כל מה שצריך, יונדאי GETZ

עכשיו יש ליונדאי הכל, או כמעט את הכל, כחברה המכוונת לחמישיה הפותחת בעולם הם מציגים מכונית לכל פלח שוק. הסונטה מכסה את פלח המנהלים, הטראג'ט מסיע את המשפחות הגדולות, הטראקאן יורד לשטח, האלנטרה ממונה על המשפחתיות, האקסנט מתחרה בקומפקטיות, האטוס נאבקת בקטנות ועכשיו גם בקרב הסופר מיניס' יש ליונדאי מתמודדת. יונדאי ובחנו את כל אשר מציעים היצרנים האחרים בקטגוריה הסופר מיני, הפנימו וניסו להציג מכונית עדיפה מהמתחרות. היצרן מודע לעובדה שהגטס החדשה אינה הסופר מיני הרחבה, הגבוהה, ארוכה או המהירה בקבוצה, אך מצהיר על כך שהיא המכונית שמציעה את מרווח הפנים הגדול ביותר בסגמנט המדובר.
במפגש הראשון וגם בשני, נראית הגטס כגרסה מכווצת של היונדאי מטריקס, המיניואן של החברה הקוריאנית שאינו מיובא עדיין לארץ. ואני מתכוון לכך באופן החיובי ביותר. היא זורמת, חלקה, הרמונית והפרופורציות שלה נכונות מאוד כך שהיא ממחישה בצורה הטובה ביותר את תהליך ההתבגרות שעוברת יונדאי. לא עוד עיצובים ביזאריים מופרעים שנראים כאילו נרקחו בדמיונו של סטודנט לעיצוב, שצפה בפרק אחד יותר מדי של "בבילון 5". אלא עיצוב צעיר ומדויק מחד ובוגר מאידך.
בעולם תוצע הגטס עם ארבעה סוגי מנועים, שלושה בנזין ואחד דיזל: גרסת הדיזל מופיעה בנפח 1.5 ליטר אופנתי, אשר מציע נתונים מרשימים ביותר עם 80 כ"ס ב-4,000 סל"ד ולא פחות מ-18.6 קג"מ ב-2,000 סל"ד. אנו בארץ נקבל לפחות בשלב הראשוני רק את גרסאות ה-1.3 (82 כ"ס ו- 11.9 קג"מ) וה-1.6 ליטר (המוכר מהאלנטרה 105 כ"ס ו- 14.6 קג"מ) עם תיבות הילוכים אוטומטיות או ידניות, ובשתי רמות גימור. להשקה הגיעו רק גרסאות אלה, עם תיבות הילוכים ידניות בלבד.
עיצוב תא הנוסעים של הגטס תואם מאוד את הקו החדש שהחל את דרכו בסונטה ועבר אל גרסת הקופה. מסביב עוטפים משטחי פלסטיק ארוכים, סביבת הנהג פונה אל היושב מאחורי ההגה בקווים חדים וברורים. ברמת ה-GLS מרכז הדשבורד עשוי מפלסטיק דמוי אלומיניום, אך הוא נראה לא שיך כל כך ביחס לציפוי השחור והטוב ברמת ה-GL. לוח השעונים שודרג, ועכשיו הוא דומה, בצורתו ובתחימת השעונים במסגרות ניקל דק, לנהוג בפולקסוואגן. בכל מקרה, זה נראה טוב והתצוגה קריאה.
כמו במקרה הקנקן ומה שבתוכו, המושבים נוחים ותומכים הרבה יותר ממה שהם נראים. המבנה הכללי נוטה לרכות במידה הנכונה והריפודים איכותיים מהמקובל בעבר. מתכוונן בטווח קצר על הציר האנכי בלבד. בסופה של סדרת כוונונים, ניתן לקבל תנוחת נהיגה טובה מאוד ומרווחת. במושב האחורי המרווח טוב מאוד לראש ובכתפיים כאשר יושבים שני מבוגרים, אך כשמלפנים ישב אדם גבוה מ-180 ס"מ, יצטמצם מאד המרווח לברכיים ולכפות הרגליים.
תא הנוסעים מציע מספר תאי אחסון יעילים כמו תא כפפות בינוני, תאים בדלתות ובגב המושבים, תא ארוך ממול ברכי הנהג ושני מחזיקי כוסות בין המושבים. תא המטען, מעמיד בעיה הקיימת ביאריס של טויוטה. ישנם אמנם תאים בדופנות התא ואפשרויות עיגון, אך למרות זאת ולמרות היותו דו קומתי, נפחו הכללי קטן (254 ליטר) ועלול שלא להתאים לזוג עם תינוק. כשלמושב האחורי אין שימוש, ניתן לקפלו כדי להגדיל משמעותית את נפח ההטענה לכדי 977 ליטר.
כבישיה של דנמרק הקשו מאוד על ניתוח התנהגותה של הגטס. ראשית משום שהאי הזה (דנמרק) הוא כל כך שטוח טופוגרפית. שנית, אופן סלילת הכבישים אינו מאפשר לבדוק את יכולת ריסון המתלים, איפה מע"ץ שצריך אותם. ושלישית היה תורו של מזג האוויר להפריע. גשם חוצפן של חודש יולי בצפון מערב אירופה, שהרטיב ללא הרף את האספלט המשובח. עם התנאים האלו התמודדה הגטס בלי בעיות מיוחדות מלבד הרוחות החזקות שהקשו במעט על היציבות הכיוונית.
מה שכן ניתן היה לחוש ממנה, או יותר נכון, לא לחוש ממנה זה את החוסר בהיזון חוזר מההגה. התקשורת עם הגלגלים הקדמיים כמעט ואינה קימת. פעולתו של ההגה מרגישה ארוכה מאוד למרות שמדובר רק בשלושה סיבובים בין הנעילות והתגבור החשמלי הופך אותו לקל מדי. בתנועה עירונית ההגה הקל מסייע רבות בכך שהוא מצריך הרבה פחות מאמץ לשרירי הידים. גם הבלמים פגעו קלות בתחושת הביטחון הכללית עם פעולה מעט ספוגית לדוושה שמצריכה גם לחיצה בריאה מרגל כבדה כדי לקבל נשיכה ראויה מהרפידות.





מנוע ה-1.6 ליטר חזק והולם מאוד את הגטס. כוחו מספיק כדי להתגבר על משקל הגוף ולהאיץ אותו ל-100 קמ"ש בפחות מ-10 שניות, והוא מאפשר גם שיוט במהירות תלת ספרתית גבוהה מאוד בקלילות יחסית וברמת רעש חיצוני נמוכה מאד. ב-100 קמ"ש בידוד רחשי הרוח מצוין ואת המנוע כמעט שלא שומעים, בעיקר משום שבמהירות זו הוא מסתובב ב-2,600 סל"ד. מנוע ה-1.3 התגלה כרועש יותר באופן מפתיע. גם הוא כלל לא מורגש בסיבובי סרק אך ככל שעולה מהירות המנוע מתגבר הרעש, עד לשיא המטריד שנמצא ב-4,000 סל"ד. הוא חלש יותר וגם הביצועים בהתאם.

חוזרים לארץ
בעזרת הגטס ודגמי חדשים נוספים, היצרנית הקוריאנית מנסה לטשטש את מוצאה המזרחי ולאמץ לעצמה זהות ומוניטין של חברה אירופית. לדעת רבים, ייטב לחברה אילו תבחר לאמץ לה מוניטין של חברה יפנית דווקא, המתבסס על אמינות ועוד. ולעניין הגטס, היבואן מצהיר על כוונות לתמחר את המכונית בין האטוס לאקסנט כלומר בסביבות 90 אלף שקל. בצורה כזו יתאפשר לה לנגוס מהנתח לו זוכות ה-206, הקליאו, הפונטו ודומותיהן. במתכונת הנוכחית ובמידה ויתמששו הבטחות התמחור, יש ביכולתה של הגטס "להפריע" למתחרות הקימות בארץ. כמה להפריע? זאת נדע, כשתגיע אלינו ברבעון האחרון של השנה למבחן השוואתי בכבישי ישראל.


הכתב היה אורח חברת יונדאי בדנמרק