14 יום ו-9,000 ק"מ לאחר הזינוק מלימה שבפרו, דוממו הצוותים את מנועיהם בעיירה קורדובה שבארגנטינה. זה אמנם נכון שאין 'דקאר קל' אבל גם וותיקי המתחרים אומרים שהיה זה הדקאר הקשה ביותר מאז עבר המרוץ לדרום אמריקה; אולי אפילו הקשה ביותר בארבעים השנים האחרונות. הדיונות הפרואניות של השבוע הראשון הפילו חללים רבים בשורות המתחרים, והשבוע השני השליך עליהם קשיי גשם ושלג, מעברי הרים בגובה חמישה קילומטרים, וקשיי ניווט אדירים במישורי הפמפס של ארגנטינה. מתוך 337 צוותים שזינקו לדרך, רק 191 חצו את קו הסיום; זה שיעור הישרדות של 55% ובקבוצת המשאיות היה אחוז השורדים נמוך עוד יותר, 44% בלבד.
אחרי שבאייטימים הקודמים סיפרנו לכם על הרפתקאות המירוץ שעברו ובמיוחד את "עמק הבכא" בגרסת ראלי דקאר 2018, הלא היא דיונת הענק שפשוט שאבה ובלעה לתוכה עשרות מתחרים במאבק עיקש להיחלץ ממנה בעבודת צוות. עכשיו הגיע הזמן לסכם את מירוץ השטח הארוך, המפרך והקשה ביותר בעולם. גם מבחינת שאר המתחרים בשלל הקטגוריות אבל במיוחד דרך העיניים "שלנו" עם הצוות הישראלי קדשאי-CRV על משאית ה-DAF הענקית שלהם.