בולט בשטח

כתב: רמי גלבוע צילומים: רמי גלבוע, יצרן
הרבה טלטלות עברה סנגיונג הקוריאנית בשנים האחרונות, בארץ ובעולם; היבואן הישראלי הקודם נקלע לצרות, היצרן הסתבך ונרכש על ידי דייהו, נקלע לסדרה מחודשת של הפסדים, רק לאחרונה חזר לתפעול עצמאי תחת פיקוח חיצוני… אלו לא נסיבות המיטיבות עם המכירות, בוודאי כאשר רשימת המותגים מסתכמת ב"מוסו" ו"קוראנדו". אבל לאחרונה מסתערת סנגיונג על השוק בנחישות מרשימה ובשפע אופטימיות, המגובה על ידי מעמד איתן בשוק הקוריאני ורווחים תפעוליים שהופיעו בשנה האחרונה. הבנקים עדיין מושכים בחוטים אך הניהול והאסטרטגיה העסקית נקבעים על ידי החברה עצמה, אין מהפיכות טכנולוגיות אך רשימת הדגמים החדשים והפיתוחים הצפויים מרשימה מאוד – החל בטנדר מוסו שיוצג תוך מספר חודשים, עבור דרך מנועי דיזל מסילה משותפת ותיבות הילוכים אוטומטיות בנות חמישה ושישה הילוכים, החלפה עתידית של מוסו וקוראנדו, והנחשון שבחבורה – סנגיונג רקסטון, ג'יפ עירוני בגודל מלא, שהושק בסקוטלנד. בהשקה הבינלאומית לא נהגנו בגירסת דיזל שהיא המעניינת ביותר עבורנו, את החסר השלמנו בנהיגת מבחן קצרה בישראל.

שיק איטלקי
מאז ומתמיד התבלטה סנגיונג בעיצובים יוצאי דופן, אם כי לפעמים שנויים במחלוקת: למוסו חרטום מחודד וחריג, הקוראנדו מתהדר בפנים עגולות ואנושיות. גם עם הרקסטון פנו הקוריאנים לכיוון לא שגרתי, אם כי פחות קיצוני. סדנת העיצוב של ג'יוג'ארו העניקה לרקסטון הופעה מרשימה ביותר, עם קווים עדכניים ומעוגלים המשולבים בחיתוכים חדים, בעיקר באיזור הזנב והפנסים הקדמיים. החרטום מקומר וכוחני, הפנסים הקדמיים מלוכסנים וברוח הימים האלה, כוללים מספר יחידות תאורה עגולות, ופנסי ערפל נאים. הגג מתקמר ושוקע לכיוון האחוריים, גגון אלגנטי וספויילר משלימים את חבילת הגינדור. את חלון הצד האחורי קוטעת קורת מתכת מסיבית, המזכירה מאוד מרצדס A קלאס; העיצוב נאה, אולם הקורה חוסמת את התצפית לאחור, לנהג וליושבים בשורת המושבים השלישית (אופציונלית עם מזגן מפוצל, תמורת 5,000 שקל). החלון האחורי תחום בקווים מלוכסנים המעניקים לישבן הרקסטון מראה ייחודי וקליל יחסית, הנהנה גם מהיעדרו של גלגל רזרבי. במבט חזית ואחור נראה הרקסטון פחות מגושם ממתחריו, הודות לחלונות צד המשופעים פנימה; זה יפה, אבל אינו מותיר מרחב פנים גדול במיוחד. אהבנו את קו המותניים הנמוך. את הרקסטון ניתן יהיה להזמין בישראל עם חגורת פלסטיק רחבה להגנת הדפנות, הכוללת גם מדרגות צד מעוצבות היטב. זה נראה קרבי ומסוקס אולם המדרגה מפריעה בנהיגת שטח, ולא תעמוד בשימוש אינטנסיבי. לעכברי שטח נציע ללכת על הגרסה העירומה יותר; את 5,000 השקלים שיחסכו, יוכלו להשקיע במיגון ראוי לשמו. "חבילת הפלסטיקים" תתאים למי שאוהב את המראה, ואינו מתכנן שעשועי עבירות רציניים.

טפס אל סיפון הרקסטון, ותרגיש כמו בג'יפ עירוני אמיתי: הישיבה גבוהה ושלטת, מכסה המנוע משתרע הרחק לפנים. לוח המחוונים מעוצב ומוקפד, אם כי אינו כולל הברקות מיוחדות או חומרי דיפון מעניינים. הפלסטיק עמיד ואיכותי אם כי שמרני למראה, גימורי ה"דמוי-עץ" סינטטיים אך תודה לאל, נראים טוב ואינם נוצצים. יש גימורי אלומיניום בידיות הדלתות וברמקולים, איכות ההרכבה טובה. חלק מהמתגים רבועים ומיושנים למראה ולמגע, ריפודי הבד אינם מרשימים בכלל (מושבי עור חשמליים הם אופציה בתשלום, תמורת עשירייה). יש קונסולה מרכזית דו קומתית, המשמשת גם כמשענת מרפק. מחזיקי הכוסות מיוחדים בעיצובם, אך קטנים מדי עבור רוב פחיות השתיה. יש שתי כריות אוויר, חישמול כללי, הפעלה אוטומטית של המגבים והאורות, אך לא מערכת צליל (ומכאן, גם לא הפעלת רדיו מגלגל ההגה). המצב מאחור פחות עליז, המושבים אינם תומכים, המסעד נמוך ומעייף בנסיעה ארוכה; אבל התצפית החוצה טובה, בקונסולה האחורית יש פתחי אוורור ומחזיקי כוסות.

מנוע ועיר
כמו בעיצוב כך גם במכניקה, סנגיונג עדיין מתהדרת במוצאם הקדום של מנועיה, מורשת מרצדס בנץ. לישראל יגיעו מנועי בנזין ודיזל, מחירם לצרכן זהה. נהגנו בגרסת הבנזין, 6 בוכנות בנפח 3.2 ליטר, המספקת 218 כ"ס. מנוע הבנזין מעביר את כוחו לגלגלים בשיטת TOD אותה אנו מכירים מאיסוזו טרופר: הכוח מגיע לאחור, עם דיפרנציאל מרכזי המעביר מומנט קדימה על פי הצורך. מנוע הדיזל 5 בוכנות 2.9 ליטר מסתפק ב120- כוח סוס, ואין לו אופציה להנעה 4X4 קבועה לכביש; בכביש ינוע הדיזל בהנעה אחורית, בשטח ישלב קדמית. בינינו? זו תצורה הגיונית וכלכלית, המתאימה ליכולותיו הצנועות של מנוע הדיזל. על כבישי סקוטלנד מצאנו את מנוע הבנזין זריז והחלטי אם כי לא מקמט אספלט, לתיבת ההילוכים יחסי העברה טובים, בתאוצות חזקות מועברים ההילוכים בחדות מוגזמת ובקול גבוה; בשיוט רגוע, צליל המנוע מעודן ושקט. מנוע הטורבו דיזל בו נהגנו בישראל מייצר 120 כוח סוס, קצת קטנים על שתי הטונות של הרקסטון. הדיזל מתאים למשימות שינוע שגרתיות ונהיגת שטח קלה אולם תאוצות הביניים אנמיות למדי, ואין לצפות לביצועי דיונה מדהימים. אין נתוני תאוצה, אולם את המוסו מאיץ מנוע זה מאפס ל100- ב19- שניות; עם 100 קילוגרם יותר וניהול תיבה טוב יותר, ניתן לצפות לנתונים דומים גם ברקסטון.

תצורת מתלי הרקסטון שגרתית למדי; סרן אחורי חי עם קפיצי סליל, גם עצמות העצה הקדמיות נהנות מקפיצי סליל. נסיעת המבחן נערכה על כבישים סקוטיים משובחים, והיתה קצרה מכדי שנעמוד על מלוא מאפייני מערכת המתלים. ניתן להגדיר אותה כ'אמריקאית – רכה', אולם תפקודה אינו אחיד; בחריצים קטנטנים המתלים חדים למדי, אך בשיבושי כביש קלים המערכת מתפקדת היטב – בסך הכל, מתאימה לנהיגה רגועה על כבישים איכותיים. על שיבושי מע"צ יסבול הרקסטון מרכות יתר של מערכת המתלים, והוא עלול לטלטל היטב את הנוסעים, בעיקר היושבים מאחור. נושא זה ראוי לבדיקה יסודית יותר על אספלט ישראלי. הופתענו לטובה מבקרת זווית הגלגול – זיגזגנו בחדווה במהירויות תלת ספרתיות, העברות משקל פתאומיות לא הסתיימו בזיעה ק