החשמלאי הסמיך את עצמו: עבד על מגדש טורבו ואיבד אצבע

במקרה שלפנינו, איש מעולם לא הכשיר את התובע שהינו חשמלאי בהשכלתו המקצועית לטפל בתחומים שאינם באחריותו. אולם מבחינת המוסך, את המשכורת שמשלמים לעובדים יש להצדיק, ולכן השתלשלות העניינים בסיפור הזה מקוממת במיוחד.

בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בהרצליה טען הבחור כי איש לא לימד אותו לעבוד עם מגדש טורבו, לא בפן הבטיחותי ולא בפן המקצועי. בבדיקה שביצע בעת התאונה הייתה זו הפעם הראשונה בה הוא נחשף למנגנון, שעה שבעטיה של אותה בדיקה קבינת המשאית הייתה "הפוכה" והמנוע היה גלוי.

לדבריו, שום גורם לא הזהירו כי המגדש חשוף ולא סופק לו כל אמצעי בטיחות הולם. הייתכן כי מוסך מורשה בישראל מעסיק עובד לביצוע פעולה כזו ללא שבדק ראשית כל האם יש לו את היכולת שנדרשת לכך? האם תנאי מוקדם לעבודה אינו ידע וניסיון במכונאות? לטענתו הוא נשלח לבצע זאת ללא שרכש כל הסמכה.

מנגד, טענה הנתבעת כי כל תפקידו התמצה באיתור וטיפול בתקלות חשמל באמצעות מחשב בלבד, וכי בעצם הימצאותו בקרבת המגדש הוא חרג מתפקידו, וכי בנסיבות אלה, היא לא יכולה הייתה לצפות את התרחשות התאונה. לדבריה, נוכח האמור, האחריות לתאונה מוטלת על התובע בלבד, אשר על אף שהדבר אינו כרוך בתפקידו ועל אף שידע כי פתח המגדש לא היה מכוסה בצינור יניקת האוויר וחרף הסכנה הטמונה בכך, מצא לקרב את ידו לסביבת המגדש.

השופטת לימור רייך סרבה לקבל את טענת המוסך; לדבריה, ברור כי מגדש המנוע אשר ייצר כוח יניקה ואשר פתחו הותר חשוף היווה סכנה ניכרת, ברורה ומיידית לצוות העובדים באותה סביבת עבודה ובכללם לתובע. לפיכך, היא כתבה כי "הנתבעת יכולה הייתה והיה עליה, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, לצפות את התרחשותו של הנזק, לאמור, כי עבודה בסביבת מגדש מונע וחשוף עשויה לגרום לנזק גוף, כפי שאכן אירע בפועל".

הדברים מקבלים משנה תוקף, לנוכח עדותו של התובע לפיה הוא הועבר למחלקת הדיאגנוסטיקה במוסך כחצי שנה בלבד עובר לתאונה ועד להעברתו לאותה מחלקה הוא מילא תפקיד אחר במוסך ועסק בהחלפת מנורות. בעת התאונה הוא נעדר ידע וניסיון הדרושים בתחום המכונאות וממילא לא הכיר את מנגנון המגדש ולא ידע, כי פתחו אמור להיות מכוסה בצינור יניקת אוויר.

ומדוע מלכתחילה בדק את הרכב? בתצהיר עדותו הראשית הוא הסביר כי עליו היה לערוך בדיקת מחשב לאחר שהתעוררה תקלה במערכת בלם המנוע של המשאית וכי בזמן שבדק את נתוני המחשב של המשאית באמצעות המחשב שברשותו, הוא שמע רעש של בריחת אוויר מכיוון השסתומים - תופעה שעשויה להתריע על בעיה בבלם המנוע. אז, במהלך בדיקת בריחת אוויר מאותם שסתומים אירעה התאונה.

השופטת ייחסה למוסך רשלנות של ממש: "טיבה, שכיחותה וחומרתה של הסכנה הטמונה במגדש החשוף, חייבו את הנתבעת לדאוג לכיסוי הולם המונע חדירת עצמים לתוך המגדש, גם במצבים בהם המגדש אינו מכוסה על-ידי צינור יניקת האוויר; להזהיר את התובע בדבר הסכנה הטמונה במגדש; להדריכו ולפקח על שיטות העבודה". לפיכך, בסופו של יום נקבע כי המוסך ישלם לעובד סך כולל של 215,519 שקלים.

עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזיקין מבהיר כי חובת הזהירות של מעסיק כלפי עובדיו הוכרה באופן גורף באינספור פסיקות על פיהן, על המעסיק לנקוט בכל האמצעים שעומדים לרשותו כדי לשמור על עובדיו. רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים: "מדובר על מקרה חריג מאוד ומצער אך בחינת סטטיסטיקת תאונות העבודה בישראל מלמדת כי מספרן בענף הרכב נמוך משמעותית מזה שבענפים אחרים, לבטח בתחום הבניין. אנו מקפידים לרענן את נהלי הבטיחות והגהות מידי שנה ומצפים מכל העוסקים בענף להקפיד הקפדה יתרה על ביצועם במלואם".