השיבה ממרוקו

כתב: רז כהן

ראלי מרוקו התחיל השנה בעיר ארפוד שעל גבול אלג'יר, על קו הזינוק התייצבו רבים מהמתחרים שהשתתפו השנה בדקאר כאשר חלקם הספיקו לעבור קבוצות ולהחליף מכוניות. יחד עם שאר המתחרים מהדקאר, חיכו להזנקה גם ניר וערן ברקת, צמד הירושלמים שהשתתפו בדקאר האחרון ואף סיימו אותו במקום מכובד. אלא שהפעם זינקו השניים אל המרוץ במיצובישי 200L (מגנום בלשוננו) שנרכש מהקבוצה הרשמית של מיצובישי (SBM). מתוך כל המתעניינים למיניהם, בחרו נציגי מיצובישי למכור את הרכב ששימש את אחד המתחרים מטעמם בדקאר האחרון, דווקא לצמד הירושלמים. ניר וערן זנחו את המיצובישי פג'רו-ספורט (צ'לנג'ר) אתו התחרו עד כה לטובת הטנדר המצויד במיטב טכנולוגיית המרוצים של מיצובישי וכולל בין היתר גיר ידני בעל שישה הילוכים ומערכת ניפוח צמיגים מתקדמת הממוקמת בתוך הסרנים.
היום הראשון בראלי הוקדש להתאקלמות וללמידת הרכב החדש. העובדה כי מרכז הכובד נמצא קדימה יותר ברכב החדש, הצריכה הסתגלות ושינוי מסויים בסגנון הנהיגה. את קטע הדיונות הקצר זכרו השניים עוד מהדקאר וצלחו אותו בקלות יחסית. המקום הרביעי בסיום אותו יום הפתיע גם אותם. את היום השני החלו המתחרים בחזרה על קטעים מהיום הראשון, תקלה קטנה במערכת הניפוח של ה200-L החדש נפתרה כשהגיעו לנקודת השרות. לאחר התברברות קלה בניווט כתוצאה מספר דרך לא מדייק הצליחו השניים לעקוף את מונטרדה ואלפונד בדרך אל קו הסיום. אלא שאז הם ראו אופנוען שהתרסק ועצרו להגיש עזרה, הם המשיכו בדרכם לאחר שהגיע סיוע. באחד מניסיונות העקיפה נתקלו באבן שגרמה לפיצוץ בגלגל, תיקון קצר והם הצליחו לסיים את אותו היו כשהם שומרים על המקום הרביעי.
אל היום השלישי שהורכב ממסלול מעגלי זינקו המתחרים מאול-דריס, זהו אחד הקטעים הקשים במרוץ הכולל דיונות ענק. טיפוס על אחת הדיונות הסתיים רע, נהיגה מהירה מדי ודיונה שצדה השני תלול במיוחד הצליחו לגרום לברקתים להתעופף כמה מטרים באוויר ולנחות על צד הנהג. ניר איבד את ההכרה למספר שניות אך ערן שלף אותו מן הרכב והצליח להעיר אותו. אחד המתחרים עצר לסייע לשניים אך לא ממש הצליח. סטפן פטרהנסל עצר גם הוא לסייע ובניסיון החילוץ התהפך הרכב שבא לחלץ. לאחר שהועמד רכבם על הגלגלים נוכחו השניים כי מוט ההגוי של הגלגל השמאלי נתלש ממקומו ושמן חדר אל אחד הצילינדרים, מה שגרם למנוע "לזייף". הם הצליחו לאלתר תיקון זמני וניסו להמשיך במסלול המתוכנן. מוט ההגוי נתלש בכל פעם מהמקום והם החליטו לוותר על שתי נקודות הביקורת שנותרו להם ולנסוע בדרך פחות תובענית אל נקודת הסיום של אותו יום. הם הצליחו להגיע, עונש הזמן של 10 שעות והזמן שהפסידו בהתהפכות, זרקו אותם אל המקום ה- 26 בדרוג הכללי לאחר שהגיעו 30 באותו היום. בזמן שהפקידו את רכבם בידיו של הצוות הטכני התפנו השניים לבחון את נזקי הגוף מההתהפכות. ניר שבר אצבע וצלעות בזמן שערן סבל מכאבי גב.

כואבים ותשושים, עם צילינדר אחד שלא עובד יצאו אל היום הרביעי עם מלאי דלק שאמור היה להספיק להם. אך המנוע שעבד עם בוכנה שכנראה התעקמה, צרך יותר מדי דלק והם נתקעו כ30- ק"מ לפני קו הסיום עם מיכל ריק. משאית של אחד המתחרים עצרה וסיפקה להם את מלאי הדלק החסר. בינתיים שבקה משאבת הדלק והחלופית נכנסה לפעולה, הדלק שניתן להם הספיק כדי להגיע לקו הסיום.
את היום האחרון החלו השניים בקצב משביע רצון. קצת אחרי נקודת הביקורת הראשונה נתקלו הברקתים במיסלין שמנוע מכוניתו שבק. הם גררו אותו מרחק של כ65- ק"מ עד לסוף הקטע המדוד ומשם עוד כ40- ק"מ נוספים עד לסוף קטע הקישור שחתם את המרוץ. סיכום הזמנים העמיד אותם במקום ה24- בדרוג הכללי כאשר אותו מיסלין שאותו גררו דורג במקום השמיני בכללי! מיסלין עלה על דוכן המנצחים ורצה להעניק לשניים את מיקומו, ניר וערן סירבו בנימוס.
את ה-200L החדש שלהם שלחו השניים לתיקונים ב-SBM, עד לפעם הבאה. למרות הרכב החדש והרוח התחרותית כנראה שלא ישתתפו השניים במרוץ הפריז-דקאר שיתקיים בשנה הבאה. המסלול שמתוכנן לעבור בלוב גרם להם לוותר על הסיכון המיותר שכרוך במעבר במדינת אויב שכזו.