מי צריך את המשאית של טסלה

אילון מאסק מנסה להסיח את דעת הקהל מהביצועים המאכזבים של החברה?

המשאית החשמלית מתוצרת טסלה. צילום: רויטרס (גלובס)
המשאית של טסלה. מי צריך את זה? (צילום: יצרן)

הצגה הגדולה בעיר, לפחות בלוס אנג'לס, היתה ביום חמישי שעבר - ללא ספק - הערב הסנסציוני של השקת משאית הסמיטריילר ומכונית הספורט החדשה, שתיהן מבית היוצר של טסלה. הופעתו של אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל טסלה, הזכירה במובנים רבים את אירועי ההשקה המסורתיים של חברת אפל בימים בהם היה מייסדה האגדי סטיב ג'ובס עומד על הבמה ומציג בגאווה את קו המוצרים החדש שלו, העתיד לשנות את העולם, עד להשקה הבאה.

אילון מאסק נהג את דגם הסמיטריילר החדש של טסלה הישר אל הבמה בהאנגר הגדול והציג את מרכולתו אל מול קהל נלהב, שמדי פעם מחא כפיים והריע בקול גדול, ממש כמו בהופעת רוק של כוכב ידוע. כמה ימים קודם לאירוע צייץ מאסק דרך חשבון הטוויטר שלו לקהל מעריציו והודיע להם שטקס ההשקה "יעיף את דעתכם מחוץ לגולגלות שלכם אל תוך ממד אלטרנטיבי." מן הסתם הוא התייחס לממד, שבו היכולת של משאית ענקית לעבור ממצב של עצירה מוחלטת לדהירה במהירות של מאה קמ"ש בחמש שניות באמת חשובה לאנשים רגילים, מעבר לקהל מעריצים שמתפעל, בצדק, מהיכולות הטכנולוגיות המדהימות המיוחסות לדגם העתידי הזה של טסלה.

והן אכן יכולות מסמרות שיער: המשאית החדשה של טסלה יכולה לשאת על גביה 36.3 טון, ובמשקל הזה היא תיסע לטווחים של 800 קילומטרים במהירות של 100 קמ"ש. רשת טעינה בעלת פריסה ארצית מבית היוצר של טסלה, תאפשר טעינה מהירה תוך 30 דקות של הבטרייה של המשאית באמצעות מטען מיוחד - Megacharger - מה שיאפשר טווח נסיעה נוסף של למעלה מ-600 קילומטרים.

לא פחות חשוב ממהירות הנסיעה, מאסק גם הבטיח שרכיבי המשאית תוכננו להיות אמינים ועמידים במיוחד, מה שיאפשר לטסלה להעניק להם אחריות לאורך חיים של מעל מיליון וחצי קילומטרים. ושוב, היכולות המוצהרות שהסעירו את אירוע ההשקה במחיאות כפיים סוערות: המשאית, ללא מטען, תשתמש בארבעת המנועים החשמליים שלה כדי להגיע מאפס למאה קמ"ש בחמש שניות וכשהיא טעונה במלוא יכולת הנשיאה שלה, היא תעשה זאת בעשרים שניות. לדברי מאסק המשאית תחסוך למפעיליה 20% מעלויות הדלק כיום, או כ-200 אלף דולר לכל 1.6 מיליון קילומטרים. המחיר של הסמיטריילר החדש איננו ידוע ובאירוע התחייב מאסק לספק את המשאיות הראשונות כבר בשנת 2019.

100 קמ"ש תוך 1.9 שניות

בהמשך להצגת הסמיטריילר של טסלה, בתצוגה לא פחות דרמטית, הציג אילון מאסק באותו ערב גם את מכונית הספורט החדשה של טסלה, הדגם החדש של הרודסטאר. הרכב הזה, כשיעלה על הכביש, יגיע למהירות של 100 קמ"ש תוך 1.9 שניות, והוא יעלה למהירות של 160 קמ"ש תוך שתי שניות נוספות. בתוך הרכב תותקן סוללה חדישה שתאפשר לו נסיעה רציפה של כ-1,000 קילומטר בטעינה אחת בודדת. המכונית מסוגלת להגיע למהירות של 400 קמ"ש וגג הזכוכית הנפתח שלה יאפשר לארבעת נוסעיה הנאה מירבית מנסיעתם המחושמלת. היא תעלה סכום מאוד לא צנוע של כ-200 אלף דולר ומעריצי טסלה הוזמנו לשלם כבר עכשיו מקדמה של 50 אלף דולר כדי להבטיח את מקומם בתור.

כמו כן, הוזמנו המעריצים השרופים באמת לשלם 250 אלף דולר על דגם אקסקלוסיבי של הרודסטאר, שממנו תייצר החברה אלף רכבים בלבד. אם אתם מעוניינים, רוצו מהר ושלמו רבע מיליון דולר, כי כל הקודם זוכה.

הרכב החדש והכל כך מרשים הזה, הוא אכן בשורה נפלאה, שאיננה ממש רלוונטית לרוב נהגי העולם ברוב מדינות העולם. איפה בדיוק ישנם אלפי קילומטרים סלולים המאפשרים לנהג לגלוש לו להנאתו במהירות של 400 קמ"ש במשך כשעתיים וחצי עד למיצוי הטווח המקסימלי של הרכב? וכמה מדינות ברחבי העולם בכלל יאפשרו לנהג בכלל לנסוע במהירות הזו לפני שישללו לו את רישיונו לטווח ארוך ובנוסף יטילו עליו קנסות כבדים ואולי אף עונשי מאסר?

ובהמשך לקו המחשבה הזה, למה זה כל כך חשוב שמפלצת ששוקלת 36 טון תהיה מסוגלת לזנק מרמזור ולהגיע למהירות של 100 קמ"ש תוך 20 שניות? האם טווח הבלימה של אותה משאית הוא לא הרבה יותר חשוב מהנתון המרשים הזה? האם במקביל להאצה המופלאה, יצליחו אילון מאסק ומהנדסיו הגאונים לקצר את המרחק והזמן שלוקח למשאית הטסלה סמי שלהם לעבור מ-100 קמ"ש לאפס? כי זה, אם לא אכפת לכם, הישג שהיה חוסך בחיי אדם. בניגוד להישג הנוכחי המדהים כל כך, שאם חלילה יתממש באופן מסחרי יגרום לאלפי סמי טריילרים לזנק בפראות מרמזורים, מתמרורי עצור או מצמתים סואנים אל תאונות מחרידות שיחכו להם בין האפס למאה.

אז בואו נדבר על ההישגים החשובים באמת. 1000 קילומטר על בסיס טעינה אחת הוא הישג נפלא. וגם חשוב מאוד. ובאותה נשימה, הטענה מהירה של הבטרייה הענקית של הסמיטריילר, המאפשרת הגדלת הטווח בעוד 600 קילומטרים על בסיס 30 דקות של טעינה, זו בהחלט בשורה חשובה. כי אלה הם הנושאים החשובים בסופו של דבר לקהל הרחב, שאיננו מזנק בפראות ברמזור ואיננו טס בכבישים. הטענת הבטרייה החשמלית וטווחי הנסיעה הם בסופו של דבר החסמים המרכזיים של הנגשת הרכב החשמלי לקהל הרחב. אבל חשוב לזכור שטסלה רחוקה עדיין מאוד מלהיות נגישה לקהל הזה.

טווחי המחירים של כל המודלים של טסלה עד כה ממצבים אותה עדיין כחברת רכבים יוקרתיים שבעליהם מתגאים בהם כסמל סטטוס, לעשירים בלבד. ייקח עוד זמן רב עד שהבשורות הטכנולוגיות האלו יגיעו לקהל הרחב, וכלל לא בטוח שטסלה תהיה החברה שתישא את הבשורה.

האנליסטים פחות התרגשו

בניגוד לכתבי המגזינים הנלהבים, האנליסטים הפיננסים שעוקבים אחרי טסלה פחות התרגשו השבוע מהבשורות הללו. טסלה החזיקה בבנק בסוף הרבעון הקודם כ-3.5 מליארד דולר ובקצב שריפת המזומנים הנוכחי היא תפסיד כמיליארד דולר עד לסוף הרבעון הראשון של 2018. בנוסף, מכירות מכונית הדגל שלה - ה"מודל 3" - מפגרות בהרבה אחרי התחזיות. בחודש יולי השנה פרסמה טסלה תחזית שבחודש דצמבר היא תייצר כ-20 אלף רכבים על מנת לספק את הביקוש. אבל ברבעון האחרון החברה סיפקה 260 רכבים בלבד, פחות מ-90 רכבים לחודש.

הפער הכמעט בלתי נתפס הזה מסביר אולי את האירוע הסנסציוני של השבוע שעבר בלוס אנג'לס. האם ייתכן שאילון מאסק מנסה להסיח את דעת הציבור מביצועי החברה המאכזבים ואולי הוא מנסה במקביל לגייס מזומנים (כפי שעשה כבר בעבר בהצלחה רבה) מציבור האוהדים שלו, על מנת למלא מעט את קופת המזומנים המדלדלת שלו?

הביוגרפיה של אילון מאסק - "טסלה, SpaceX, ומסע החיפוש אחרי עתיד מופלא" - שנכתבה על ידי אשלי ונס, מקדישה שני משפטים למי שהיתה אמורה להיות היום מתחרה של טסלה: "בטר פלייס היתה סטארט-אפ שזכה ל'הייפ' גדול יותר מאשר זה של פיסקר וטסלה גם יחד, וגייס קרוב למיליארד דולר כדי לבנות רכבים חשמליים ותחנות להחלפת בטריות. החברה הזו מעולם לא ייצרה משהו בכמויות משמעותיות והכריזה על פשיטת רגל ב-2013".

טסלה כמובן רחוקה מאוד, לפי שעה, מהסוף העגום כל כך של בטר פלייס. אבל הפער העצום בין הבטחותיה של טסלה בשנים האחרונות לבין ביצועיה, לפחות במובן העסקי, מעלה תהיות קשות. האם יום אחד יכתוב מישהו, באיזשהו ספר, את המילים הבאות?

"טסלה היתה סטארט-אפ שזכה ל'הייפ' גדול יותר מאשר זה של כל יצרני הרכב גם יחד, וגייס מיליארדי דולר כדי לבנות רכבים חשמליים מלהיבים ביותר. אבל החברה הזו מעולם לא ייצרה משהו בכמויות משמעותיות והכריזה על פשיטת רגל".

הסכנה הזו, עד כמה שהיא נשמעת תלושה ולא מציאותית, בהחלט מרחפת מעל טסלה, הגדולה מכולן. למען עולם תחבורתי טוב יותר, נקי יותר וגם נוח ובטוח, נקווה שהיא לא תתממש.

יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל