כתב: רמי גלבוע צילם: גולן מקס
ההכנות לעימות בין יונדאי סנטה-פה לבין הונדה CRV לא יצרו במערכת גלים של התרגשות יתרה. אלה מכוניות בעלות אישיות ויכולות אבל איכשהו, הן מעולם לא הצליחו להלהיב אותנו יותר מדי. ה-הונדה, בניגוד לסלוגן הפרסומי, אינה מנסה להצית את הדמיון; ה-יונדאי מנסה יותר מדי. אבל נראה כי קהל הלקוחות אינו מתרשם מדקויות פסיכולוגיות אלה, עובדה היא כי שתי הנבחנות נמכרות לא רע בישראל. בעקבות מתיחת הפנים המסיבית של ה-CRV יצאנו לשדות, כדי לראות מה חדש במדע.
שני סגנונות, שתי אמירות
קשה למצוא זוג ג'יפונים המתקשרים שונה יותר עם הסביבה. למרות מתיחת הפנים, ה-CRV נשאר מופנם ושתקן. מלפנים הוא מפגין "עיני הונדה" גדולות ומחודדות, עם חיבור נאה של שבכת הגריל עם הפגוש. ניכר גם ליכסון קל של קורות הגג האחוריות ושיבוץ פנסים אחוריים גדולים מאוד, המעניקים ל-CRV אחוריים פחות מגושמים משל קודמיו. אבל נראה כי מישהו בהונדה טרח לרסן את המעצבים: אנחנו חברה סולידית, נזף היפני הזעיר במעצב עם העגיל; אל תכניס לי כאן זוויות ו'קאנטים', אנחנו מוכרים רכב למשפחות מכובדות! אז המכובדים אוהבים את המראה השמרני אבל אנחנו, מה לעשות, באים ממשפחת פרחחים, האוהבים רכבי שטח הנראים כמו רכבי שטח. ההונדה אינו עונה על קריטריון זה, למרות הגלגל הרזרבי התלוי מאחור.
יונדאי סנטה-פה הינו ההיפוך המוחלט; הוא מגולף בזרוע נטויה, מקומר ושרירי, מהפגוש הקדמי עד אחרון הפנסים. חוששני שהייתי נבוך מעט להסתובב בעיר עם אוטו כזה אבל אני מעדיף את האמירה ההחלטית שלו, על פני הלחישה היפנית. חרטום הכריש, הכנפיים ולוח המחוונים בסגנון רובוטריקי, כל אלה עונים לתפישה האמריקאית של מכונית שרירים מוחצנת. בסופו של דבר, אסור לשכוח כי ההצהרה החיצונית היא שיקול מרכזי בקניית כבישביל "אנו אנשי העולם הגדול ואבירי איכות הסביבה, אחר הצהרים נצא לגלות מחוזות חדשים". שמענו.
תא הנוסעים של הסנטה-פה ממשיך את האמירה החיצונית. לוח המחוונים מגולף בחדות, מוט ההילוכים מגומר היטב, יש מתגים ואבזרים מלוא החופן. אבל האמת היא שהעושר הזה קצת שטחי; הראוותנות עלולה לעייף לאורך זמן, חומרי הדיפון איכותיים אך לא עשירים, המושבים הקדמיים אינם ארגונומיים (האחוריים לא רעים), למרות המרכב הגדול אין המון מקום ליושבים מלפנים; רוחב המרפקים והברכיים קטן מזה שבהונדה בשלושה סנטימטרים, הגג הקוריאני נמוך יותר. רצפת תא המטען של סנטה-פה מתנשאת לגובה 74 סנטימטרים, ההונדה מסתפק ב62- בלבד; זה נובע ממיקום הגלגל הרזרבי מתחת לבגז' הסנטה-פה, מה שעלול להקשות על העמסת ציוד אל תא המטען הקוריאני. החלונות האחוריים של שתי המכוניות נפתחים כלפי מעלה, דלת ההונדה נפתחת ימינה, הסנטה-פה כלפי מעלה.
תא הנוסעים של ההונדה מופנם בעיצובו, אבל בזה אנו כבר רואים יתרון; תא נוסעים אינו משהו שמשוויצים איתו לפני החבר'ה ברחוב, זהו מרחב פרטי ואינטימי בתוכו אתה מבלה שעות ארוכות. בתור שכזה, אהבנו מאוד את ההונדה; העיצוב שמרני ומכובד, חומרי הדיפון איכותיים ומקוריים, המרחב הפנימי (גם אמיתי, גם 'מרחב נתפס') שופע, איכות ההרכבה כמעט מושלמת, גימורי אלומיניום מלוטש מרחיבים את הדעת. יש מרחב רצפה גדול ושימושי הודות לפטנט הייחודי של CRV, קונסולה מרכזית מתקפלת. מנוף תיבת ההילוכים מגיח מתוך לוח השעונים, ממש כמו ברנו 4 עתיקת יומין. מקורי למראה, לא ממש ארגונומי, אבל לא פחות טוב משאר מנופי ההילוכים האמריקאים. אהבנו גם את בלם היד המורכב בצמוד לקונסולה המרכזית; עיצובו מבריק ונוח, אבל הבלם לא ממש אפקטיבי בעוצמתו. סביר להניח כי זהו רק עניין של כוונון. המושבים הקדמיים של CRV ממש מעולים, אם כי האחוריים דרגשיים למדי. בתצורת LS (183,000 ש"ח) מגיע CRV בלי גג שמש וחישוקי אלומיניום אבל עם רדיו-דיסק, ארבע כריות אוויר, הפינוקים המקובלים, ושולחן הפיקניק המיתולוגי. לסנטה-פה יש רמת גימור אחת ושתי כריות אוויר בלבד, תמורת 178,000 ש"ח תקבל גג שמש ופינוקים חשמליים, אבל לא מערכת צליל. תנוחת הנהיגה בשתי המכוניות אינה מבריקה, אולם הסנטה-פה נותן תחושה סגורה ואפלולית יותר, בגלל הישיבה הנמוכה והשמשות המושחמות. ה-CRV נותן תחושה פתוחה בהרבה, הישיבה גבוהה וקו המותניים נמוך יחסית.
מעולם לא היתה נכונה יותר הכמיהה לקחת את הטוב משני העולמות: תנו לי מעט פוזה מהסנטה-פה, איכות ואבזור מההונדה, קצת מזה וקצת מזה, ויש לנו את הכבישביל האולטימטיבי (האם הוא כבר קיים, בסוכנות טויוטה הסמוכה?
).
צריך שניים לטנגו
בהתחשב בעובדה שאת רוב הזמן יעבירו מכוניות אלה בפקקי התנועה, אין חשיבות ענקית לביצועי הכביש שלהן. על הנייר, הסנטה-פה נותן יותר: מנוע 6V 2.7 ליטר 179 כוח סוס, תיבת הילוכים טיפטרוניק
המפרט מרשים יותר מה2.0- ליטר 150 כ"ס של ההונדה אבל זהו מקרה מובהק בו הטנגו הקוריאני אינו מושלם, והתיבה אינה נותנת ביטוי לכוח המנוע. ה- 6V דורש סל"ד גבוה, והתיבה אינה מאפשרת זאת, במצב אוטומט או בהפעלה ידנית. בתאוצה נמרצת אתה מרגיש את ה- 6V נוהם ומגרגר, מתחיל להיכנס לרצועת הכוח הגבוהה שלו ו
מעלה הילוך, מאבד את העוצמה. ממש חבל, למרות שבפועל הסנטה-פה מאיץ טוב יותר מהונדה. ההפרש מזערי ולחלוטין לא משמעותי (11.6 שניות מאפס ל100- ביונדאי, מול 11.8 שניות בהונדה) אבל הוא קיים בכל זינוק או תאוצת ביניים. נתוני המנוע של ה-CRV פחות מרשימים אבל הוא שוקל כ250- ק"ג פחות, ונהנה מטנגו טוב יותר של תיבת ההילוכים והמנוע; מה זה טנגו, זה סלסה כמצופה מ-VTEC של הונדה, המנוע שקט והחלטי, מזמזם בשמחה במעלה הסל"ד. תיבת ההילוכים a la Renault 4" נטולת גימיקים אך מתפקדת נפלא בזמן, בלי אגרסיביות, בלי חוכמות. שים את המוט ב"דרייב", ושכח ממנו.
הסנטה-פה מסוגל לבלוע כבישים במהירות רבה. 170 קמ"ש על השעון מגיעים מהר, נוחות הנסיעה גבוהה, מתאים לשיוט בכבישים מהירים. אולם משקלו הגבוה והמתלים הרכים אינם מאפשרים יותר מזה. נהיגה ספורט
אחד שותק, השני צועק
11.7.2002 / 15:29