יחידת האופנועים של מד"א: מקצוענים בשגרה, מקצוענים בחירום

שדות הקרב של וויאטנם בסוף שנות השישים רחוקים עשרות שנים ואלפי קילומטרים מכבישי מרכז הארץ שלנו. אבל מושג אחד משותף לשניים האלו - "שעת הזהב".
המונח הזה, המתאר בעולם הרפואה הדחופה את פרק הזמן הקריטי בין רגע הפציעה לבין קבלת טיפול אפקטיבי ומציל חיים בהתאם לסוג הפציעה, נטבע על ידי ד"ר אדמס קוואלי, רופא ומנתח צבאי בתקופת מלחמת וויאטנם ומאז הוא משמש כאחד העוגנים המרכזיים של כל תפיסת הצלת החיים בחירום.

זו יכולה להיות תאונת דרכים, אירוע לבבי, קריסת פיגום, כל פציעה אחרת או להבדיל יולדת - מהירות ההגעה של כוחות הרפואה הדחופה לזירה, הטיפול הראשוני ובשלבים הבאים ייצוב ופינוי למרכז רפואי הם נקודה קריטית במיוחד.
ואם אתם חושבים שהאמבולנס המוכר עם האורות האדומים על הגג והסירנה הוא התשובה לכל, תחשבו שוב. במציאות הפקוקה הבלתי אפשרית של ישראל 2018, גם לנהגי האמבולנס, צליחה של מרכזי ערים או צירים מרכזיים בשעות העומס היא משימת נהיגה שקשה לכנות אותה "מהירה" - גם אם הם ירצו, לנהגים האחרים אין הרבה לאן לזוז ובעוד האמבולנס נע מהר ביחס לתנועה, הוא עדיין איטי ובמקביל "שעת הזהב" של הפצוע שממתין בנקודת הפגיעה או בדרך לבית החולים הולכת ואוזלת.

מענה חלקי לבעיה הזו טמון במערך האופנועים והקטנועים של מגן דוד אדום, עליו אחראי חיליק אמויאל. המערך שהוקם בשנת 2005 מונה כיום כ-500 אופנועים שיצמחו עד סוף שנת 2018 ל-700 כלים בפריסה ארצית.
אני פוגש את חיליק בבוקר יום ההדרכה הראשון מבין שניים שעורך אגף המבצעים במד"א לכל המתנדבים כתנאי סף לרכיבה על אופנועי או קטנועי הארגון, זאת בנוסף לימי ריענון רכיבה תקופתיים שעוברים הרוכבים. על הדרכת הרוכבים אחראית חברת פרוריידינג של כפיר לוין.

ברגע שחיליק מתחיל לדבר איתי על יחידת האופנועים, אני מיד מבין שני דברים. הראשון שהאיש הזה יודע לרדת לרזולוציה המדוקדקת ביותר ובמקצועיות, החל ברמת ציוד הרכיבה ועד הבנה של יתרונות וחסרונות כל כלי רכב במערך שלו וההתאמה לביצוע המשימה. הדבר השני הוא עד כמה האיש מחובר, מאמין ביישומים של מערך האופנועים וכמה הוא מחויב להמשך הצמיחה שלו. עם נתונים כמו זמן הגעה הקצר יותר פי 5 או 6 מזה של אמבולנס לאירוע חירום או פרקי זמן של שתי דקות הגעה לזירה מרגע קבלת הקריאה אצל הכונן במקרים מסוימים - קשה להתווכח על האפקטיביות שהוא מדבר עליה.
אני שואל את חיליק איך בעצם מתמודדים עם הבעיה בסיטואציה בה אותו כונן לא רק עובר ממצב של שגרה לחירום, אלא צריך לשלב רכיבה על כלי דו גלגלי בלחץ זמן וכל זאת עם חלוקת קשב עם הכביש, מכשיר הקשר או אפליקציית הניווט ועל כל אלו כמובן להוסיף את היבט הדחיפות. חיליק לא ממש מרשה לי לתאר את המצב כ"בעיה" ומחליף את המילה הזו ב"אתגר". כשהוא מסביר שבסופו של דבר האתגר הזה הוא שמוביל להשקעה בהכשרה וההקפדה על ההשתתפות של הרוכבים בקורסים האלו, וכמובן בהשלמות ההרחבה הנוגעות לכל התכנים בתחום התעבורה הקשורים לרכב חירום והכללים המיוחדים לו.

בזמן שרוני לדו, מי שאחראי על הובלת היום הזה ב"פרוריידינג" וצוות המדריכים עוברים עם כוסות הקפה השחור בין המודרכים, אנחנו נעמדים ליד הפיאג'ו MP3, התלת-נוע שמהווה את עמוד השדרה של מערך הכלים ביחידת האופנועים של מד"א.

הבחירה בכלי המסוים הזה הגיעה מכיוון שהוא שילב מספר מרכיבי מפתח שהופכים אותו למתאים מאוד לסוג האתגרים עמם מתמודד הכונן בחירום. היכולת שלו להמשיך לשמר את היתרונות של כלי דו גלגלי גם במצבי מזג אוויר גשום ועדיין להיות בטוח יותר בזכות צמד הגלגלים מלפנים. בנוסף, חלוקת המשקל שלו השונה מאשר כלי דו גלגלי רגיל, מאפשרת לו להתמודד טוב בהרבה עם תוספת המשקל הקבועה של ציוד רפואי שעל קטנוע מד"א לשאת, ושוקל החל מ-30 ק"ג לפני ציוד מיוחד, ציוד אישי, רוכב וכו'. כל זה ממוקם בחלק האחורי-עליון של הקטנוע.

לקטנועי ה-MP3 בנפחי 300 סמ"ק ילכו ויצטרפו בזמן הקרוב גם גרסאות ה-500 סמ"ק, במיוחד כדי להתמודד עם תאי שטח בהם נדרשים הכוננים לנוע בתוואי הכולל עליות רבות ובאופן תכוף דוגמת ירושלים או צפת. זאת מלבד מספר אופנועי סוזוקי V סטרום 650 המיועדים למתארים בין עירוניים או לטווחים ארוכים יותר.

כאמור, ההדרכה הראשונית שמקבלים המתנדבים שרוכבים ביחידת האופנועים של מד"א נחלקת לשני ימי הדרכה מרוכזים.
את האתגר של הדרכת משתמש הדרך הישראלי אני מכיר היטב מניסיוני כמדריך נהיגה מתקדמת. כך שברור לי שבפני המדריכים פה עומד עסק לא פשוט. בבסיס קיים העניין של הרתימה של המודרכים שלא תמיד מגיעים עם אותה רמת רכיבה, ניסיון, ידע וכן, צריך לומר - עניין בתכנים. ועל גבי זה להוסיף את נושא ההתמודדות עם המושג של רכיבה מתקדמת, על כל שינויי התפיסה וההרגלים שהיא מצריכה.
כמתבונן מהצד היה מעניין מאוד לראות את התהליך שעוברים עשרת המודרכים במהלך היום הזה, מההבנה הבסיסית ביותר של מרכיבי הבטיחות ברכיבה ברמת הפיזיקה והדינאמיות של אופנוע וקטנוע, וההבנה איך לרתום אותה לטובת שיפור האחיזה והיציבות. תחום תנוחת הישיבה הנכונה ברמת התפעול והבטיחות של דו גלגלי. תרגולי בלימות חירום, יסודות ההיגוי, השימוש היעיל והנכון במבט וחיבור של אלו לתרגול של חמיקה ממכשול בשילוב בלימה ועד להיכרות עם הגורמים הסביבתיים שמרכיבים למעשה את השימוש בכלי דו גלגלי. החל מזיהוי סוגי אספלט והערכת מקדמי אחיזה וצפונה. הכל באופן קולח, פשוט ועם עם כמויות ידע אדירות שיורים המדריכים בתשובה לכל שאלה בתחום.

אגב, הזכרתי שזה רק ביום הראשון מבין השניים כן? כפיר לוין, הבעלים והמנכ"ל של פרוריידינג מסביר לי שבעצם אחרי יום ההדרכה הראשון שמבוצע במגרש ובו עוסקים בפן התפעול הטכני, ביום ההדרכה השני למעשה מכסים את היישום המעשי של טכניקות הרכיבה, עם שילוב של ההתמודדות עם תנאי הרכיבה בכביש בתנאי יום-יום.

בין אם אתם משתמשי הדרך שרואים בקטנועים מטרד ומתלוננים על הרכיבה הפרועה לעיתים, או שאתם בכלל שמים לב אליהם רק כאשר הם נושאים את הפיצה שהזמנתם, אם אתם רוכבים בעצמכם שעושים בכלי הזה שימוש כאמצעי לפיצוח אתגר עומסי התנועה - בפעם הבאה שאתם רואים את אחד הכלים האדומים לבנים או צהובים אדומים במיתוג החדש שלהם - אתם מוזמנים לא רק לפנות להם את הדרך, אלא גם להניף אגודל של הערכה לרוכבים של מד"א שלא רק מקצוענים בהצלת חיים אלא גם בשמירה עליהם.