חוסר ביטוח

"כבר שנה ושמונה חודשים שהבת שלי, זאת שאתמול נולדה, משרתת בצה"ל כקצינה. בליל הסדר הקפיצו אותה לבסיס ואני, שכל השנים הייתי ה"נדאג" הפכתי ל"דואג". כך סיפר לי עמי, אביה של נטע, עת הגיע למשרדי עם מספר כתבי אישום.
"עם גיוסה" המשיך עמי בסיפורו, "הוספתי לצי המכוניות של החברה שלי קורסה חדשה, שיהיה לה קל ונוח להתנייד לבסיס ובחזרה הביתה. אבל נטע, קרבית בנשמתה, בחרה לשרת בבסיסים סגורים והיתה חוזרת הביתה רק בסופי שבוע, וגם לא בכל סופ"ש. לכן המכונית בדרך כלל חונה ליד הבית, גונחת על השימוש המועט שנעשה בה.
בהתחלה, אחרי הרכישה, עשיתי למכונית ביטוח מקיף. אך, משגיליתי כעבור כמעט שנה כי נטע נהגה פחות מ- 5000 ק"מ בסה"כ, החלטתי למכור את המכונית, ולתת לנטע את רכבי הפרטי בסופי שבוע. הדבקתי על השמשה האחורית מודעת מכירה ונתתי הוראה לקצין הרכב לא לחדש את הביטוח המקיף, בתום שנת הביטוח".
כך קרה, כי גם ביטוח החובה לא חודש וראה "מעשה שטן", ביום הראשון שבו המכונית לא הייתה מבוטחת, ונטע הייתה ב"רגילה" קרו שלושה דברים:
הראשון, נטע, "מבלי משים" לחוסר בביטוח חובה, נהגה ברכב, ונתפסה ע"י שוטר בעשר בבוקר, שהגיש נגדה כתב אישום. השני: אחרי שהגיעה הביתה והחנתה את המכונית בירידה התלולה ליד הבית, נכנס במכונית רוכב אופניים שאיבד את השליטה על אופניו. והדבר השלישי והבלתי יאומן: הוגש נגד בעל הרכב כתב אישום נוסף על כי העמדתו ברחוב כרכב המוצע למכירה.
מכיסו הוציא עמי שלושה כתבי אישום המתייחסים לאותו יום. הראשון, זה שהוגש כנגד נטע ושניים נוספים שהוגשו כנגדו בגין העמדת רכב ברשות הרבים ללא ביטוח והעמדת המכונית למכירה בכביש ציבורי.
אכן, צירוף מקרים מוזר, הסכמתי עמו. העניין הביטוחי היה סביר והגיוני בעיני. אולם, הופתעתי כי המשטרה בחרה לעשות שימוש בסעיף 73 לפקודת התעבורה הקובע בלשון ברורה כדקלמן: "לא יחנה ולא יעמיד אדם רכב המוצע למכירה או שרשיונו פקע". סעיף זה אינו מוכר לציבור וגם המשטרה אינה אוכפת אותו בדרך כלל.
הבעיה המשפטית החמורה מכולן היה העניין של נטע. מחד, נהגת חדשה מאידך, זקוקה לרשיונה לצורך תפקידה הצבאי. חשוב לציין כי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי קובע פסילה של שניים עשר חודש על שימוש ברכב מנועי ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.
אותה הוראת חוק חלה גם על מי שהחנה רכב ברשות הרבים ללא ביטוח. שכן, המילה "שימוש" בסעיף הנ"ל אינה מוגבלת לנהיגת המכונית בדרך בלבד, אלא "כל שימוש" ברכב מחייב ביטוח: התנעה, חניה, ואפילו הרכב מושבת ובלבד שחנה ברשות הרבים.
"מתי חודש הביטוח?" שאלתי את עמי והוא השיב כי נטע, בחריצות האופיינית לה, עוד באותו בוקר, ובטרם נסגר הבנק, הספיקה לקבל מסוכן הביטוח את התעודה החדשה ולשלמה בבנק. לא היה לי ספק כי המשטרה צדקה בכך שהגישה את כתבי האישום. ואולם, סברתי כי לא יהא זה נכון וצודק למצות את הדין עם נטע שכלל לא העלתה על דעתה כי הביטוח פקע.
קיבלתי לידיי עותק צילומי של תעודת הביטוח שחודשה, כאמור, באותו יום, וכן, קיבלתי מכתב מדהים ממפקדה הישיר של נטע בו צויין כי רשיונה חיוני לתפקידה הצבאי וכי מדובר בקצינה מצטיינת המשמשת מופת ודוגמא.
אפילו התובע המשטרתי באותו בית משפט לא רצה לפגוע ברשיונה של נטע. בימים שצה"ל נלחם בג'נין היה לכולנו חשוב לשמור על רשיונה. כמו כן, השופט, שהבין כי הביטוח שפקע בחצות חודש כבר למחרת בבוקר, אמר בחיוך ומחוץ לפרוטוקול כי אם הנאשמת הייתה ממציאה תצהיר כי הביטוח שולם לפני עשר בבוקר היה מקום לשקול מחיקת כתב האישום. ידעתי שנטע לעולם לא תיתן ידה לתצהיר כזה.
התובע, שמלכתחילה סבר שאין זה המקום למצות את הדין עם נטע, טען לפרוטוקול כי הוא מבקש לדחות את התיק לתזכורת התביעה בלבד, שכן בכוונתו, בנסיבות העניין, להמליץ על חזרה מאישום ו/או למחוק את כתב האישום ולהסתפק באזהרה בלבד.
נותר לי לטפל בשני כתבי האישום של עמי. בנוגע להעמדת רכב לצורכי מכירה, עבירה על סעיף 73 לפקודה, נראה לי שלא יהיה מנוס מהרשעה. בכתב האישום האחר, שכותרתו "העמדת רכב ללא ביטוח", קיים סיכוי ממשי להקלה בעונש רק אם יוכח כי הפוליסה שולמה ע"י נטע לפני התאונה עם האופניים. ואולם, כיוון שטרם הספקתי לצלם את חומר הראיות, עדיין מוקדם לחשוב על הדרך המשפטית בה יש לבחור.
לכן בפעם הבאה שלרכבכם אין ביטוח חובה דעו שהבעיה אינה רק אם נסעתם ברכב אלא מסתתרת גם היכן העמדתם אותו.