הבטה אקסטריינר יצא לשוק לפני כשנתיים כמענה לדרישה לאופנועי אקסטרים אנדורו שיתאימו גם עבור רוכבים חובבנים. תוך זמן קצר האיקסטריינר זכה להצלחה גדולה, שהפתיעה גם את אנשי בטה באיטליה והדגם זכה לקהל מעריצים נלהב ולשלל שיפורים וקיטים כפי שכבר סיפרנו.
האיקסטריינר תוכנן בכדי לתת מענה לכל אותם רוכבים שאוהבים לשלב בין רכיבה בשטחים עם עבירות קשה לבין רכיבה בשבילים וסינגלים זורמים, אך לאו דווקא מחפשים לעשות זאת בזמן הקצר ביותר. בזכות כך ניתן להסתפק באופנוע עם מתלים רכים ומפנקים יותר, בעלי מהלך מעט קצר יותר יחסית לדגמי האנדורו התחרותיים ובמנוע מעט חלש יותר מדגמי האנדורו, שאת עיקר כוחו הוא מספק בסל"ד הנמוך והבינוני. במסגרת מאמצי השיווק של אופנועי בטה בישראל החליטו בחברת מטרו להביא השנה לצד דגם ה-300 גם את דגם ה-250, שנבדל מה-300 רק בנפח המנוע. כלי שבתחילה יוצר בכדי להוות אלטרנטיבה זולה יותר עבור שווקים מסוימים, שבהם יש הבדל משמעותי במחירים בגלל הבדלי הנפח. יצאנו לשטח בכדי להצליח להבין למה צריך שני אופנועים הנבדלים זה מזה רק בכמה עשרות סמ''ק במנוע ובמספר הרשום על מכסה תיבת האוויר ועל הדרך להבין טוב יותר את האופנוע המיוחד הזה.
איך הם בנויים?
האיקסטריינר קיבל השנה את כל עדכוני המנוע להם זכו דגמי האנדורו המקצועיים החדשים ה-RR. השינויים העיקריים הם: צילינדר, ראש מנוע, שסתום כוח ובית מצמד חדשים המיועדים בעיקר לשפר את השרידות של המנוע בתנאים של עבודה מאומצת וליעל עוד יותר את פעולת המנוע בסל''ד הנמוך/בינוני. מבחינת השלדה והמתלים, אלו נותרו כפי שהיו פרט לשינויים קטנים בכיוון המתלים ובגרפיקה.
יחסית לדגמי האנדורו התחרותיים, גובה המושב באיקטריינרים נמוך בשני סנטימטרים, בסיס הגלגלים קצר בסנטימטר וחצי והמשקל נמוך בחמישה קילוגרמים, כל זאת כמובן בכדי להקל על הרוכב לשלוט באופנוע במצבים של רכיבה איטית במקומות עם קשיי עבירות. כדי להשיג תוצאה זו שלדת האקסטריינר שונה משלדת דגמי ה-RR והיא מעניקה תנוחת רכיבה מעט יותר משוכה לאחור עם כידון גבוה יותר יחסית למושב בכדי להקל על רכיבה בעמידה במהירויות איטיות.
המתלים שונים לחלוטין והם מהווים את ההבדל העיקרי לעומת דגמי האנדורו בכך שהם הרבה יותר רכים ופעולתם הרבה פחות פרוגרסיבית לעומת המתלים של דגמי האנדורו.
קיימים כאמור קיטים רבים בכדי להתאים את המתלים לצרכים שונים ואת חלקם ניתן לראות בלינק שצרפנו בהתחלה. ההבדל העיקרי במנוע לעומת דגמי האנדורו המקצועיים ה-RR הוא מערכת הפליטה. צריך להבין שמערכת הפליטה באופנועי שתי פעימות היא אחד הגורמים העיקריים לשינויים בהתנהגות המנוע ולכן האגזוז באקסטריינר בנוי בצורה שונה לחלוטין כדי להשיג כמה שיותר כוח בסל"ד הנמוך ולא להתפרץ ברגע שהסל"ד מגיע לתחום הגבוה.
יתרון נוסף מתקבל בזכות הממדים הקטנים יותר של האגזוז שגורמים לו להיות פגיע הרבה פחות לעומת האגזוז בדגמי ה-RR. בנוסף לכך, מכיוון שהמנוע זהה למנוע של דגמי ה-RR ניתן להרכיב עליו את האגזוז ומערכת ניהול המנוע של ה-RR וכך לקבל חזרה את הסוסים ש"הלכו לאיבוד" בחלקה העליון של עקומת ההספק. כמובן ששינוי שכזה יעמיס עוד יותר על השלדה והמתלים שלא מתוכננים מראש עבור הביצועים של דגמי האנדורו, אך רוכבים בעלי רמת רכיבה גבוהה לבטח ייהנו ויצליחו לנצל את תוספת הכוח המשמעותית.
איך הם מרגישים?
ההבדלים במספרים מורגשים היטב על האופנוע והעדות לכך היא הקלות שבה האקסטריינר לוקח אותך בכל אותם קטעים של נחלים מסולעים ובמסלולים הכוללים מדרגות סלע גבוהות וצפופות המחייבות סיבובים במקום ועצירות רבות, שבעקבותיהם הרוכב נדרש לייצר אחיזה בזינוק מהמקום בכדי להתגבר בהצלחה על מדרגות הסלעים.
גם אני שכבר עשרות שנים רוכב הארד אנדורו עם אופנועי אנדורו תחרותיים חזקים ונוקשים, התלהבתי מאוד מהקלילות שבה ניתן לעבור מכשולים עם האקסטריינר. קלילות זאת מצריכה גם הרבה פחות מאמץ ברכיבה ומאפשרת היחלצות פשוטה הרבה יותר במקרים של טעויות, או נפילות. המחיר על כך הוא בעיקר יכולת פחות טובה במסלולי ספישל טסט וסינגלים מהירים, אך צריך לזכור שבמקרה של האקסטריינר, ההבדל בינו לבין אופנועי האנדורו קטן יותר מההבדל בין דגמי האנדורו המקצועיים של ק.ט.מ לבין דגמי הפרירייד הייעודיים שלהם. במהלך הרכיבה הרגשתי שהאקסטריינר עזר לי מאוד לקבל אומץ ולנסות לעבור מכשולים שעם אופנוע האנדורו הפרטי שלי לא בטוח שהייתי מנסה. זה בעיקר נובע מתחושת הביטחון שהאיקסטריינר מעניק לרוכב בזכות המשקל, הממדים והמנוע הצייתן והרגוע יחסית לאופנועי האנדורו המקצועיים. במקומות עם אחיזה ירודה כגון עליות של דרדרת, או משטחי סלע עם הרבה אבק וחצץ האקסטריינר הצליח למצוא אחיזה בקלות, למרות שהצמיגים על אופנועי המבחן היו קשים יחסית ועם לחץ אוויר גבוה.
המגבלה של האופנוע התגלתה כאשר פתחתי גז בשבילים המהירים, או התנגשתי במדרגות סלע במהירות, מבלי לעזור לאופנוע לעבור מעליהם. במצבים אלו האופנוע מאבד בקלות את היציבות והמסר שהתקבל הוא שצריך להוריד את המהירות ולחזור לרכוב תוך כדי התחשבות בתנאי הקרקע. לאורך כל המבחן האופנועים לא התחממו בשום מקרה, למרות שהמאוורר פעל מספר פעמים, ואין לי ספק שמדובר באופנועים שבהם לא קיימת כלל בעיה של התחממות.
250 או 300?
לאורך כל המבחן הקפדתי להחליף בכל הזדמנות בין האופנועים ובחלק גדול מהמקרים ההבדלים במיקום הידיות והכידון היו לי הרבה יותר משמעותיים מאשר נפח המנוע. רק בעליות שבהם התעקשתי לא להוריד הילוך הרגשתי שמנוע ה-300 מצליח למשוך טוב יותר בהילוך הגבוה, אך לא תמיד זה התגלה כפתרון יעיל יותר מבחינת הרכיבה. במרבית המקרים הרגשתי יותר בנוח על ה-250 לאחר שהורדתי הילוך ואז נהנתי גם מיכולת טובה יותר של הנפת הגלגל הקדמי בפתיחה עדינה של הגז וגם מהרבה פחות איבודי אחיזה של הגלגל האחורי שכנראה נבעו מהמומנט הנמוך יותר של ה-250. בנוסף לכך צריך גם לקחת בחשבון שמחיר הקנייה של ה-250 הוא 39,985 ש''ח ומחיר ה-300 הוא 42,985 ש''ח וגם מחיר הביטוח נמוך בכ-1,000 שקלים.
המנצח שלי הוא ה-250 מכיוון, שאם כבר בחרתם לא ללכת על אופנוע אנדורו מקצועי, אז ה-250 מאפשר לרוכב ליהנות יותר מהיתרונות של דגם האקסטריינר לעומת האנדורו. כללית לגבי האקסטריינר, אני מציע לכל מי שחושב שמדובר כאן בדגם שמכוון למתחילים בלבד לנסות את האופנוע, כי האקסטריינר הוא אופנוע מפתיע מאוד. הוא מתאים לרוכבים מתחילים שרוצים להתמודד עם שטחים קשים, אבל גם לרוכבים ותיקים שאולי כבר לא בשיא הכושר ולא אוהבים לעבור מכשולים במהירות תוך כדי לקיחת סיכונים גדולים מדי.