אולדסמוביל נמנית על חברות הרכב הוותיקות ביותר בעולם עם המצאות חשובות בתחום הבטיחות וההינע, אבל אפילו עם היסטוריה ענפה של 106 שנות פעילות מאחוריה היא לא הצליחה לחמוק ממלתעות המשבר הכלכלי שקימט את ג'נרל מוטורס בהדרגה, עד שב-2008 אולצו בתאגיד למכור מותגים או לנעול אותם ולזרוק את המפתחות לים (סאטורן, האמר, פונטיאק וכדומה).
אולדסמוביל היייתה לדעתם רבים חלק אינטגרלי מהכוח האסטרטגי של GM, אבל עושה רושם שכבוד חולקים שם רק לכלי רכב באמת יוצאי דופן; בסופש נמכרה דרך סוכנות סוחרים בשם State Line Auto Auction האולדסמוביל האחרונה שירדה מרצפת ההרכבה לפני 13 שנים, במחיר שאינו ידוע.
מדובר באולדסמוביל אלרו GLS מודל 2004 עם ששה צילינדרים לה 170 כ"ס, שהורכבה במפעל לאנסינג במישיגן (שגם דלתותיו ננעלו בשנה הקודמת). לאלרו GLS הספציפית הזו, אחת מתוך מקבץ של 500 יחידות הצטברו בסך הכול 29 מיילים על מד המרחק, שהם כ-47 קילומטרים פחות או יותר. שווה לציין, כי האלרו הייתה המכונית הראשונה של אולדסמוביל ב-1998 שסימנה את הניתוק מהמרכבים הקלאסיים הרבועים שליוו אותה על פני עשרות שנים. היא חלקה פלטפורמה עם פונטיאק גרנד פרי ו-שברולט אלרו (שתי מכוניות שנמכרו גם בארץ כאמור).
אז למה בעצם בחרו ב-GM להיפרד ממנה בצורה קצת מבישה, שרועה באולם תצוגה של סוחרי רכב? ובכן, לדברי בכיריה, הצוות שאמון על הפריטים ההיסטורים מחזיק במרכז המורשת רק את "היהלומים שבכתר", ומאחר ו-לאולדסמוביל מכוניות קצת יותר חשובות ממנה, הם לא מצאו סיבה מספיק טובה להציג אותה למבקרים; "כל שנה, קבוצה של מומחים למכוניות אמריקניות או עובדים מתוך GM עוברים על הדגמים שיש לנו במרכז המורשת. ולפעמים, כדי להיטיב עם המפגן בכללותו, אנחנו מבצעים קיצוצים. "מצד שני" הוא אומר, "כשיש רכב חשוב שמסתובב איפשהו בעולם - אנחנו עושים מאמץ לרכוש אותו", כך מסכם מנהל המרכז גרג וואלס.