לרקוד על שלוש חתונות

יש לשער כי ברוני האספלט לא התרגשו יותר מדי מגל הג'יפונים שהגיע מיפן וקוריאה, אבל היתה זו ה-X5 שהדליקה נורות אדומות אצל האדונים מפורשה. קאיין הינה פורשה פורצת גבולות - לא עוד ספורטיבית טהורה ולוהטת אלא גם משפחתית 5 מקומות, גם מכונית שטח, וגם ספורטיבית. שלוש מכוניות במחיר של אחת, או חלמתי חלום?

מהנדסי פורשה לא הסתפקו בעיצוב אופנתי ומפרט טכני מתנצל, אלא ייצרו רכב בעל יכולות שטח אמיתיות - הילוך כוח, מרווח גחון עד 27 סנטימטרים, בקרת משיכה, נעילת דיפרנציאל אחורי... במרכז הכוונת הוצבה ה- X5 אבל גם SUV מסיביים יותר, מפיסגת פירמידת השטח: בראש ובראשונה ריינג' רובר, אבל גם מרצדס M, טויוטה לקסוס, גרנד צ'ירוקי. למרות זאת, אני חייב להודות כי המפגש הראשון עם הקאיין לא עצר את נשימתי; היא בעלת נוכחות מרשימה, מקרינה מכובדות ובעלת תווי פנים משפחתיים, בחרטום ובעיקר בפנסים קדמיים. אבל מאחור היא מגושמת יחסית, כפי שניתן לחשוש כאשר רואים מושב אחורי מרווח לשלושה מבוגרים, ותא מטען בתוכו ניתן להוביל מכונת כביסה, עיסוק מקובל על בעלי פורשה הזקוקים להכנסה נוספת. אבל הקווים הכלליים אינם אגרסיביים מספיק, לטעמי האישי הם פחות מלהיבים מה- X5 אותה מנסה הקאיין להדיח, או מריינג' רובר הנאמן יותר לתצורת ג'יפ קלאסי.

פורשה קאיין חמושה במנוע 8V בנפח 4.5 ליטר, מוצר חדש לחלוטין מבית פורשה. בגירסת S האטמוספרית הוא מספק 340 כ"ס, גירסת הטווין-טורבו שואבת מאותו מנוע 450 כוח סוס בועטים, נושמים ומרגשים. עם 7.2 שניות מאפס ל- 100 ומהירות מרבית של 242 קמ"ש, גם ה-S אינה שבלולית, ומשאירה מאחור את ה- 5 X 4.4 ליטר (7.5 שניות ו- 207 קמ"ש); אבל בדרך כל שהיא, בתור פורשה, היא לא מרגשת כפי שציפיתי ממנה. גרסת הטורבו, לעומת זאת, מדהימה, עוצרת נשימה, ממכרת, חד וחלק. זה לא עניין של עוד 110 כוח סוס, אלא צורת העברת הכוח, בלתי פוסק, זמין, נוהם ומחפש מוצא. שני דגמי הפורשה מצוידים בתיבת טיפטרוניק 6 הילוכים, ובמערכת מתוחכמת לבקרת משיכה. מנועה המופלא של הטווין-טורבו מזריק את הכוח בלינאריות מופתית, בניחותא ובהחלטיות של מטוס סילון קטן. גם ב- 240 קמ"ש הוא שש להוריד מהילוך שישי לחמישי עד 260 קמ"ש, שהם פחות או יותר מה שהמנוע מסוגל לעשות (והרבה יותר ממה שאני יודע לנהוג). הטורבו מצוידת במערכת מתלי אוויר מדהימה (המתלים הרגילים של ה-S די מאכזבים), ועוד כמה שטויות כמו פנסים מתכווננים, גימור עוד יותר מוקפד, וכיו"ב.

איני משוכנע כי בעלי הקאיין יציפו את נחל נקרות, אבל היה מסקרן לראות כיצד תסתדר טורפת האוטובהנים בשבילי העפר? לצעירים מבין קוראי אזכיר, כי את שורשי מורשת השטח של פורשה קאיין אפשר למצוא כבר ב- 1986, עם נצחונותיהם הבלתי נשכחים של ג'קי איקס ורנה מטג' בראלי פריס דקאר, על סיפונה של ה- 959 רותמנס. אבל מאז זרם הרבה בוץ בתעשיית ה- 4X4, ופורשה נעדרה לחלוטין מהמשחק הזה. המפרט הטכני של הקאיין מבטיח - מרווח גחון עד 27 סנטימטרים, בקרת משיכה, הילוך כוח, והרבה מאוד כוח. במסלול המבחן נעלו מכוניות המבחן צמיגי AT צרים ואגרסיביים יחסית, הטובים לנהיגה עד 190 קמ"ש 'בלבד'. עכברי העיר התרשמו מהדרך בה טיפסה הקאיין בשבילים התלולים, אולם עינו הבוחנת של עכברוש השטח הבחינה בעבודות מע"צ מסיביות שבוצעו בסביבה. מהר מאוד הגענו לקטעים בוציים וחלקלקים, שהיו יכולים להשבית גם רכב שטח אמיתי. בקרת המשיכה של הקאיין תיקתקה וזימזמה, הגלגלים ביקשו ומצאו אחיזה, גם כאשר החלטתי לעצור בעיבורה של עלייה, חלקלקה כפולטיקאי בעונת הפריימריס. סדרת בורות עמוקים אפשרה לנו לנופף בגלגלינו באוויר, ולהיווכח באיכות בקרת המשיכה (הדומה לזו של הבריטים, X5, מרצדס M, ועוד), ובקשיחותו הגבוהה של המרכב האחוד. אין ספק שבשטח הפורשה עולה בכמה דרגות על ה- X5 נטולת הילוך הכוח, אבל מהלך המתלים המוגבל לא יאפשר לה לתת קרב לריינג' החדש (או ל-SUV קלאסי נעול, בעל זוויות מרכב ומהלך מתלים ראויים לשמם). הילוך הכוח של הפורשה קצר ביותר, עם יחס 1:2.7 המאפשר לך להזדחל בעצלתיים, אבל גם להטיס אותך ל- 80 קמ"ש ויותר, כפי שנחוץ בקטעים המהירים של נחל צין. המכונית מגיעה עם מיגון אחורי טוב אבל רק פלסטיק רופס מלפנים, יש קרס גרירה מתפרק, עם ארבע תושבות להתקנתו. לעכברי שטח תוצע 'ערכת שטח' אופציונלית, הכוללת נעילה רוחבית נשלטת, ניתוק חשמלי של המוטות המייצבים, ומיגוני גחון (גתוס, היזהרו, יש מתחרים!).


הפורשה קאיין S עולה באירופה קצת יותר מה- X5. בישראל תשלם עבור ה- S 596,000 שקל, אספקה בינואר. הטורבו תקיז מכיסך 926,000 שקל אבל מה זה, תמורת העונג לאחוז במחזיק המפתחות המקורי והיוקרתי ביותר בכביש ובשטח? אם נתרשם מעשרות ה- X5 4.4 ליטר שעלו על הכביש בשנה האחרונה, כי אז נבין שלא רחוק היום וגם פורשה בהמוניהן יעלו על הכבישים ושבילי ישראל.