הכל נשאר במשפחה

התחרות האמיתית, הליגה הפתוחה בה המובילים מתחלפים והמנצחת אף פעם לא ידועה מראש, מתקיימת, נכון לעכשיו, בקבוצת מכוניות המנהלים 2 ליטר. בעוד בקבוצת המשפחתיות אין עדיין מתחרה אמיתית לפיז'ו 307 וכולם מצפים לגולף החדשה ולפוקוס המעודכנת או אולי למגאן החדשנית, הרי שבחבורת ה- 2 ליטר ניטש קרב קשה על ראשות הטבלה. האמת היא שבמקרה של המאזדה 6 החדשה לא קשה יהיה לקבוע עוד לפני סיבוב המפתח בסוויצ', שהיא הולכת להיות סיפור הצלחה אצלנו. היא פשוט מצוידת בשני מרכיבים חשובים – השם "מאזדה" שהפך בשנים האחרונות במקומותינו לכמעט שם נרדף למכונית והעיצוב המוחצן והבומבסטי שכל כך חשוב לישראלי שרוצה שהצלחתו תכה גלים. יש כמובן משהו מתסכל בעובדה הזאת. משום שזהו מקרה קלאסי שבו לקביעה המקצועית שלנו יכולה להיות רק השפעה שולית. אם נכתוב שה- 6 החדשה מכונית מעולה, נתמוך במכירות, אבל אם נסתייג ממנה לא בטוח שנפגע בהם.
מול ה- 6 שנראית מכל כיוון כאילו היא באה לנצח, בחרנו להעמיד את הפורד מונדיאו. כזכור, המונדיאו הפסידה אצלנו את מבחן המנהלים לסיטרואן C5, אבל זה קרה בעיקר בשל הגיר האוטומטי הלא מושלם שלה והעובדה שהסיטרואן ניחנה בנוחות נסיעה פנומנלית. למרות זאת, אנחנו מאוד אוהבים את המונדיאו. יש לה את אותו קסם זורם ומתקשר שחשוב לנו כחובבי נהיגה.
גם המונדיאו וגם הגרסה הבסיסית של המאזדה נמכרות מתחת לרף של קבוצה 3. המונדיאו משווקת בדגם אחד בלבד שאינו כולל רדיו-דיסק ושליטה על מערכת הקול מההגה, אבל מפנק בכל השאר. המאזדה שנבחנה כאן היא מהדגם הבכיר שעולה 3,000 שקל יותר ומצויד בתמורה בגלגלי מגנזיום וריפודים מבד עשיר יותר מהרגיל.