פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הצמיג ניתק מהמשאית ופגע ברכב אחר – הנהג אשם?

      נהגת שרכבה ניזוק מפגיעת גלגל שניתק ממשאית תבעה את הנהג, בתואנה שזה התרשל באחזקת כלי הרכב שברשותו. האמנם יש לו אחריות במקרה זה, על אף שביצע בדיקות תקופתיות?

      מחאה בכביש 232 בעקבות מעבר משאיות שם לכרם שלום (מערכת וואלה! NEWS , שי מכלוף)
      (צילום אילוסטרציה: שי מכלוף)

      איך מגדירים סיוט? אתם נוסעים מאחורי משאית ולפתע אחד מהצמיגים שלה משתחרר ממקומו, ומתגלגל לעבר הרכב שלכם במהירות. אתם לא מספיקים להסיט את ההגה והצמיג נכנס בכם חזיתית. ולא מדובר על צמיג רכב פרטי , אלא על כזה שמורכב מתחת למשאית שמשקלה 20 טון.

      מחלוקת סביב תאונה שנגרמה בנסיבות אלו הובאה לדיון בבית משפט השלום ברחובות, כאשר התובעת, נהגת הרכב הפרטי, טענה כי בעלי המשאית התרשלו בשמירה על הצמיג. אך מנגד, אלו הבהירו כי הכתובת להגשת התביעה היא הכותל – מדובר על כוח עליון, אירוע שקרה בשל מפגע חיצוני אותו לא ניתן היה לצפות. "מה אתם רוצים מאיתנו", כך השיבו לבית המשפט. "לצמיג נערכו בדיקות תוקפתיות וזה אף נבדק בבדיקה שנתית במכון הרישוי. עם כל הצער שבדבר – הסיבה לאירוע אינה בשליטתנו".

      איפה טופס הבדיקה?

      במהלך הדיון, נתבקשה החברה שמחזיקה במשאית להציג לבית המשפט אסמכתא על מועד רכישת הצמיג שכן התקן הרלוונטי עבורו מדבר על "אורך חיים" של 12 חודשים. קצין הבטיחות העיד כי "מאחר ומדובר ברכב הנושא עליו משקל רב, יש נחיצות להחלפת הצמיגים במועד". אך את חשבונית הרכישה, הוא לא הצליח לאתר. ומה בנוגע לאישור הובלה כללית לרכב? שאל עו"ד תומר נחמני, ממשרדו של אסף ורשה, בא כוחה של התובעת, האם זה הוצא בהתייחס למועד בה ארעה התאונה? "וודאי שכן" השיבו, "הנה המסמך לפניכם". אולם המסמך שהוצג לבית המשפט לא היה קריא בשום פנים ואופן. קצין התעבורה ניסה, גם השופטת התאמצה.

      ומה עם בדיקת רישוי? טופס זה היה גם היה בהישג יד. "בבקשה כב' השופטת, אומנם נפלו פגמים עד כה במסכת הראיות שלנו אך הרכב עבר בהצלחה את בדיקת הרישוי". עד כאן אמת. אך הסתבר כי בבדיקה אין כל התייחסות לביצוע של בדיקת תקינות לצמיג. כך גם במסמך שמתייחס לתקינות הבלמים. ואם בהפקרות מדובר, מה הנימוק לכך כי קצין הרכב לא ביצע תחקיר לאחר האירוע? ניתוח של הדברים לאחר התאונה יכול היה לשפוך אור על האירוע, ולא פחות מהותי, לשלול את האפשרות כי תאונה כזו תתרחש בעתיד.

      ההמשך מכל מקום כבר ברור; להתנהלות כזו יש רק תוצאה אחת מתבקשת – קביעה כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים. כב' השופטת אדנקו סבחת – חיימוביץ, מבית משפט השלום ברחובות כתבה פסק דין מנומק היטב, בו היא מבהירה כי היות והנתבעות לא הכחישו את עצם קיום התאונה ומאחר שלא עלה בידיהן להוכיח מדוע אין מקום לקבוע כי הן התרשלו, עליהן יהיה לשלם פיצויים לתובעת. אי לכך, נקבע כי ישולמו 19,890 שקלים לרבות שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. לדברי עו"ד תומר נחמני, "יש לברך כי התנהלות הנתבעת הסתיימה בנזקי פח ולא גבתה חיי אדם".