הטיסה הטרנס אטלנטית נמשכה שעות ארוכות, אבל שלושת חברי קבוצת המרוצים AST-Technology התקשו לעצום עיין; לאחר חודשי הכנה מרובים הם בדרך למימוש חלום "יום הולדת-50" שלהם, השתתפות במרוץ השטח התובעני ביותר באמריקה הצפונית, באחה-1000. מעבר לאוקיינוס ולשתי יבשות המתין להם רכב המרוץ המקצועי, Trophy Lite אותו שכרו מריק ג'ונסון, בוגר עשרות מרוצי באחה.
במסגרת חבילת השכירות יצא הצוות לשני ימי אימון במדבר, בהם יכירו הנהגים את רכב המרוץ וילמדו לבלות על סיפונו שעות ארוכות בחום ובקור, בשבילי הפודרה וברחבת הטיפולים. המפגש הראשון עם הטנדר הלבן הכניס את החבר'ה לסוג של מצוקה נשימתית... ככל שהם וותיקים ומנוסים בנהיגת שטח, אף אחד מהם עוד לא נהג בכזה כלי מושחז ומקצועי. זה מתחיל בטקס הכניסה למושבי הנהג והנווט משתחלים פנימה דרך החלון (הדלתות לא נפתחות, משיקולי בטיחות וצמצום משקל), נרתמים לחגורת 5-נקודות, מייצבים את הראש בעזרת צווארון בטיחות מיוחד, מתחברים למפוח המזרים לקסדה אוויר מסונן, מחברים את מערכת הקשר וצנרת המים לשתייה. על השולחן הייתה מונחת צינורית דקיקה, והחבר'ה שאלו את ריק, מה עושים עם זה? "זה ה-ק?ט?ט?ר שלכם", אמר להם בחיוך. "אם תצאו מהרכב בכל פעם שתרצו להשתין, זה יעלה לכם בשעה תמימה"... ככל שאני יודע, על הפרט הזה ויתרו החבר'ה, השתן עוד לא עלה להם לראש....
טרופי-לייט מספר 6099# אינו רכב מרוץ חזק במיוחד, עם 2.2 טון ו-240 כוח סוס הוא אינו מאיץ כמו טרופי טראק או קלאס-1. יתרונו הגדול הוא במערכת מתלים מתקדמת המתבססת על גיאומטריית מתלים מקצועית ובולמי פוקס 2.5 אינץ', בעלי מהלך של 22 אינץ'. רוב המשקל מונח על הסרן האחורי, וכך ניתן לנהוג בו כמו באופנוע. באמפים אותם היית עובר עם ג'יפ משופר ב-20 קמ"ש, נבלעים מתחת לצמיגי ה-33 אינץ' במהירויות 90 קמ"ש ויותר, כאשר החרטום מרחף באוויר והסרן האחורי עושה את רוב העבודה.
נהיגה כזו דורשת רגל ימין חזקה על הגז, וידיים רגישות על ההגה; הצמיגים מחליקים בלי הרף, צריך לבצע תיקוני הגה כל הזמן, הרעש מחריש אוזניים והכלי רועד כוויברטור אימתני. מהר מאוד הבינו החבר'ה שאפשר לוותר על הק?ט?ט?ר, אבל לא על פקקי האוזניים. עקומת הלמידה הייתה תלולה מאוד. ביום הראשון עוד היססו לתת בגז, אבל ביום השני החלו המפלטים לרעום. רייניש ו-שיצר התחברו למכונית ולטכניקת הנהיגה, ג'וי התגבר על חששו הטבעי מהישיבה במושב הנווט, העסק התחיל להיראות כמו קבוצת מרוצים.
השעון מתקתק
עם מנוע פורד אקו-בוסט ותיבת 3-הילוכים מקצועית T350, הטרופי לייט אינו מאיץ באופן מבריק. לכן חשוב לשמור על קצב נהיגה מהיר וזורם, כי כל בלימה מיותרת עולה בזמן יקר. זמני הממוצע הם מרכיב קריטי במרוץ כזה; חישוב פשוט מראה שכדי לגמור את 2200 הקילומטרים בתוך זמן הגג (48 שעות), עליהם לשמור על ממוצע של 65 קמ"ש זה לא פשוט לאורך 40-50 השעות שייקח לצוות להגיע מ-Ensenada אל La Paz (מקסיקו, לא בוליביה...). זמן זה כולל הפסקות טיפול ותדלוק, החלפת נהגים, תקלות, ריקון שלפוחיות... כל דקה נכנסת לחשבון הזמן.
עוד למדו גיבורינו כי במרוץ הבאחה אין אתגרי עבירות משמעותיים אבל יש קטעים המוגדרים כ"עבירות בעייתית", עבור רכב בעל הנעה אחורית בלבד. לאורך המסלול יש מאות יציאות תלולות ותחוחות מתוך ערוצי נחלים, מעברים סלעיים ואמבטיות פודרה אימתניות. אלה אינם אמורים לתקוע את הטרופי-לייט אבל מעבר 2200 הקילומטרים עם הנעה אחורית בלבד, יהיה מאתגר.
תחזית מזג האוויר ידידותית בשלב זה, ולא צפוי גשם ברמה של שיטפונות מסוכנים. הסכנה היחידה, אומר ריק, הם אגני הפודרה והקוליס הענקים שישאירו בשטח 150 רכבי המרוץ שיזנקו לפני הצוות הישראלי. אסור להיכנס אל תוך הקוליס, הם עמוקים מדי עבור הטרופי לייט. הנהגים יצטרכו להיות יצירתיים כדי שלא להתיישב על הבטן, זה עלול להיות סיפור עגום למדי. צוות מספר 6099 יזנק לדרכו בשעה 13:00 אז ברור שלצוות יהיה לילה שלם של נהיגה, לשם כך מעוטר הטנדר בסוללת זרקורים. רוב הסיכויים הם שאל קו הסיום יגיעו מתי שהוא במהלך הלילה השני והרי לכם אתגר אדיר לעמידות וכושר הריכוז של הנהגים והנווטים (שהם בעצם, אותם אנשים שיתחלפו משך המרוץ).
יום אסטרטגיה
לאחר יומיים במדבר הכירו ריק ג'ונסון וצוותו את יכולות הקבוצה הישראלית, והם עומדים להתכנס במשרד, לגיבוש אסטרטגיית המרוץ. מי מתחיל ומי מסיים את סבב ההחלפות, כמה שעות ינהגו בכל סבב, כיצד מתקשרים עם צוותי הסיוע, כמה ואיך אוכלים ושותים. למרוץ כזה לא יוצאים בלי תכנון מדוקדק, זה לא להיכנס לאוטו ולתת גז. לאחר שני ימי האימונים היה ריק שבע רצון מיכולות הצוות, ומעקומת הלמידה התלולה. "אתם לא צריכים להתחרות באף אחד", חזר ואמר להם. "האויב שלכם הוא רק השטח והעייפות, לא הנהגים שמסביב. תנהגו כמו שצריך, והם יישארו מאחור".
במסגרת ההשתלמות ילמדו הצוותים להפעיל את מערכת הקשר והניווט, מערכת stella המתריעה על התקרבות רכב מתחרה, תיקוני שטח, וכיו"ב. עם 32 גלון דלק במיכל, ייכנס הרכב לתדלוק בכל שעתיים וחצי; האם להחליף נהג בכל עצירה, ולהאריך את זמני העמידה ברחבת הטיפולים? האם להאריך את פרקי הנהיגה, ולהסתכן בירידת ערנות הנהג? כל אלה שאלות אסטרטגיות, שיצטרכו לקבל מענה.
מחרתיים י?ר?ד הצוות למקסיקו, משאיר מאחוריו את הנוחות של קליפורניה. הם יבלו יומיים בעיירת החוף אנסנדה לרישום, בדיקות טכניות, פייסטה המונית המלווה את הזינוק, ודוכני בוריטוס הטובים ביותר בעולם. על קו המרוץ יעמדו עוד 400 מתחרים נרגשים, ביניהם אגדות שטח אמריקניות ואירופאיות - Robby Gordon, Armin Schwarz, Ricky Johnson, Rhys Millen, אלופי ומנצחי מרוצים מרחבי העולם; מנצחי באחה ונסקאר, קינג אוף האמרס, פייקס פיק, דקאר ולצידם, הו, כמה אמריקני, ידוענים אמריקנים, כוכבי הוליווד ואנשי עסקים שקנו לעצמם את הטרופי טראק המהיר ביותר שכסף יכול לקנות.
לאחר הזינוק המרגש מ-אנסנדה יישארו החברים עם רכב המרוץ מספר 6099, מול המדבר הגדול ושדרות הקקטוסים האינסופיות. על כביש מספר 1 היורד מאנסנדה דרומה ילוו אותם תשעה רכבי הליווי של ריק, המתחזקים שני רכבי טרופי לייט. בנוסף ילוו אותם שני כלים של החבר'ה מישראל, בני דויטש הצלם, יובל כספי, עוזי כדורי ורונן ברגר. ההתרגשות מגודל המעמד תחלוף לאחר כמה עשרות קילומטרים, העייפות תיתן את אותותיה, ושעות הלילה יהיו הארוכות ביותר. לי באופן אישי, קשה לדמיין את גודל המאמץ, הקושי לשמור על ערנות, והאחריות הכבירה שתהיה מוטלת על כתפי כל אחד מהמשתתפים, ברגע שהוא יושב מאחורי ההגה. כל שנשאר הוא לאחל להם הצלחה והנאה, וחווית חיים הראויה לשלושה חולי הגה ומכורים לאדרנלין, שהגיעו לגיל חמישים!
