המסע המופלא של אלחנן אורן לאפריקה, על הונדה גדול

זה לא ראיון ראשון שלי, האמת גם לא שני, שלישי או עשירי. אבל עדיין, כשאני יושב מול אלחנן אורן - אני בכלל לא יודע מאיפה להתחיל. מהתמונות של בחור הישיבה החרדי ששוקל 154 ק"ג ומהאיש שיושב מולי וטוען שמדובר בעצם באותו אדם? מהעובדה שהוא פשוט החליט לטייל על אופנוע ובלי יותר מדי עניינים פשוט הניף רגל מעל אחד ויצא לדרך? ועוד לאפריקה?

אז נכון, הנסיעה לאפריקה לא הייתה הפעם הראשונה שלו על שני גלגלים מסביב לעולם. הוא כבר הספיק לטייל בנפאל, לאוס, תאילד קמבודיה, ויאטנם על אופנוע בג'אג' 250 (אל תשאלו...), את הודו וסרי לנקה לחרוש על גבי רויאל אנפילד והונדה XR ואז את ארצות הברית ועד ברזיל דרך 25 מדינות עם קוואסאקי KLR650.

אבל הפעם אנחנו נפגשים כדי לשמוע על ההרפתקה הנוכחית. המסע הגדול באפריקה, שם חצה מדינות שיהפכו אתכם לאלופים בלתי מעורערים ב"ארץ עיר" דוגמאות? לסוטו, סוואזילנד, מוזמביק, מלאווי, טנזניה, קניה, אוגנדה, בוצוואנה וזה לא נגמר.

אחרי השטף המסחרר של המדינות בהן הוא ביקר, אנחנו עוצרים רגע וחוזרים להתחלה.

למה לעשות את זה לבד בעצם? אלחנן מסביר שבסופו של דבר, ה"בעיה" היא אצלו. "אני פרטנר מאוד בעייתי, שומר שבת, שומר כשרות, עם קצב התקדמות בעייתי שמוכתב על ידי דברים שאחרים לא לוקחים בחשבון כשהם מתכננים את הטיול שלהם.
כשחושבים על זה זו באמת יכולה להיות בעיה למצוא את הפרטנר הזה. כמה אנשים סביבכם יצאו לטיול אופנוע באפריקה? כמה מתוכם שומרי שבת וכשרות? גם אצלכם לא נשארו אצבעות באוויר?

אבל למה אפריקה? בין המפגש שלי עם אלחנן לבין הפרסום של הכתבה הזו, יצא לי להשתתף במסע שטח בנמיביה ועבורי השאלה הזו הפכה לכמעט מיותרת. אבל לאלחנן היו בכלל תוכניות גדולות בהרבה מסתם לנסוע ולטייל באפריקה. "כשסיימתי לטייל בדרום אמריקה חיפשתי טיול שהוא בקנה מידה אחר לגמרי. חיפשתי את המסע היבשתי הכי ארוך שאפשר לעשות. להתחיל באפריקה, לעבור לאירופה, ומשם לרכוב מזרחה דרך מונגוליה, הודו והמטרה היא לסיים בקוריאה".

ומה לגבי הבחירה בהונדה אפריקה טווין? "חיפשתי אופנוע שאני יכול לסמוך עליו קודם כל מבחינת אמינות, שיוכל לסחוב שני רוכבים (את תחילת הטיול עשה אלחנן עם אחיו) עם כל הציוד שלהם, וכמובן כל הציוד הנדרש למסע כזה מבחינת חלפים ודלק. בסוף נשענתי בכלל על המוניטין של האפריקה טווין המקורי, הוא היה מה שרציתי, כלי חזק אבל קל יחסית ובעיקר פשוט לאחזקה". אגב, כל התכונות האלו לא רק היו מתאימות ברמת התכנון התאורטי - הן גם הוכיחו את עצמן בשטח. החל מכלי שטבל באגני בוץ סמיך ודביק, חצה ערוצי נהרות, התאבק במדבריות, וגם נפל פעם, פעמיים, שלוש - חמישים - אבל מי סופר. מה עם הדלק? ובכן, באפריקה ברוב המקומות איכות הדלק נמוכה משמעותית מזו המוכרת לנו, אוקטן 82 או 85 הוא הנפוץ ביותר, רחוק מאוד מה-95 המוכר לנו בישראל, האופנוע? פשוט נוסע.

חצי שנה לתוך הטיול, אלחנן חוזר לישראל ומנצל את ההזדמנות כדי להשלים קניית ציוד לאופנוע. ועם ראש פתוח ובלי יותר מדי ציפיות שואל את פרי וסרמן מנהלת השיווק בהונדה אופנועים, האם יוכלו לתמוך בו כשגריר של המותג במסעות שלו ושם נוצר הקשר שבמקור התחיל בבקשה לחלפים, אבל המשיך גם למזוודות צד ועוד.

אז איך בעצם מתכוננים לטיול כזה? "בטיול הראשון שלי לאסיה זה היה פשוט להגיע ולחפש אופנוע לקניה, אבל אז בעצם לגלות שבתאילנד למשל אני בכלל לא יכול לקנות אופנוע אלא רק לשכור. אז קסדה, נעליים, תרמיל וגם זה לא תמיד". בטיול הבא נוסף גם ציוד מחנאות ובטיול לארצות הברית, עם קניית הקוואסקי כבר הגיע תור ציוד הרכיבה התקני המלא. "אבל לנסיעה לאפריקה ידעתי שגם זה לא יספיק וכאן כבר נסעתי מראש לא רק עם אופנוע שהוא קפיצת מדרגה, עם ציוד רכיבה מלא, אלא גם עם ערכות תיקון פנצ'רים, טלפון לווייני, חלקי חילוף לאופנוע שלא זמינים שם בכלל"

עיקר התעסקות היא עם הלוגיסטיקה, במסעות כאלו האופנוע הוא הבית ועליו נושאים למעשה את כל מה שצריך כרגע ואת כל מה שתצטרך בדרך.

מה בעצם למדת במסע הזה? על עצמי למדתי בעיקר שאפשר לעשות הכל, אין דבר כזה "אי אפשר". על אנשים למדתי בעיקר שהם טובים יותר ממה שחשבנו. למרות שאכזבו אותי לא מעט פעמים. לפעמים זו הזמנה ידידותית שמתבררת כניסיון למלכודת תיירים ומן הצד השני כפריים שהזמינו אותי, זר גמור אליהם הביתה, אנשים שטיפלו בי בזמן שחליתי במלריה, סייעו באחסנת האופנוע.

באילו עוד מצבי סיכון מצאת את עצמך? החשש הבסיסי הוא משוד, לא של האופנוע אלא שלי. עם האופנוע הם לא יצליחו לרכוב פה בכל מקרה. אבל על הכסף והציוד צריך לשמור פה טוב. היו גם מפגשים רגישים עם קבוצות מורדים חמושות או ארגונים חצי צבאיים שכוללים הופעה שמשלבת חלקי מדים ונעלי ספורט. אבל הם, ממש כמו הפקידים במעברי הגבול פחות או יותר רוצים קצת כסף כיס. בכלל, שוחד, כך נראה הוא אמצעי קביל לחלוטין באיזורים הנידחים של אפריקה על מנת להמשיך ולנוע בחופשיות.

עוד מפגשים מעניינים שהיו לאלחנן היו עם הטייס הפרטי של ראש ממשלת לבנון סעאד אל חרירי בתקופת ה"נופש" שלו בריאד, עם מהגר לבנוני אמיד מאוד באנגולה שזהותו של אלחנן לא הפריעה לו לקשור קשרי ידידות ולארח אותו במלון שלו ולהעמיד לרשותו את המכונית שלו לסידורים בעיר ועד מפגש עם מפכ"ל משטרה בנסיבות ש... איך נאמר - היו מביאות לסיום תפקידו במדינות מתוקנות.

איך מסתדרים עם כל סוגי המטבעות במעבר בין המדינות? "אני מחליף כסף כל הזמן, למעט מערב אפריקה שם כל המדינות משתמשות בפרנק מערב אפריקני ודרום אפריקה שם משתמשים בראנד". העלויות החודשיות מסתכמות בכ-400-500 דולר וכוללות דלק, לינה, אוכל, כביסה, כניסות לפארקים וכן, גם שוחד.

טיפ אחד מרכזי למי שנוסע? "להגיע עם ראש פתוח ולהבין - דברים ישתבשו, וזה לא בהכרח רע". כשאלחנן מדבר על ראש פתוח הוא חוזר ומדגיש את הפערים שנחשפים אליהם רק בביקור ומגע ישיר עם האוכלוסייה המקומית באפריקה. "יש פה עוני מטרף, אני נתקל פה בדברים שאנחנו יודעים עליהם מהתקשורת או בתמונות, אבל לא מבינים עד כמה זה חמור ועצוב העוני הבלתי נתפס שרואים פה. לפעמים דברים פשוטים, חפצים הכי יומיומיים עבור האדם המערבי הם משני חיים פה, מסננת, קופסת שימורים כל דבר".

בהמשך אני מקבל הצצה קטנה לדבר הזה שאלחנן מדבר עליו כשהוא מראה לי סרטון ממצלמת הקסדה שלו, בו הוא מוקף זאטוטים המושיטים ידיים לעברו בעוד הוא מוזג להם משהו מבקבוק לחיץ, הם מלקקים בתאווה ומושיטים חזרה את היד לעוד סיבוב. "מייפל? דבש?" אני שואל את אלחנן - "רוטב צ'ילי" הוא עונה לי... אפריקה, רק באפריקה.

בימים אלו, אלחנן חזר למערב אפריקה, ממשיך במסע היבשתי הגדול שלו אל עבר אירופה, שם יחצה לספרד במיצר גיברלטר ומשם ימשיך בטיול באירופה ומזרחה. אנחנו מזמינים אתכם לעקוב אחריו גם כאן בוואלה!רכב, עם יומן המסע שלו שנפרסם מדי פעם עם ההתקדמות וכמובן ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם תחת השם elhananoren.