אמ.וי אגוסטה, רק השם לבדו גורם לרעד והתרגשות. ככה זה עם יצרנית שכל קו הדגמים שלה מורכב מאופנועי קצה, כל כך יפים שאי אפשר להסיר מהם את העיניים לא משנה אם מדובר במשפחת ה-F4 הספורטיבית או גרסאות הברוטאלה הסקסיות בטירוף. על העיצוב אחראי אחד מגדולי מעצבי האופנועים בדורנו - מאסימו טמבוריני, ואם אתם לא בעניינים מדובר במעצב העל האיטלקי שחתום על כמה מהיצירות הכי נחשקות דוגמת ה-916 המיתולוגי של דוקאטי. כשטמבוריני מעצב אופנוע אי אפשר שלא להתאהב בתוצאה הסופית. כך גם כאמור משפחת הברוטאלה על שלל גרסאותיה מה- 675, דרך דגמי ה- 800 ועד ל-1090 האימתני. כל כך יפים ונחשקים.
לקראת כניסת תקנות זיהום האוויר יורו 4 (שבעיקר חונקות את המנועים), אמ.וי ביצעו עדכון לברוטאלה 800, המנוע עבר מיתון קל (יש גם מפות הצתה חדשות), בניסיון להפוך את הברוטאלה לאופנוע יותר ידידותי ופחות קיצוני. כמו בעבר ברשימת אביזרי הבטיחות תמצאו בקרת אחיזה עם שמונה מצבים, קוויק שיפט שמאפשר להעביר הילוכים מבלי להשתמש במצמד גם למעלה וגם למטה, בניגוד לעבר בו התאפשר רק להעלות הילוכים ומפות הצתה חדשות ועוד כמה דברים שבטח שכחתי.
יש עיצוב חדש המהווה המשך לעיצוב הפנומנאלי של טמבוריני שמצד אחד הוא נשאר נאמן למקור ומצד שני עם קווים הרבה יותר מודרניים. האופנוע מדהים, מחסיר נשימה, הקווים, הזוויות, וכרגיל אצל אמ.וי הירידה לפרטים פסל קינטי. אפשר להסתכל ולהסתכל שעות וכל פעם להבחין בעוד פרט יפהפה. תתמקדו לרגע בזנב האופנוע ושימו לב לחללים שיש תחת המושב, הקווים שמהווים המשך מושלם למכיל הדלק. יצירת אמנות. את המשפט האחרון אפשר האמת לכתוב כמעט על כל אופנוע של אמ.וי, וזה בעיני חתיכת הישג מיצרן קטן במושגים עולמיים.
משחק בקלפים
הרכיבה הראשונה על הברוטאלה 800 של אמ.וי הייתה קצרצרה מראשון לציון הביתה. מרחק של כ-20 דקות רכיבה. הקצב היה מנהלתי, רגוע לחלוטין. הגעתי הביתה וכל מה שרציתי זה לרדת ממושב הברוטאלה כן, הוא כל כך לא נוח. המושב צר, נוקשה ובעיקר גרם לכאבים בירכיים המסוקסות שלי. הייתי מבולבל מדובר באחד האופנועים הנחשקים בעיני. זה גם הזמן לציין שיש בבעלותי ברוטאלה דרגסטאר 800 שבעיני עוד יותר יפה. זה האחרון מבציר 2016, הוא שונה בעיצוב (קצר יותר, נמוך יותר ועם צמיג אחורי רחב יותר), יש גם הבדלים במפרט הטכני ועוד.
הדרגסטאר הוא הגשמת חלום עבורי, לאחר שיצא לי לראות את האופנוע פנים מול פנס גמלה בליבי החלטה שיום אחד יעמוד אחד כזה אצלי בחנייה. החלום הוגשם והזוגיות בינינו כבר יותר משנה, ככה שיש לי היכרות מצוינת עם מנוע השלושה צילינדרים של אמ.וי, אחד המנועים המרגשים שיצא לי לחוות בשנים האחרונות.
והמנוע תמיד היה הקלף החזק פה שלושה צילינדרים בנפח 799 סמ"ק, שמפיקים בגרסה של הברוטאלה 800 - 110 כ"ס ב-11,500 סל"ד. המנוע עבר מיתון קל בהספק המרבי, אבל מצד שני אמ.וי טוענים לשיפור במומנט, כאמור גם מפות ההצתה שונו עדיין יש 4 מצבים 'גשם', 'רגיל', 'ספורט' ו'קאסטום' (שמאפשר לשנות את הפרמטרים השונים לפי רצון הבעלים). לאורך המבחן מצאתי את עצמי יותר זמן מבלה במפת ה'ספורט', במצב ה'רגיל' המנוע העניק תחושה אנמית וחסרת כוח בסל"ד נמוך וביניים. מן הסתם התחושה הזאת יותר קשורה לעובדה שבדרגסטאר שאליו אני רגיל, המנוע חזק יותר (125 כ"ס) וגם הרבה יותר נמרץ בתגובות שלו. במצב 'ספורט' המנוע כבר נמרץ וחזק יותר בעיקר במעלה הסל"ד, אך פחות מאיים מבעבר.
קלף חזק נוסף של אמ.וי הוא התנהגות הכביש הספורטיבית. גם בברוטאלה החדש המצב אינו שונה, מדובר במכונה מושחזת, וממוקדת לרכיבה ספורטיבית פניות זה שם המשחק. תנו לו מהם הרבה והרוכב לא יוכל למחוק את החיוך מהפרצוף. המתלים אמנם נוקשים, אך עובדים בצורה מושלמת ודואגים להצמיד את הגומי (פירלי רוסו 3 החדשים והמצוינים) לכביש. השלדה צינורות פלדה וחלקי אלומיניום, קשיחה בטירוף, יחד עם המתלים של מרזוקי, דואגת להעביר לרכוב את כל המידע שהוא צריך, יש שם כל כך הרבה רגש, מה שמאפשר לדחוף את האופנוע חזק ונמוך בפניות. לא משנה, איזה קטע כביש מאתגר מנס הרים, דרך הגלבוע וכבישי הרמה, הברוטאלה שותף לדבר עבירה פרט נוסף שמצטרף לחגיגה הוא ההיגוי הזריז, פשוט כיף לדחוף את הכידון בפניות, הברוטאלה מגיב מיד ונשכב על הצד.
ברכיבה מנהלתית בעיר וגם בבין עירוני, הברוטאלה מרגיש פחות בבית; מחוץ לעיר כמו כל אופנוע עירום, קשה לרכוב עליו לאורך זמן מהר העדר מיגון הרוח עושה את שלו. בתוך העיר, קל יחסית להשתחל בין המכוניות, אך המתלים הנוקשים, מעבירים כל סדק באספלט וכשיש בור מרושע במיוחד, תקבלו גם בעיטה הגונה לישבן.
אחרית דבר
הברוטאלה 800 נשאר אופנוע סקסי בטירוף, כל כך יפה שזה כמעט כואב. אך גם מדובר במכונה מהנה ומרגשת לרכיבה, למרות תקנות היורו 4, המנוע עדיין מספק את הסחורה ומניב תאוצות עוקרות ראשים. התנהגות הכביש נשארה ספורטיבית למהדרין, דורשת רוכב שיודע לרכוב בכדי להפיק הנאה ואדרנלין. מה שקצת מקלקל את החגיגה הוא המושב שמהר מאוד גורם לכאבים בחלקים אינטימיים, גם המורכבת הצמודה שלי התלוננה שהמושב אינו נוח בעליל. מצד שני, תנוחת הישיבה טובה, לא ספורטיבית מדי וגם לא זקופה, היכן שהוא באמצע, מבנה מיכל הדלק מאפשר חביקה טובה עם הברכיים, ומיקום הרגליות לא כופה קיפול מוגזם של הרגלים. גם לוח המחוונים מאכזב קלות - קשה לראות באור יום חלק מנורות החיווי, כאילו מישהו באמ.וי החליט שאת המבט כדאי שנשמור רחוק, שכאן אין שום סיבה להוריד את העיניים ללוח השעונים כשהכל רץ כל כך מהר.
כמו אופנועי קצה אחרים, גם הברוטאלה 800 למרות הניסיון להפוך אותו לאופנוע ידידותי יותר לרוכב, אינו מתאים לכל רוכב. הוא דורש רוכב מנוסה, אחד שכבר חווה כמה אופנועים בחייו, ויודע מה הוא רוצה. העיצוב אין מה להוסיף, אבל אני אגיד שוב - מדהים, השימושיות טובה מבעבר אך עדיין לוקה בחסר. הנוחות באוכף מאכזבת. מדובר במכונת ריגושים שמרגישה הכי טוב בכבישים הררים או על מסלול מירוצים. מכונה שנועדה לקצר מרחקים בין הפניות, ריגוש ואדרנלין, וגם כשתעצרו להפסקה בית הקפה החביב עליכם, לא תוכלו להסיר את העיניים מהברוטאלה.
על הצד הטכני: אמ.וי אגוסטה ברוטאלה 800
מנוע: 3 צילינדרים, 798 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 110 כ"ס ב-11,500 סל"ד
מומנט: 8.5 קג"מ ב-7,600 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים, קוויק שיפט
מצמד: מחליק
שלדה: צינורות פלדה/ אלומיניום
מזלג קדמי: מרזוקי, 43 מ"מ, מתכוון מלא, 125 מ"מ מהלך
בולם אחורי: מרזוקי, מתכוון מלא, 124 מ"מ מהלך
בלם קדמי: שני דיסקים 320 מ"מ, ברמבו רדיאליים 4 בוכנות
בלם אחורי: דיסק יחיד 220 מ"מ, ברמבו שתי בוכנות
בסיס גלגלים: 1,400 מ"מ
מכל דלק: 16.5 ליטר
גובה מושב: 830 מ"מ
משקל יבש: 175 ק"ג
מחיר: 115,900 שקל
