התברגנות

כתב: רמי גלבוע צילמו: שי ארז ורמי גלבוע

מעטים הם הג'יפאים שלא נפלו שבי בקסמיו של ויטרה דור ראשון; בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה היו כאן רק גמלים וחול, סיקסים וסמוראים. הויטרה הפיח רוח חיים במדבר הישראלי, מציג דוגמית ראשונה של מבול הג'יפים העירוניים שיגיע שנים מאוחר יותר. פתאום גילינו רכב שטח מתורבת, המעניק פשרה ייחודית של עידון עירוני (אז עוד לא ידענו מה זה) ויכולת שטח, שובבות צעירה ושמירת ערך של הסולידית בהשקעות. גם עבדכם לא עמד בפיתוי - היה זה רכב השטח הראשון שקניתי מתוך אהבה, רגש אותו איני מסוגל להשליך על הלאדה ניבה בה התניידתי עד הפצעת הויטרה. בהתאמה נדירה גדלנו והתברגנו – אני צברתי קילוגרמים ואניצי שיער כסוף, הויטרה קיבל מרכב 5 דלתות שאיבד את הפרופורציות, מאוחר יותר הופיעה גרנד ויטרה בולבוסי משהו, והיום אנו פוגשים את הגדול מכולן – גרנד ויטרה 7XL, עם מנוע בנזין 2.7 ליטר 173 כ"ס.

בורגנות מגודלת
הגרנד ויטרה 7XL הוא הסוזוקי הגדול ביותר, עם 4.88 מטרים מפגוש לפגוש הוא ארוך ב126- סנטימטרים מהסבא המיתולוגי. נעזוב את דור המייסדים, ה- 7XL ארוך ב70- סנטימטרים מגרנד ויטרה חמש דלתות – גידול חסר תקדים, במונחים של תעשיית רכבי השטח. תופתעו אולי לשמוע, אבל ה- 7XL הוא גם הג'יפ הארוך ביותר המיובא לישראל – חוץ מספינת המדבר של ניסן, פטרול האוחז חמישה מטרים תמימים. עם כל המטרים ואחרי כל השנים האלה, הזכר היחיד לעיצוב השובב של הסבא הוא תפיחות קלות באזור הכנפיים, ומדרגה מרוככת בקדמת חלון הנהג. המרכב החדש לא צמח לגובה המקובל בתעשייה, וה- 7XL נראה ארוך ונמוך, כמו סטיישן אמריקאי שנועד לעבודת כביש טהורה. שורשי השטח מיוצגים על ידי גלגל רזרבי שנותר תלוי על הדלת האחורית. למרות שה- 7XL הוא רכב חדש לחלוטין הוא אינו מצליח להלהיב, ובוודאי לא להקרין אישיות עצובית בעלת משקל. במסגרת החסכונות יקבל חישוקי מתכת פשוטים, אך סבירים למראה.

גם תא הנוסעים אינו עוצר את נשימתך; לוח המחוונים שגרתי לחלוטין, עם חומרי דיפון מיושנים למראה ולמגע. לשווא תחפש הברקות עיצוביות, ברכב הזה לא הושקעה נשמה יתרה. יש מספיק מקום בתא הנוסעים, למרות שאין תחושת מרחב; הסתדרתי היטב במושב הבד אולם ברכי נצמדו לדלת ולקונסולה המרכזית, הגג אינו מרקיע שחקים. תא הנוסעים הוא "כמעט-כאילו-כזה": יש מקום אבל אין תחושת מרחב, יש משענות מרפק אבל הן לא בדיוק במקום הנכון, יש תנוחת ישיבה אבל המושב אינו ארגומטרי… לזכות הנבחן נציין כי גם המחיר הוא "כמעט"; במחיר 170,000 שקל אנחנו מוכנים לקבל מעידות קלות וחסכונות קטנים, אבל אלו מונעים מנהג ה- 7XL את תחושת המרחב והפינוק המקובלת בג'יפים עירוניים גדולים (ויקרים) יותר. המושב האחורי נע על מסילה. זה מעניק מרחב רגליים טוב למדי, אם כי המושב עצמו אינו מהמשופרים. גלגל ההגה דקיק וקטן, מעכיר את רוחו של הנהג הספורטיבי.

בקיצור, כבר הבנתם כי הג'יפ הזה לא מועמד לזכייה בתחרות מלך היופי, גם לא בגביע האבזור והעידון. ומעבר לפרטים, עומדת תמונה כללית מוזרה – מדוע לייצר מכונית ארוכה כל כך, כאשר בתא הנוסעים אין תחושת מרחב? ביפן מורשה ה- 7XL להוביל שבעה נוסעים, מכאן ההצדקה ואולי גם השם 7XL. אולם בישראל נראית המכונית כשדרוג על שדרוג, מקבץ טלאים שאינו מתחבר למהות מוטורית אחידה.

על הכביש
סעיף בו גובר הנכד על הסבא, הוא ביצועי מנוע: מנוע ה1.6- הישן הסתפק ב73- כ"ס, היום מספק ה- 6V של ה- 7XL 173 כ"ס. את עדר הסוסים השוכן במרומי 6,000 סל"ד מגבים 23.5 קג"מ המתייצבים לפעולה כבר ב3,300- סל"ד. תיבת ההילוכים שמרנית למדי, ארבעה הילוכים בלי טיפטרוניק, בינה מלאכותית ושאר אבזרי היי-טק. השילוב בין התיבה למנוע טוב, היא מגיבה מהר אך בגסות, מזניקה במהירות את המרכב הקומפקטי – 1,670 ק"ג משקל עצמי, בימינו זה כמעט משקל זבוב. אין הבדל משמעותי בין שני מצבי התיבה (ספורט או רגיל), אבל היא נכונה תמיד לפעולה, מוכנה לקיק דאון אפילו ב150- קמ"ש. הצד השני של זריזות זו הוא עצבנות מסוימת, ואופציה להורדת הילוך גם כשלא בא לך.

ה- 7XL נעים לנהיגה מהירה, מסתייע בבסיס הגלגלים הגדול מאוד. יציבותו הכיוונית טובה, ומרכז הכובד הנמוך רק מסייע. מערכת המתלים כוללת סרן חי מאחור ומתלים עצמאיים מלפנים, הכל יושב על ארבעה קפיצי סליל; זו אינה מערכת מתוחכמת במיוחד, אבל שילובה עם בסיס הגלגלים הארוך מעניק נוחות נסיעה בהחלט טובה, בכביש ובשביל. ה- 7XL מאופיין בתת היגוי בסיסי, אולם המנוע החד והנעה אחורית בלבד (על הכביש), מעניקים לו יכולת להפתיע את הנהג. על כביש רטוב או בשביל כורכר, היגוי היתר נמצא במרחק לחיצה קלה על דוושת התאוצה. נא להיזהר! גם לא התלהבנו במיוחד מהיגוי הויטרה, הוא אינו חד במיוחד וגלגל ההגה הדקיק אינו מסייע לתחושת ההיגוי. יש שני דיסקים קדמיים אבל מאחור רק תופים – גם כאן מורגשת גיליוטינת החיסכון.

ה- 7XL נחמד מאוד בעיר, אם כי הוא סובל מפיצול אישיות; הוא זריז וקליל לתמרון והשתחלות בין הפקקים, אולם אורך המרכב אינו מקל על תמרוני חנייה. מה שכן, לתוך תא המטען אפשר להשליך אספקה ומזון לשבועיים שלושה, או מבחר מוצרי חשמל. במידה ונדרש כושר הובלה יוצא דופן, ניתן להסיע את המושב האחורי קדימה, על גבי מסילות אורך.

לסיכום פרק הכביש – הגרנד ויטרה החדש עדיין מחפש את מקומו בין קטגוריות רכבי השטח. בנסיעה רגועה הוא מזכיר מאוד 'כבישביל' מודרני, זריז, נוח ומתנהג היטב. בעיר הוא משלם את מחיר מידותיו המוגזמות, ועדיין, לא מציע שבעה מקומות נסיעה לחוזרים מבית הספר. ובבוא החורף, נהיגתו דורשת תשומת לב עם דוושת הגז.

במתלולי הכפר
ה- 7XL גדל והתארך, אבל הוא שומר על מכלולי השטח הקלאסיים - שילדת סולם, הילוך כוח, סרן אחורי חי. למרות מכלולי שטח אלה ראינו כי הגרנד החדש מצליח להעניק רמת עידון סבירה מאוד על הכביש; נותר רק לראות איזו יכולת שטח הם מעניקים לו. על פניו, מפרט הגרנד ויטרה עדיף על פני זה של ג'י