פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      העיקר למלא דו"ח: השוטרת שיקרה כדי לקנוס נהג על שימוש בטלפון נייד, שלא היה ולא נברא

      נהג שהואשם בשימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה יצא להילחם על חפותו בבית המשפט לאחר שידע בוודאות שנעשה לו עוול. במהלך הדיון, התבררו הפרטים והתגלו סתירות בעדות המשטרה. עו"ד ערן דמרי: "זה אינו המקרה היחיד בו מתברר כי אותה שוטרת עשתה שימוש פסול בכוח שהחוק מקנה לה"

      העיקר למלא דו"ח: השוטרת שיקרה כדי לקנוס נהג על שימוש בטלפון נייד, שלא היה ולא נברא

      כאשר מדובר על עבירת שימוש בטלפון נייד, מרבית האזרחים לא ימצאו לנכון להילחם על חפותם, אלא יעדיפו לשלם את הדו"ח בגובה 1,000 שקל, אף אם הוא ניתן ללא הצדקה. חלקם יגיעו להסדר מקל עם התביעה המשטרתית אך כך או אחרת, גיליונם יוכתם ברישום תעבורתי. אולם במקרה הזה, מדובר על נהג נחוש שקיבל החלטה ללכת "עד הסוף" תוך שהוא רותם לעניין עו"ד שניהל את התיק כאילו היה תיק פלילי. שעות ארוכות של חקירה נגדית. הסתירות שהתגלו בעדות השוטרת והמתנדב מעידים על כשל בלתי נסבל בתפקודם של השוטרים.

      התגלגלות הדברים

      על פניו, מדובר היה בעוד דו"ח תנועה, אחד מיני אלפים שנרשמים לנהגים בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב. בתאריך 08/08/17 הציבה השוטרת החרוצה עוד מארב ברחוב יצחק הנשיא באשדוד; היא נוהגת לעמוד בצד הדרך בתוך הניידת ולאחר שהיא מזהה את ביצוע העבירה היא דולקת אחר הרכב - מסמנת לנהג לעצור, עוצרת אותו לאחר מאות מטרים, רושמת לו את הדו"ח ומשחררת אותו לדרכו. אולם במקרה הזה, לדברי הנהג, לא היה מדובר על טלפון נייד אלא על לחמניה אותו אחז בידו; "הכנתי לי כריך שאני אוכל אותו בשעה 15.00 בעבודה. הגעתי לרכב וננתי ביס כי הייתי ברכב. התחלנו לנסוע וכשאני מגיע למקום שבו הם לכאורה זיהו אותי, הגעתי בין הכיכר של יצחק הנשיא לכוון הרמזור ועמדתי ברמזור אדום לכוון פניה שמאלה, לכיוון בני ברית. כשעמדתי ברמזור הזה אני מביט במראות ימינה - שמאלה וזהיתי ניידת משטרה מאחורי בצד שמאל".

      עדות השוטרים

      מטעם התביעה העידו השוטרת והמתנדב ששהה איתה ברכב, שטענו כי הם ראו בבירור את הנאשם אוחז את הטלפון בידו הימנית ומצמידו לפיו. לדבריהם, חלונות הרכב היו "בהירים, שקופים ".האומנם? בא כוחו של הנאשם, עו"ד ערן דמרי, מומחה לדיני תעבורה, מפריך את דבריהם כבר בהתחלה, בעוד השוטרת עומדת על דוכן העדים. "אני אומר לך שברכב הנאשם - כל החלונות שחורים, מלבד השמשה הקדמית, מיום רכישת הרכב" ציין דמרי. אולם השוטרת מתעקשת: "אם רשמתי חלונות שקופים על הדו"ח, זה אומר שהראות שלי היתה 6 על 6 ביחס לזיהוי העבירה". כיצד השוטרת הצליחה לקלוט בבירור את ביצוע העבירה דרך החלונות הכהים? גם השופטת הביעה תמיהה: "יש לזכור כי הזמן שעמד לרשות עדי התביעה להבחין בעבירה הינו שבריר של שנייה".

      איפה בדיוק היא ראתה את ביצוע ה"עבירה"?

      במהלך הדיון מעידה השוטרת כי הנאשם נעצר סמוך לתחנת אוטובוס. חיזוק לדבריה מתקבל מעדות המתנדב ששהה עימה, אולם בא כוחו של הנאשם מתעקש; "אז אני מבין ממך שאת שוטרת שהגישה שלה לא לסכן את התנועה ואת עוברי הדרך בעת האכיפה? "אני משתדלת מאוד, כן" היא עונה , אך עורך הדין לא מרפה ומחדד: "ואז את נוסעת אחריו - והאם שמרת על קשר עין?" היא משיבה כי "שוב אני חוזרת ואומרת - אם יש אחוז אחד, ואפילו חצי אחוז של ספק - לא יירשם לו דו"ח כי אני אישית לא אשן טוב בלילה".

      השוטרת מעידה בקול נוסך בטחון, ללא שהיה לה מושג כי העו"ד הולך להפריך את דבריה פעם נוספת; סרטון, אותו הנהג צילם בו נראה בבירור כי הרכב נעצר על הנתיב נסיעה הימני, באמצע כביש, לאחר עיקול ללא שדה ראיה, ללא שוליים, סמוך לגדר בטיחות המפרידה בין המדרכה לכביש, וכלל לא בתחנת האוטובוס כפי שטענו השוטרים וכאשר נוסף על כך, ניידת המשטרה עומדת לפניו. הנהג מספר כי הרכב נעצר על ידיה במקום מסכן חיים: "כל אותו זמן אתה רואה רכבים באים במהירות. היא לא חנתה מאחורי עם אורות מהבהבים שתזהיר אנשים לא להיכנס בי. הרגשתי בסכנת חיים".

      זה לא נגמר בזה

      אך אלו לא הכשלים היחידים שנפלו בהתנהלות השוטרת. רחוק מכך. לדבריו, אין זה טלפון נייד שהיא ראתה, אלא הלחמניה ממנה נגס. עו"ד דמרי ביקש מהשוטרת להסביר מדוע לא איפשרה לנהג להציג לה את הטלפון ולהוכיח כי לא בוצעה שיחה, וזאת בזמן שלטענת הנהג, הטלפון היה מוצמד למתקן הדיבורית. אולם השוטרת התעקשה; "העבירה היא אחזת או השתמשת - ואני לא בית המשפט שיבוא ויבחן את השיחות". עוד היא הוסיפה כי "אני ראיתי שהטלפון היה סמוך לפיו". השופטת לא הבינה כיצד מצד אחד, השוטרת טוענת כי ייתכן והנאשם עשה שימוש באפליקציה כגון וויז אך בו בעת, הצמיד את הטלפון לפיו. הנהג שנקלע לסיטואציה קפקאית אמר לשוטרת בעודו יושב ברכב שהיא משקרת אך לדבריו, היא השיבה לו "שהיא תעצור אותי אם אני אגיד לה שהיא משקרת".

      הסרטון שהציג הנאשם לבית המשפט, כולל בין היתר צילום שלו אוחז בלחמניה, שעל פניו מוכיח כי הוא עבר עבירה של אי אחיזת ההגה בשתי ידיו. התביעה המשטרתית ביקשה להרשיעו על סמך כך, אך העו"ד טען כי האכילה לא התרחשה במהלך הזמן בו הרכב היה בתנועה ולמעשה כפי שמעיד הנאשם, "הכריך נאכל בזמן שהנהג עמד ברמזור". בית המשפט קיבל את עמדת ההגנה. "אני נותנת אמון בדבריו לפיהם לכל היותר, נגס בכריך בשעה שהיה בעצירה מוחלטת במזור".

      בסופו של יום, לאור כל הסתירות והחורים שנתגלו במסכת הטיעונים של התביעה, החליט בית המשפט לזכות את הנאשם מחמת הספק. עו"ד ערן דמרי: " זה אינו המקרה היחיד באיזור אשדוד בו מתברר כי אותה שוטרת עשתה שימוש פסול בכוח שהחוק מקנה לה וכתבה דוחות לנהגים בנסיבות בהם ברור כי לא ביצעו כל עבירת טלפון נייד. על כך מעידים שני פסקי דין בהם זוכו נאשמים באותה עבירה עם אותה שוטרת אשר ניתנו בעניינה בתוך 3 החודשים האחרונים ומלמדים כי אין מדובר על טעות תמימהבזיהוי אלא על דפוס פעולה מכוון, ומנומק. המערכת מנצלת את העובדה כי מבחינת עלות תועלת, מרבית האזרחים לא ימצאו לנכון להילחם על חפותם.