חווית נהיגה, עם חתולי השלג הישראלים בפסגת החרמון

(בסרטון: ה"זיבר" של עדו כהן מחלץ תקועים בשלג)

צהלות הגולשים והמולת הרכבל העליון נעלמו מאחורינו, בעוד חתול השלג ממשיך לזגזג על פני הכביש הגבוה ביותר בישראל. הנסיעה הייתה חלקה להפתיע בעוד האספלט נעלם מתחת לשכבת שלג עבה, קירות שלג לבנים מתנשאים מעלינו, איזה קסם! היינו אמורים לקפוא מקור, אבל השמש החורפית עשתה את מלאכתה נאמנה. פתחנו חלונות צד ואת הצוהר העליון, בעודנו ממשיכים במסענו האלפיני.

חתול השלג השוודי הוא אחד מ-46 כלי רכב מיוחדים, אותם מפעילה "יחידת פינוי שלגים" המוצבת במרומי החרמון. רס"ר כפיר סבג מפקד על היחידה הקטנה, והוא הסביר לי שחייליו מפעילים שני סוגים של כלי רכב. יש כלים המיועדים לפינוי הצירים משלג - חתולי שלג בעלי כף רחבה, מגרסות שלג ומפזרות מלח (בדרך כלל על משאית יונימוג). הסוג השני הם רכבי ניוד, וביניהם חתולי השלג הזריזים המסיעים חיילים ואזרחים במעלה ההר. אחד הבנים שלי שירת חודשים ארוכים על ההר, שמחתי לבקר את מורשתו ההיסטורית...

במושב הנהג ישב מילואימניק צעיר, שלא השתוקק לקבל חשיפה מיותרת. ג' נראה נינוח מאחורי גלגל ההגה הקטן, אותו הפעיל באמצעות 'תפוח הגה' זערורי - אל תחשבו בכלל על ניהוג מסובך בעזרת מוטות היגוי עתיקים. ה-206 Bandvagn הוא רכב קומפקטי שוודי, שנועד לצלוח את הביצות והיערות הסקנדינביים. כדי שיוכל להשתחל בין עצים וסלעים בנו אותו קטן יחסית, רוחבו 1.87 מטרים בלבד, אורכו 6.9 מטרים ומשקלו 4,330 קילוגרם בלבד. כושר ההעמסה של היחידה האחורית הוא מעל 2,000 קילוגרם. חתולי השלג של צה"ל יוצרו בשנת 1986, כולם שופצו בשנה שעברה. הם נוחים ונעימים, שקטים יחסית ומתפקדים להפליא.

במסגרת השיפוץ הצה"לי הושתלו בחתולי השלג מנועי דיזל 160 כ"ס של מרצדס, עם תיבות הילוכים אוטומטיות של ספרינטר. החתול מצויד גם בהילוך 'כוח' ומהירותו המרבית כ-55 קמ"ש. מנוע הדיזל נוהם בקרון הקדמי, והכוח מועבר לזחלילי הגומי האחוריים באמצעות גל הינע המחבר בין שני הקרונות. יש שני דיפרנציאלים רוחביים, מלפנים ומאחור; אין דיפרנציאל מרכזי, כך שהכוח מתחלק 50%-50% לפנים ולאחור. הופתעתי לראות כמה מהיר וזריז הוא חתול השלג, שהתפתל בקלילות מרשימה בסרפנטינות ההדוקות.

הנסיעה נוחה מאוד, מכיוון שאין גלגלים המטפסים על מכשולים וגבנוני שלג. משקל הרכב מתפזר על כל שטח הפנים של הזחל כך שכל פגיעה בגבנון או בור, נספגת על ידי זחליל הגומי. רוחב זחלי הגומי הוא 62 סנטימטרים ואורכם למעלה משני מטרים; בגלל שטח המגע הגדול ומשקלו הנמוך של הכלי, הוא מפעיל על השלג לחץ של 140 גרם לסנטימטר מרובע בלבד; זה אומר שכאשר שקעתי בשלג עד לברכיים, השאיר ה-206BV קוליס בעומק של פחות מעשרה סנטימטרים!

רס"ר כפיר סיפר לי שהחתולים עולים ויורדים למוצב החרמון ביום ובלילה, גם בעיצומן של סופות עזות. הטמפרטורה הנמוכה ביותר בה טיפסו אל הפסגה הייתה מינוס 15 מעלות צלזיוס; בעיני השוודים זה עשוי להיחשב כיום אביבי, בהתחשב בכך שהם מתפעלים את החתולים גם במינוס 52 צלזיוס... כאשר מצטברות 'דיונות' שלג טריות על הציר, החתול פשוט נוסע דרכן; אחיזת הזחלים מדהימה, אין לו בעיה לפרוץ דרך חדשה.

כאשר שאלתי את ג' אם הוא יכול לטפס על תלולית שלג בצד הדרך הוא אמר "בואו נראה", וסובב את ההגה ימינה. הזחלים הקדמיים טיפסו בקלות על פני קיר שלג אנכי בגובה מטר, כאשר חרטומנו מזדקר אל השמיים; במצב כזה אין לזחלים הקדמיים הרבה אחיזה, אבל האחוריים נהנים מאחיזה מושלמת בשלג השטוח. עוד טיפת גז, וחלפנו על פני מכשול שהיה מכניע כל רכב שטח עם גלגלים. מדהים! החתול הביא אותנו אל 'מצפה שלגים', 2,224 מטרים מעל פני הים; לא התעקשתי להגיע אל פסגת החרמון בגובה 2800 מטרים, היא נמצאת בשטח הסורי.

עם רוחב 1.87 מטרים וגובה 2.4 מטרים, אפשר היה לחשוש מרגישות רבה לשיפועי צד. אבל לא, רוב המשקל מרוכז למטה, באזור המנוע והתמסורות. הקבינה קלה והכלי יכול להיכנס לשיפועי צד רציניים יותר, מצמיד את ארבעת הזחלילים לקרקע הודות למפרק המרכזי (תחשבו על טרקטור קטרפילר מפרקי, זה כל הסיפור). אם כל אלה לא מספיקים כדי להביא את החתול למחוז חפצו, אפשר להיעזר בכננת WARN 10,000 ליברות לחילוץ עצמי.

בתצורתו הצבאית מסיע ה-206BV עד שבעה נוסעים בקבינה הקדמית, תשעה נוספים מתכנסים בקרון האחורי. הקרונות מחוממים, עם מערכת תקשורת בין הנוסעים מלפנים ומאחור. ייעודם העיקרי של החתולים הוא לעבוד בשלג, אבל הם יכולים לתפקד בכל סוג שטח. בתקופת הפינוי מגוש קטיף הם ריחפו על הדיונות הדרומיות, והם יכולים לשוט על פני מים ללא כל הכנה מיוחדת - ההתקדמות וההיגוי נעשים באמצעות הזחלים הטבולים למחצה במים, במהירות עד 3 קמ"ש. החתול יכול לטפס על מדרון בשיפוע 31 מעלות, בשלג עמוק מוגבל השיפוע המרבי ל-17 מעלות. עבירות הכלים מדהימה, חפשו ב-YouTube סרטונים על 206BV.

עם כאלה מכונות מופלאות, לא ייפלא שיחידת פינוי שלגים מתבססת על מילואימניקים מאושרים, המגויסים ליחידה בשיטת 'חבר מביא חבר'. זקן המילואימניקים כבר הגיע לגיל 63, והוא מסרב לשחר את ההגה... הלוחמים מטפלים בעצמם בכלים, ביניהם בולטת מכונאית צמ"ה שהגיעה למקום הגבוה ביותר בישראל. היחידה שייכת ל-טנ"א, חיל הטכנולוגיה והאחזקה; זה שמו החדש של מה שהיה פעם חיל חימוש. השם טנ"א בא להדגיש את הרמה הטכנולוגית הגבוהה של פעילות החייל, במאה ה-21.

רוב ה-Hagglunds BV206 משוטטים בסביבות שלג או ביצות, זה ייעודם המקורי. חתולים שוודיים פעילים במשלחות באנטארקטיקה ושאר מרחבים קשי עבירות, הם מצטיינים בסיוע לאזורי אסון, בהם נהרסה תשתית התחבורה (כמו למשל, צירי הרכבת הקלה בתל אביב). פגיעת זחלילי הגומי בסביבה מינימלית ולכן הם מתאימים לעבודה בשטחי טונדרה, ביצות וחופי ים רגישים. במרוצת השנים יוצרו גרסאות פתוחות לשימוש מדברי או מסעות צייד, סיטונאי תיירות מנצלים אותם לספארי ביצות או שלג. באירופה, רוסיה וארה"ב יש שוק אזרחי ער לכלים הייחודים האלה; Hagglunds BV206 משומש עולה בארצות הברית קרוב ל-30,000 דולר, והאמריקנים עושים בהם נפלאות - מרכיבים עליהם קבינות של טנדרים, מחליפים את מנועי הדיזל הקטנים ב-8V אימתניים, ראיתי אפילו אחד שהוסב לנסיעת כביש, עם צמיגי ענק.