נוחות מתקדמת: נהיגה ראשונה בסיטרואן קקטוס החדש

לאחר מחזור חיים של ארבע שנים מתחדשת סיטרואן קקטוס C4 במקצה שיפורים רציני - עדיין, עם אותו מרכב ואותו מנוע 3-בוכנות 110 כ"ס. בקקטוס המחודשת יש הרבה שינויים חיצוניים אבל החדשות המעניינות מתחבאות מתחת לקליפה, בארבע פינות המרכב. למרות שגם הדגם היוצא היה נוח ממתחריו הישירים, סיטרואן החליטה לעשות צעד נוסף אל ה-DNA המקדש את נוחות הנסיעה - החל ב-DS המיתולוגית, עבור דרך CX וכלה ב-BX. יצאנו לפרובאנס שבדרום צרפת כדי לראות אם התבשיל הצרפתי החדש הצליח; ערוגות הלבנדר נכנסו לשנת חורף ועיירות התיירות התרוקנו מאדם, מה שהשאיר לנו כבישים ריקים המתאימים למבחן דרכים.

באופן מפתיע, קקטוס החדשה צועדת בכיוון הפוך למגמה השולטת בתעשיית הרכב; בעוד רוב היצרנים דוחפים את העיצוב למראה של כאילו-קרוסאוברים, הקקטוס התחילה במראה של קרוסאובר, ועכשיו היא מברגנת אותו לכיוון של מכונית נוסעים פחות מוחצנת. אחת הסיבות למהלך הפוך זה היא הידיעה שהקקטוס צריכה לספק את ביקוש המכוניות בסגמנט C עד הופעת C4 החדשה, המתוכננת להגיע רק ב-2021. את הקקטוס אפשר להזמין במבחר גדול של גווני מרכב, ריפוד, לוח מחוונים ועוד - סך הכול 96 צירופי צבעים, למי שמתעקש לספור.

היצרן טוען שכ-90% מחלקי המרכב הוחלפו, אבל אנחנו נבחין בעיקר בשינויים הגדולים ברמת הדיפונים והפלסטיקה. קשה לי להזיל דמעה על היעלמות ה-Airbumps הגדולים שהוצמדו לדלתות, אני מעדיף את המראה הנוכחי בו צומצמו ה"פצפצים" לשורת בועות יחידה בתחתית הדלתות, עם נקודת צבע נחמדה. גם חיפויי הפלסטיק האחוריים נעלמו, וכמותם גם 'צלליות העיניים' שמתחת לפנסים הקדמיים; פעולות אלה הקטינו את הנראות והייחוד של הקקטוס אבל אני מעדיף את הניקיון הנוכחי, על פני ההופעה המשתדלת מדי של קקטוס הראשונה. ביטול מוטות הגגון ניקה עוד יותר את המרכב וכעת, יש לנו עסק עם מכונית בשלה ונקייה - יותר בורגנית, פחות מזדעקת.

שינויי קוסמטיקה אופייניים לכל מתיחת פנים אבל קקטוס דור-שני מציעה חידוש מרכזי, Progressive Hydraulic Cushions המוצבים בתוך בולמי הזעזועים. היחידות ההידראוליות המשניות מחליפות את ה-Bump Stop המסורתיים העשויים גומי מוצק. בכל בולם זעזועים יש שתי תת-יחידות הידראוליות, המרככות את פעולת המתלה בשני קצוות המהלך: היחידה התחתונה סופגת את שיבושי האספלט הזעירים, העליונה מרככת את החבטה המגיעה בעת פתיחה מלאה של המתלה.

במהלך הפיתוח רשמה סיטרואן כ-20 פטנטים על הטכנולוגיה החדשנית וכמי שהייתה לו BX מודל 1988 עם בולמים הידרו-פניאומטיים, אני קצת מוטרד כשאני שומע על מתלה הידראולי של סיטרואן... אבל המתלה החדש מכאני ופשוט ביותר, פסיבי לחלוטין. מנגנון זה הופיע לראשונה בסיטרואןZX שיצאו למרוץ דקאר 1994, נכנס לתרדמת עמוקה והופיע לאחרונה במכוניות הראלי C3 העדכניות של סיטרואן. משם, קצרה הייתה הדרך לקקטוס החדשה (ובעתיד, לדגמי סיטרואן נוספים).

בנסיעת המבחן קל היה להבחין בשיפור; מעבר לנוחות הבסיסית של קקטוס המקורית, מצאנו ריכוך נוסף של שיבושי הדרך הראשוניים. הייתי משווה את האפקט לנסיעה עם צמיגים בעלי לחץ אוויר נמוך מדי, הסופגים את השיבושים הקטנים בכביש. זה שיכוך מהסוג הנעשה נדיר בימינו, ימים של מתלים 'ספורטיביים' וצמיגים נמוכי חתך. הקקטוס החדשה בולעת בשקיקה שיבושי דרך, סופגת בצייתנות גדודיות אספלט ושבילי קרקע אליהם ירדנו. לרכות זו יש מחיר מסוים בנהיגת כביש ספורטיבית, אבל השיפור איכותי וראוי מאוד.

מקצה שיפורים נוסף נערך במושבי הנוסעים; מלכתחילה היו אלה רחבים ונוחים ועכשיו הם שופרו עוד יותר, בעזרת שכבה נוספת של ריפוד בעובי עד 15 מילימטרים. שיפור המושבים מורגש, אם כי אינו משמעותי כמו זה של עבודת המתלים. הפיכת המושב ל'כאילו כורסא' מקטינה את התמיכה הצידית בגוף, אבל היא נוחה מאוד לאורך זמן. סיטרואן השקיעה גם בשיפור הבידוד האקוסטי - החלונות מעבירים פחות רעש, דיפון הרצפה וקיר האש תוגברו. סילוק מוטות הגגון הקטין את רעשי הרוח והקקטוס החדשה מעניקה חווית נסיעה נינוחה ומפנקת מאוד, בוודאי במכונית העולה סביב ה-100,000 שקלים.

קקטוס לא נועדה להיות ספורטיבית מושחזת ויש לה נטייה סיטרואנית מולדת, לנטיית מרכב קלה בפניות מהירות מאוד. התחושה היא שהמתלים החדשים הגבירו מעט תכונה זו, אבל במידה מועטה מאוד. עם משקל זבוב של 1070 קילוגרם ובסיס גלגלים נרחב למדי, הקקטוס החדשה אינה נוטה יותר מדי על צידה - אלא אם תנהג בצורה חוליגנית במיוחד. הבולמים החדשים מבקרים היטב את תנודות המרכב ומאפשרים לצמיגים לאחוז היטב בכביש, גם בזמן שיבושים מטלטלים. ההיגוי נשאר על הצד היותר קל, אבל הוא מספיק מדויק עבור רכב נטול יומרות חורכות אספלט.

רכבי המבחן בהם נהגנו היו חמושים במנועי 3-בוכנות 1.2 ליטר PureTech טורבו המוכר אצלנו, וגיר 6-הילוכים מתוצרת אייסין. מנוע הטורבו חזק ובשרני, תיבת ההילוכים שומרת אותו בתחתית רצועת הכוח - התחושה נעימה מאוד, תחושה של כוח זמין ומנוע המשתוקק להאיץ את המרכב הקל. רמת הרעידות המופקת ממנוע 3-הבוכנות צומצמה מאוד, עד לרמה לחלוטין לא מטרידה. אתה עדיין מרגיש שזה לא מנוע 4-בוכנות מאוזן, אבל התחושה טובה. הודות למשקל עצמי נמוך ביצועי המנוע טובים לסגמנט, 9.9 שניות מאפס ל-100, עד 180 קמ"ש מרביים. תצרוכת הדלק אמורה להיות זהה לזו של הדגם היוצא, 21 קילומטר אופטימיים מאוד לליטר על פי נתוני היצרן; במבחן ארוך טווח אותו ערכנו לדגם היוצא קיבלנו ממוצע של 13 קמ"ל, עד 16 קמ"ל בנסיעה בין עירונית לא חסכונית במיוחד. סיטרואן מציעה גם מנוע בנזין 130 כ"ס ודיזל 100 כ"ס - עדיין לא ידוע אם מנועים אלה יגיעו לישראל.

כמצופה ב-2018, סיטרואן קקטוס החדשה שופרה גם בסעיפי הבטיחות. האמצעי העיקרי והחשוב ביותר שהתווסף הוא בלימה אוטונומית מלאה - עד 60 קמ"ש תבלום המכונית לעמידה אל מול הולך רגל, עד 80-85 קמ"ש היא תבלום מול רכב. בין 80 ל-140 היא תפעיל בלימה חלקית ראשונה, שתעיר את הנהג להשלים את הבלימה באופן עצמוני. בנוסף לבלימה האוטונומית צוידה קקטוס החדשה במערכת התראה על סטייה מנתיב, ניטור שטחים מתים, זיהוי תמרורי מהירות, התראה על עייפות נהג. בקרת השיוט אינה אדפטיבית, חבל.

הקקטוס מספקת מרחב מצוין לארבעה נוסעים, החמישי יצטרך להצטופף קצת. תחושת המרחב מצוינת הודות למדף גדול מתחת לחלון הקדמי, מרופד ומעוצב היטב. הפלסטיקה הצמודה לחלון ותחתית לוח המחוונים, פשוטים יותר למראה ולמגע. כמו קודם, יש רק שלושה פתחי יציאה למזגן (עובדים לא רע אבל במזג אוויר קיצוני, יפחיתו את יעילות הקירור במושב הימני), החלונות האחוריים אינם נפתחים במלואם (הפתיחה חלקית, על ציר אנכי). למעט מגירת הכפפות הנדיבה אין המון מקומות אכסון במושבים הקדמיים, אבל בדלתות האחוריות יש תאים נדיבים מאוד. תא המטען מכיל 358 ליטר (1170 ליטר עם מושבים מקופלים) אבל הסף האחורי גבוה יחסית - זה עשוי להקשות על העמסת מטענים גדולים.

חידושים נוספים הם אפשרות לכוונון גלגל ההגה פנימה-החוצה (מהלך מוגבל, אבל מסייע), ופיצול המושב האחורי לקיפול ביחס של 60-40. לוח המחוונים לא השתנה, וחבל. חלק מהמחוונים שמול הנהג קטנים מדי ומסך 7.0 אינץ' הראשי לא השתפר במיוחד; הוא קצת יותר רגיש ומדויק מקודמו אבל כבר ראינו מסכי מגע טובים יותר. רמות הגימור עוד לא סופיות אבל תהיה חיבוריות מלאה לטלפון, מצלמה אחורית, ועוד.

סיטרואן קקטוס החדש אינו נראה מהפכני כמו הדור הראשון אבל יש לו טונות של אופי וכריזמה, גם לאחר צמצום ה-Air Bumps וחיפויי הפלסטיק המוגזמים משהו. גם הדור הראשון היה נוח יותר ממתחריו, והדור החדש משפר את רמת הנוחות עוד יותר - אתה באמת מרגיש בסלון צרפתי, על כל המשתמע. מרחב הפנים ותנוחת הישיבה מצוינים, מלפנים וגם לשני נוסעים מאחור. תיבת 6-ההילוכים עושה חסד עם מנוע ה-110 כ"ס, ושומרת אותו בסל"ד נמוך יחסית. זה מעניק תאוצות נחרצות ורגועות, בלי נסיקה טורדנית במעלה הסל"ד. יכולת זו והשקט הכללי בנסיעה, מרגיעים ונינוחים עד מאוד.

מבחר המנועים, רמות הגימור והמחירים בישראל עוד לא סגורים; אנשי לובינסקי יודעים שיש להם מוצר טוב יותר מזה הקודם, אבל הם גם יודעים שאין להם יכולת להרים את המחיר בלי גבול. המחירים צפויים להישאר ברמה המקורית (105,000 שקלים) או קצת יותר. את אחת המכשלות הגדולות בדרך לליבו של הלקוח הישראלי פתר היבואן באמצעות אחריות מלאה לחמש שנים, או 120,000 קילומטרים. זה הרבה יותר מהמקובל בענף, ומראה על רמת האמון שחש היבואן במוצר המחודש.

הכתב היה אורח חברת סיטרואן בצרפת