יעילות עם שאר רוח

קוראים לה וולוו. מכאן חלק מקוראינו לא צריכים להמשיך לקרוא את הכתבה, כי הכיתוב על חזית ה40-S מספיק להם כדי להחליט לקנות את המכונית הזו. בטוח, כשהיא עולה פחות מכל משפחתית-מנהלים מקובלת.
לאותם קוראים יספיק הכיתוב 'סיאט' על חזית הטולדו, כדי לוותר על המכונית. הם חושבים שסיאט היא יצרנית ספרדיה שייצרה חיקויים של פיאט.
ובכן, רבותי. מאז שנוצרו התדמיות הנ"ל עברו הרבה ליטרים של סולר ב'פי גלילות'. וולוו כבר איננה יצרנית שבדית ייחודית, כי אם שייכת לפורד הגדולה. וסיאט כבר מזמן לא מחזרת אחרי הפתחים. כחברה גאה ששייכת לקונצרן פולקסווגן, היא מייצרת בספרד מכוניות גרמניות.
שתי המכוניות שלקחנו שונות לחלוטין זו מזו, אבל גם דומות מאוד. ה40-S פותחה במקביל למיצובישי כריזמה העממית. אבל היצרנית השבדית-אמריקנית דאגה שהגרסה שלה תהיה אלגנטית יותר, נינוחה ואיכותית יותר. הטולדו פותחה במקביל לפולקסווגן גולף ואחיותיה. גם כאן נתנה היצרנית נופך מעוצב וגם נינוח יותר.
שתיהן מוצעות עם אופציית הדיזל, הנכונה כל-כך בישראל, בעיקר למי שנוסע קילומטרים רבים. אצל וולוו מדובר בחידוש גדול: זו הפעם הראשונה שוולוו מציעה בישראל מנוע דיזל. בשתי המתמודדות מנוע הדיזל משודך אך ורק לתיבת הילוכים ידנית.
אבל מחירי המכוניות הופכים אותן ללא-רלוונטיות כמעט, האחת כלפי השניה. אנחנו חשבנו שבכל-זאת חשוב להעמיד אותן זו מול זו. לעומת קומפקטית-משפחתית כמו סיאט טולדו, נוספת אפשרות מעניינת, בעלת תדמית משודרגת ובתוספת מחיר סבירה.
השאלה ששאלנו את עצמנו היא: האם שווה להוסיף את ה- 15 אלף שקלים, בכדי לקבל משפחתית שכתוב בחזיתה: 'וולוו'?