כשהייתי בדרך לאסוף את האפריליה טואונו 1100RR הייתי בהתרגשות יש לי זיכרונות טובים מהדגם של 2011, אז טסתי להשקה העולמית שנערכה בוולנסיה, ספרד. חצי יום בילינו על מסלול מירוצים ואת החצי השני בכבישי ספרד באזורים הרריים האופנוע היה מכונת ריגושים, חזק, מהיר וחד כמו סכין מנתחים. כמה חודשים לאחר מכן יצא לי לבחון את האופנוע שוב הפעם בכבישי ישראל. בארץ הוא פשוט הרגיש קיצוני מדי מתלים נוקשים ("אבן"), תגובות מנוע עצבניות, תנוחת ישיבה שמתאימה לאופנוע מסלול ולא לכביש והוא מהר מאוד זכה אצלי לכינוי "השטן". כמו הטואונו הראשון שנולד אי שם ב-2002, והיה מבוסס על הסופרבייק של היצרנית באותן שנים עם מנוע וי-טווין ומעולם לא הגיע לארץ. הטואונו של 2011 היה מבוסס על אופנוע הסופרבייק של היצרנית האיטלקית ה-RSV-V4R, אופנוע קיצוני ומרגש בעצמו.
הטואונו V4RR של 2011 היה אופנוע פראי, קיצוני ודרש רוכב מיומן מאוד אחרת מהר מאוד תמצא את עצמך מושלך מעל גבו. במשך השנים האופנוע עבר אבולוציה במטרה להפוך אותו ליותר ידידותי; לקראת 2015 אפריליה הגדילו את נפח המנוע מ-998 סמ"ק ל- 1,077 סמ"ק, מיתנו קצת את הקיצוניות והוסיפו עוד מערכות אלקטרוניקה. ל-2017 האופנוע עבר שוב אבולוציה ובוצעו בו מספר שינויים במטרה להפוך אותו שוב ליותר ידידותי למשתמש עדיין מדובר באופנוע ספורטיבי וקיצוני, אופנוע מהיר מאוד ואפילו קצת מפחיד שדורש רוכב מאוד בוגר ועם המון ניסיון.
מאהב איטלקי
הדבר הראשון שעולה לראש במפגש המחודש עם הטואונו זה שהוא יפה. צמד הפנסים וחיתוכי הפלסטיק שנועדו להסתיר את המצנן הענק, מעוצבים בקפידה איטלקית. שלדת האלומיניום חשופה ומגרה, הזורע האחורית בעלת מראה מאסיבי ומחרמן, רק האגזוז הענק קצת מקלקל את החגיגה אין ברירה צריך לעמוד בתקנות זיהום האוויר המחמירות יורו 4. אגזוז חליפי וקטן יותר פשוט מתבקש. הזנב שמתנשא אל-על, לא מותיר מקום לפרשנות למה התכוונו באפריליה. המושב משופע קדימה ודוחף את הרוכב לתוך מיכל הדלק, מצד שני, האופנוע מספיק צר ומיכל הדלק מאפשר חביקה מעולה, ככה שלקיחת הישבן קלות אחורה וחביקה נכונה עם הברכיים מונעים מהרוכב למחוץ את יהלומי הכתר. המושב האחורי לא יתרום לזוגיות שלכם הוא קטן וצר והדבר האחרון שניתן להגיד עליו שהוא נוח.
אפריליה מצהירה שהטואונו מתאים לרוכבים המחפשים אופנוע לשימוש יום יומי, ומדי פעם לימי מסלול. אז ביליתי איתו כמה דקות בעיר. מדובר בלוחם רחובות מהסוג שישחית כל ילד טוב ירושלים. הררי הכוח שמנוע הוי-ארבע מספק כבר מסל"ד סרק, ושלל הבקרות האלקטרוניות גורמים גם לרגוע ברוכבים להפוך כל רמזור להזדמנות להשאיר אבק לכולם.
תנוחת הישיבה הזקופה והכידון הרחב מאפשרים שליטה מצוינת, המתלים אמנם מכוילים על הצד הספורטיבי, אך אינם מענישים יתר על המידה את הרוכב גם במעבר על קטעי אספלט פחות משובחים. צריך לזכור שזה יחסי לאופנועי סופר-ספורט, אין כאן את הנוחות של אדוונצ'ר. שתי מגבלות תמצאו בעיר - הראשונה היא צידוד הכידון, למרות ששופר, עדיין, תמרון בין מכוניות זה לא כוס התה שלו; הנקודה השנייה היא המנוע החזק שדורש יד רגישה על המצערת.
את הפרק העירוני ניתן לסכם שהטואונו אינו מעניש את הרוכב יתר על המידה, אך עדיין מדובר באופנוע ספורטיבי וככזה יש מחיר לנוחות והיכולת להשתחל כשהתנועה כבדה ואיטית.
לזכות הטואונו עומדות הבקרות האלקטרוניות, משלוש מפות ההצתה ('ספורט', 'מסלול' ו'רייס'), דרך ה'קוויק שיפטר' (למעלה ולמטה), 'ווילי קונטרול', 'בקרת זינוק', 'מצמד מחליק', מערכת ABS בעלת שלושה מצבים, ועד לבקרת האחיזה בעלת שמונה מצבים כל המערכות נשלטות מהכידון. האלקטרוניקה אמנם תתקן הרבה מהשטויות של הרוכב ומונעת איבודי שליטה עד גבול מסוים. אבל בסופו של דבר צריך לזכור שהבקרות האלקטרוניות לא ימנעו כל שטות/טעות ואלו עדיין היד על המצערת והראש בקסדה שאחראים למה שקורה פה.
לוח המחוונים מכיל המון, אבל המון מידע, תמצאו שם מלבד הדברים הצפויים גם מד זווית הטייה, מד עוצמת בלימה וגם מד כמה גז פתחתם או בשפה אחרת "כמה-ביצים-יש-לי". תכל'ס זה מאוד מגניב, אבל בזמן הרכיבה מי בכלל רוצה להסתכל על לוח המחוונים בשעה שהטואונו מקצר מרחקים בקצב מסחרר?! מה שחסר לי היה מד דלק. דווקא לגביו באפריליה החליטו שזה מיותר.
אז אחרי הפרק העירוני הקצר, צמד הפנסים הופנו לכבישים מהירים, כשהמטרה להגיע לכבישים האהובים עלי. מחוץ לעיר, למרות שיש שם מגן קטנטן, קשה לשמור על קצב מהיר לאורך זמן - אין מה לעשות זה המחיר של אופנוע עירום והטואונו אינו שונה מהרבה אופנועי העירום. פעם אחר פעם מצאתי את עצמי יורד למהירות שהרוח פחות הציקה והפריעה. שים את הגיר הקצר והמצוין בהילוך שישי, ושכח מלהעביר הילוכים. למרות המנוע הספורטיבי שמפיק 175 כ"ס, לא משנה באיזה סל"ד ובאיזה הילוך, פתיחת המצערת מניבה תאוצה בריאה ומרשימה.
ברקים ורעמים
כניסה לקטע כביש מפותל ומאתגר ולוקח לי קצת זמן להתרגל לטואונו. ההיגוי חד ומדויק, והוא מאפשר להפיל את האופנוע לתוך הפניות בקצר מהיר. מהר יותר מהאופנוע הפרטי שלי (אמ.וי אגוסטה דרגסטאר), כל נגיעה קלה בכידון הרחב מתורגמת מיד לבדיקה עד כמה ניתן להתקרב לאספלט עם הברך. אתה בטוח שאתה משכיב עד המרפק סטייל מארקז, אולם הצצה בצג מגלה שאתה בסה"כ ב-35 מעלות זווית הטייה. מתסכל. המנוע מסוגל למשוך מכל סל"ד, והכוח הולך ומתגבר כמו רעם מתגלגל. את הפצצות שלו הוא מספק בסל"ד בינוני וגבוה. הנורה שנדלקת להעביר הילוך, משום מה באופנוע המבחן כוונה להידלק מקודם מדי. עצירה בצד הדרך, נכנס להגדרות ותוך כחצי דקה שיניתי את מיקום הידלקות נורת האזהרה. פעם אחר פעם, ולא משנה באיזה קטע רכיבה הייתי, המנוע תפס נפח מרשים ברכיבה, הכוח פשוט משכר, הקצב מסחרר, והטואונו מסוגל לקצר את המרחקים בין הפניות בקצב כמעט בלתי נתפס. חתיכת מנוע אפריליה יצרו, הוא מרגש ברמות מטורפות. קל מאוד להתאהב בכוח שלו.
תיבת ההילוכים עובדת כמעט מושלם. ההילוכים עוברים בחלקות ובדיוק, ה'קוויק שיפטר', שמאפשר לעלות הילוכים ולהוריד מבלי לסגור את מצערת הגז ומבלי להשתמש במצמד עובד מצוין בכל סל"ד. הורדת הילוכים אגרסיבית, היא עניין של מה בכך בטואונו, בזכות המצמד המחליק שמרסן את המנוע ומונע מהגלגל האחורי להחליק גם כשמורדים בטעות להילוך נמוך. דבר אחד שמדי פעם צץ - בעצירות - לפעמים לקח לי זמן למצוא את הניוטרל.
באופן טבעי בפניות איטיות מאוד, הטואונו פחות טוב, וזה בעיקר בגלל כוח המנוע הרב שדורש יד רגישה בטירוף בכל פעם שרציתי להאיץ. גם המתלים מתקשים לשמור את האופנוע חד כתער. האצה חזקה ביציאה מהפניה והגלגל האחורי מכשכש. מדובר באופנוע קיצוני, וככזה רכיבה במהירות נמוכה קשה מאוד.
בלמי המונובלוק של ברמבו, מרשימים מאוד בעוצמתם וברמת הפידבק שהמערכת משדרת לרוכב. וגם כשעושים טעויות, ה-ABS מתערב בזמן ומונע נפילה וודאית. יש שם שלושה מצבים ואפילו ניתן לבטל את מערכת ה-ABS. אבל אני לא מבין איזה אדם שפוי ירצה לבטל את המערכת הזאת שמצילה חיים.
ברכיבה ספורטיבית הבלמים עובדים מצוין, מאפשרים לייצר מרחקי בלימה קצרצרים. התחושה שהחלק הקדמי מתחפר מתחת לאספלט בכל פעם שבולמים. כניסה לפניות תחת בלימה, והטואונו משתף פעולה לדבר עבירה, מאפשר לבלום עמוק פנימה מבלי להזדקף.
עירום-שרירים
כ- 114,000 שקל תתבקשו לשלם עבור טואונו V4RR 1100, מצד אחד מדובר בסכום גבוה ומאידך הם לא הרבה כסף לתמורה שמקבלים. יש כיום לא מעט מתחרים בקטגוריית העירום-שרירים/סטריט-פייטר, כמו ב.מ.וו S1000R או ימאהה MT-10 ואין ספק שהטואונו מציע חבילה מאוד ייחודית בזכות ההתנהגות, הביצועים והיכולת הספורטיבית המאוד גבוהה. ואם זה לא מספיק לכם בתמורה לעוד כמה אלפי שקלים תוכלו לקבל את גרסת הפקטורי שמגיעה מצוידת במתלים של חברת אוהלינס ועוד כמה שינויים קלים.
האם הטואונו הוא העירום-שרירים הטוב ביותר שנמכר בישראל? האמת זה לא כל כך משנה, מי שירכוש אותו לא יצטער, מדובר במכונה שמספקת כמויות אין סופיות של אדרנלין טהור.
על הצד הטכני: אפריליה טואונו V4RR 1100
מנוע: ארבעה צילינדרים 65 מעלות, V4
קירור: נוזל
הספק: 175 כ"ס ב-11,000 סל"ד
מומנט: 12.3 קג"מ ב-9,000 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים, קוויק שיפט
מצמד: מחליק
שלדה: קורה כפולה, אלומיניום
מזלג קדמי: זקס, 43 מ"מ, מתכוון מלא, 120 מ"מ מהלך
זווית היגוי: 24.7 מעלות
בולם אחורי: זקס, מתכוון מלא, 130 מ"מ מהלך
בלם קדמי: שני דיסקים 330 מ"מ, ברמבו מונובלוק רדיאליים 4 בוכנות
בלם אחורי: דיסק יחיד 220 מ"מ, ברמבו שתי בוכנות
בסיס גלגלים: 1,450 מ"מ
מכל דלק: 18.5 ליטר
גובה מושב: 825 מ"מ
משקל רטוב: 200 ק"ג
מחיר: 113,957 שקל
משה פרחי, מאמן רוכבים למצוינות. עוד פרטים על תוכניות האימון וההדרכה בעמוד הפייסבוק וגם בדף הבית של משה פרחי.
