנרגיה. זוהי מכונית היברידית-חסכונית, נזכור.

      היות שהוזכר המושב, נציין גם שבגרסת מושבי העור הוא נוח מאין כמותו, התיישבות בתוכו מזכירה סוף יום בכורסת טלוויזיה. גרסת ה-EX העממית-יותר מצוידת בשילוב עור ובד. הכל מתכוונן חשמלית, עם זכרונות, וכך מתקבלת תנוחת נהיגה נינוחה, נעימה ומדויקת.

      גם המושבים האחוריים נוחים ביותר, ולמרות שיש סוללה גדולה מתחת לפני השטח, המושב האמצעי רלוונטי בהחלט, אם כי לא למבוגרים גדולי ממדים. המושבים האחרים מאחור מרווחים גם לנוסעים גדולים וגבוהים, וזאת למרות גג השמש הפנורמי, שבאמת מכסה את כל אורך התקרה, ואף נפתח באופן חלקי.

      קיה אופטימה היברידית במבחן דרכים (רונן טופלברג)

      תא מטען אוטונומי

      איכות החומרים סביב הנהג והנוסעים אינה תמיד יוקרתית-סלונית ויש כמה אזורי פלסטיקה, אבל רובם נראים חסונים ועמידים. שאר החומרים, כולל אלו שמהם קורצו הכפתורים, החוגות והידיות, דווקא כן יוקרתיים-סלוניים, עם תפרים חיצוניים על העור וגימור ברמה לא נפוצה במותגי המיינסטרים.

      הנהג ונוסעיו נהנים מכל טוב מצרים, ממערכת מולטימדיה מותאמת לדוברי עברית ולעידן ווייז, דרך מצלמת נסיעה לאחור וחיישנים מכל הכיוונים ועד לתא מטען שנפתח בלי צורך לעשות דבר: עומדים לידו עם המפתח בסביבה – והוא מצפצף ונפתח. אכן, יש סיכוי שנעמוד סתם כך ליד הרכב ונחכה לאיש חשוב זה או אחר, ותוך כדי המתנה דרוכה, הבגאז' ייפתח מאליו.

      מבחינת אביזרי בטיחות, אופטימה ההיברידית אינה מפנקת עם היגוי אקטיבי, כמו למשל אחיה הקטנים, נירו וספורטאז', אבל יש בה 7 כריות אוויר, מערכת בקרת שיוט שומרת מרחק, שמסתדרת גם עם מהירויות-אפס של פקקים, וגם בלימה אוטונומית ופנסים "חכמים" (עוקבי פנייה ומונעי סנוור) מדור עדכני.

      קיה אופטימה היברידית במבחן דרכים (רונן טופלברג)

      לא שובבה, אבל נוחה

      מחפשים חוויות נהיגה מרטיטות? אנחנו מניחים שלא באמת ציפיתם למצוא את זה בקבוצת רכבי המנהלים, שאותם מעניינים יותר סיכומי דו"חות, דיני עבודה ומכונות קפה. לא הצלחנו להיות יותר סטריאוטיפיים. אבל לגבי האופטימה, חוויות נהיגה ממנה והלאה. הפעולות שהנהג מבצע בהגה אינן מורגשות כלל במעבר אל הגלגלים והאספלט. לחיצה עזה על מערכת הכוח מאיצה היטב את הרכב, אבל צריך להסתכל על לוח המחוונים ועל קצב תנועת העצים בחוץ כדי לקבל היזון.

      לא. חוויות נהיגה לא. אבל נסיעה מהירה ובטיחותית? בשפע. אחיזת הכביש באופטימה גבוהה ביותר, וזאת למרות רכינה משמעותית לצדדים בעיקולים, בין היתר בגלל הסוללה הגדולה. הרכב יציב מאוד ונשאר שליו גם כשנוסעים בפיתולים חדים ובשינויי גובה וקצב מהירים. המנהלת הזו מסוגלת לקחת ארבעה מבוגרים, מהר מאוד ובבטחה, כמעט בכל תוואי שטח (סלול, כמובן).

      ולכל האחיזה והבטחון נוספת רמת נוחות גבוהה במיוחד. זאת אחת הסיבות העיקריות לדעתנו שזו יכולה להיות חלופה מצוינת לרכבי פרימיום יקרים משמעותית. הן הבידוד מרעשים והן הריכוך והשיכוך של פני הדרך מפגינים רמה גבוהה במיוחד. זאת חוץ מבעיה משמעותית אחת, שייתכן כי מקורה בסוללה הגדולה. במעבר על פני פסי האטה תלולים או רבועים במיוחד, וכן בדילוג על מכסי ביוב בולטים או בורות, המכה הראשונית דווקא עוברת היטב לתוך תא הנוסעים, ורק השיכוך המשני משכיח אותם. אבל אלו היוצאים מהכלל המעידים על הכלל – אופטימה היא מכונית מנותקת לטוב ולרע – לא שובבה אבל נוחה ביותר.

      קיה אופטימה היברידית במבחן דרכים (רונן טופלברג)

      איכות חיים היברידית

      אחד התנאים שיוצרים את רמת הנוחות הגבוהה אינו בא כלל וכלל מהמתלים. מערכת ההנעה ההיברידית מספקת הרבה מהשקט ומהיעדר הרעידות. מדובר כאן במערכת שמשלבת מנוע בנזין בנפח 2.0 ליטר (156 כ"ס) עם מנוע חשמלי רב עוצמה (50 כ"ס). ביחד הם מייצרים 192 כ"ס וזמינות כוח מרשימה (37.4 קג"מ בכ-1,800 סל"ד) שמשמעותה – יכולת גבוהה מאוד בהאצות ביניים, עקיפות ושות'.

      הבידוד אינו מאפשר להרגיש באמת אם פעולת המנועים חזקה, אבל המכונית מגיעה מהר מאוד למהירויות גבוהות ושיתוף הפעולה בין החשמל והבנזין חלק והרמוני. לא פחות מהנה צריכת הדלק, שלמרות גודל המכונית והמהירות, צריכת הדלק במבחן שלנו נעה לרוב בין 14 ל-16 ק"מ לליטר. אנחנו מאמינים שלא צריך להתאמץ במיוחד כדי ליהנות מצריכת דלק קבועה וממוצעת של כ-16 ק"מ לליטר ויותר. כמו בכל רכב היברידי כך גם כאן, ככל שהנסיעות שלנו נוטות יותר לסביבה איטית – פקוקה, עירונית ופרברית – כך שילוב החשמל יחסוך לנו יותר באופן יחסי.

      אז כן, הכלה (כפי שגדי אונגר, מנכ"ל היבואן טלקאר, קורא לה) ראויה: היא נוחה מאוד, מרווחת, מאובזרת היטב ונוסף להכל – נהנית מצריכת דלק של מכונית קטנה. אבל הקהל לא נמצא בקבוצת מכוניות המנהלים, הוא טיפס לרכבי הפנאי הגבוהים שכילו כל חלקה טובה של מכוניות כביש. ולא שאנשי קיה סובלים מכך, קיה ספורטאז', נירו וסורנטו נהנים מאוד מהמעבר ובשנה הבאה נפגוש עוד רכב חשוב בתחום מצדם של הקוריאנים – האח הקטן, קיה סטוניק.

      מוניות או לא להיות

      קיה אופטימה היברידית במבחן דרכים (רונן טופלברג)

      אז מדוע בקיה החליטו בכל זאת לחזור לתחום? סיבה אחת, לא מאוד חשובה, היא שקיה חזק מאוד בישראל בשוק המוניות, נהגים שאינם ממהרים לעבור לרכבי פנאי, אבל כן צורכים את האופטימה, בגרסת הדיזל שלה. מכוניות היברידיות כאילו הומצאו לטובת נהגי מוניות – הן מותאמות במיוחד לסביבה העירונית האיטית ומפחיתות משמעותית את עלויות הדלק, והסוללה הגדולה חוסכת הרבה כאב ראש כשהנהג מעוניין להמתין במכונית ממוזגת לנוסעים, בלי להפעיל את המנוע ברצף.

      אונגר דווקא הסביר במסיבת העיתונאים במלון אוריינט בירושלים שהוא אינו ממהר להציע את הגרסה ההיברידית לנהגי המוניות, עד שיהיה אתה יותר נסיון, והוא יוכל להציע את השירות שהוא רגיל להציע להם גם עם הגרסה ההיברידית, ולא רק בגרסת הדיזל המוכרת להם.

      סיבה אחרת נמצאת בהטבות מס. אונגר ציין במסיבת העיתונאים שתחום המנהלים מוטה ציי רכב וכאן מדובר במכונית הזכאית להטבה בגובה 500 שקלים לרכב היברידי, שמאפשרת שדרוג של המכונית הצמודה ממכונית קומפקטית חזקה או מאובזרת מהרגיל למכונית מנהלים היברידית. והשאר? היינו שוקלים אותה גם אם היינו לקוחות טבעיים של מכוניות מנהלים-פרימיום.