בשנים האחרונות יצא לי לבקר בברצלונה מספר פעמים סביב עונות השנה. הייתי שם בקיצים חמים ומהבילים ובחורפים רטובים וקפואים. אבל אני מעולם לא הגעתי לעיר כשירד שלג. זקני המקום אמרו שזה קורה לפעמים, אבל התדירות עולה. תשובת מדעני העולם אינה חד משמעית. חלקם מאשימים את אופי החיים המודרני ואחרים טוענים שהתחממות והתקררות גלובלית היא מחזורית שמתרחשת משחר הבריאה.
לא יודע מי מומחי האקלים צודק, אבל רק כדי להיות על הצד הבטוח, כשניתנה לי ההזדמנות לנהוג במרצדס CLS החדשה, לקחתי את המפתחות לגרסת הדיזל הצנועה ביותר שהיתה: 6 צילינדרים בשורה בנפח 3.0 ליטר שמייצרים 286 כ"ס. לא יודע כמה זה ישפיע, ואם בכלל על האקלים הגלובלי, אבל את הנפש שלי הרגעתי. בינתיים.
קול דממה
לחיצה על לחצן ההתנעה ומנוע הדיזל מזמזם חרישית כאילו בקושי שורף מאובנים. הנתון הרשמי מדבר על סביבות 17.5 ק"מ לליטר בנהיגה משולבת. אני מדדתי 14.0 ק"מ לליטר. לא רע למכונית ששוקלת 1,935 ק"ג. משלב הילוך מהידית שעל ההגה (היכן שבדרך כלל נמצא מוט המגבים) והמכונית זוחלת לאיטה ברחובות ברצלונה. הדבר הראשון שמרשים ברכב הוא דווקא מה שאין: רעש. איכות הבידוד היא בין היתר מה שמאפיין כל מכונית מקטגוריית היוקרה וכאן ל-CLS הזו יש את זה בטונות. יחד עם מתלי אוויר שכוונו למצב נוחות מתקבלת איכות נסיעה משובחת על כבישי ספרד הטובים למדי באזור ברצלונה.
עם 286 כ"ס, מנוע הדיזל של גרסת ה-350 בה נהגתי, הרגיש בשרני. יש לו מספיק כוח לכל משימה ופעולתו עגולה ונעימה גם בחצי גז, וגם כשהרגל נדבקת לשטיח. תיבת ההילוכים עובדת איתו בשיתוף פעולה מושלם ב-99%. לתיבה 9 הילוכים לעומת 7 בדור הקודם, וגם היא חלקה כמשי ומשלימה את פעולת המנוע הזה וגם שאר המנועים בהם נהגתי. אז היכן האחוז החסר? כשזקוקים לכל העדר והתיבה צריכה להוריד כמה הילוכים במכה. אז לפעמים מורגש היסוס קל. לא משהו דרמתי, ולא משהו שיפריע ל-99% מהרוכשים, אבל כבר פגשנו בסגמנט בתיבות יעלות יותר.
אחרי שהחזרתי את מפתחות ה-350 דיזל, ניסיתי להמשיך ולהרגיע את מצפון מחבק העצים שלי. שמעתי מקולגה על מנוע 4 צילינדרים 2.0 ליטר מסתורי שבמפתיע היה בהשקה, ועליו סירבה היצרנית להרחיב. לצערי לא הצלחתי לשים עליו יד. גם הדור הקודם שווק עם מנועי 2.0 ליטר (בנזין ודיזל), אבל אלינו מנועים אלה לא הגיעו ב-CLS. עם הדור החדש זה כנראה שישתנה. המנוע החדש ישולב בהיצע הדגם בסביבות ספטמבר ומתוכנן להגיע ארצה בהמשך.
נאלצתי לקחת רכב אחר. הפעם גרסת הבנזין החדשה, CLS450. גם לזו מנוע 6 צילינדרים בטור ומגדש טורבו, עם 367 כ"ס ומערכת כלאיים מתונה. זו מערכת עזר חשמלית (48 וולט) מבוססת אגירת אנרגיית בלימה, שמשחררת את הצורך להעביר כוח מנוע למשאבות שונות. המערכת אינה מיועדת לנסיעה חשמלית טהורה, אלא מאפשרת זמני דימום מנוע ארוכים יותר בשיוט והאטה. בנוסף היא מביאה עימה עוד מגדש חשמלי קטן שמסייע בסל"ד נמוך עם תוספת כוח רגעית של 22 כ"ס. כל הממבו-ג'מבו הזה אולי לא נשמע מרשים אבל בפועל גרסה זו חזקה בהרבה מהדיזל. היא מהירה בכמעט שניה בתאוצה ל-100 קמ"ש, שקטה יותר ומחמיאה הרבה יותר למכונית. להבדיל מגרסת הדיזל שבספק אם תשווק בישראל בגלל טעמו של הלקוח הישראלי, גרסת הבנזין הזו בהחלט תגיע.
בלתי מתאמצת
אני מאוד אוהב את איך שתא הנוסעים של דגמי מרצדס נראה כיום, וזה של CLS הזו הוא העתק כמעט מדויק של E קלאס הנוכחית. אהבתי את המראה כשנהגתי לראשונה ב-E קלאס ואני אוהב את זה גם כאן. יש משהו מאוד נקי, סוג של פשטות עיצובית בלתי מתאמצת להרשים, אשר יוצרת תפאורה מרגשת. הפריטים הבולטים ביותר בחלל האירוח הם זוג טאבלטים בגודל 12.3 אינץ' כל אחד, שמותקנים לרוחב. טאבלט ראשון נמצא מאחורי ההגה ומקרין את לוח המחוונים, הניווט ושאר המידע הרלוונטי לנהיגה. טאבלט שני מציג את מערכת הבידור, הניווט, ושאר פונקציות הרכב. שני הטאבלטים מוצמדים אחד לשני ויוצרים פנל ענק בעל מראה מעט עתידני, כשיחד עם 4 פתחי מיזוג מדגישים עוד יותר את רוחבה של המכונית. יישום שכזה הוא בוודאי לא פשוט, אבל התוצאה הכללית פשוט נהדרת, ויחד עם החומרים העוטפים את הכל, מתקבל תא נוסעים מאוד נעים ומחניף.
תפעול רוב מערכות המכונית מבוצע באמצעות מערכת שליטה מרכזית שמבוססת על חוגה ועוד מספר כפתורים בקונסולה שבין המושבים. היא נוחה לשימוש ומציעה עולם ומלואו של שליטה על אביזרי נוחות ותקשורת. כך למשל ניתן לבחור בין שלל צבעים לתאורת האווירה שבוקעת מאחורי זוג הטאבלטים בדשבורד, מאזור הרגליים, לאורך שדרת הקונסולה שבין המושבים, ידיות הדלתות ואפילו מפתחי האוורור שמעוצבים כצינור פליטה במטוס קרב. אלה האחרונים גם משנים את צבעם לרגע, בעת כוונון טמפרטורת בקרת האקלים: בהעלאת הטמפרטורה הצבע נע על הספקטרום האדום ובהורדה הצבע נע על הכחול. כמה פשוט, ככה מקסים.
וגם AMG קרבית
מד הטמפרטורה בתוך המכונית מראה שבחוץ חצי מעלה מעל האפס. פשוט קפוא. אבל אני עם חולצה קצרה יושב מאחורי גלגל ההגה של גרסת AMG53 שמנסה בכל יכולתה לחמם לי את הלב. זו גרסת הקצה לדגם וככזו היא עונדת כמה עיטורי קרב צנועים וגם כמה תוספי בריאות מרנינים: חישוקים גדולים יותר, בלמים נשכניים יותר, היגוי קשוח יותר ותיבת הילוכים נבונה יותר. לגרסה זו גם מערכת הנעה כפולה עם יחס משתנה לפנים-אחור בהתאם לצורך, לעומת יחס קבוע (55%-45% לפנים-אחור) בשאר הגרסאות. כיוון מתלים למצב ספורט+ והאדרנלין מתחיל לזרום בהתאם למעיכת דוושת הגז. ההגה מתקשה מעט יותר, תיבת ההילוכים מזדרזת, דוושת התאוצה מתחדדת, ומערכת הפליטה מתרעמת.
גם ב-CLS350 דיזל וגם ב-450 בנזין היתה השפעה על אותן מערכות בעת החלפה בין מצבי הנהיגה, אלא שכאן ההשפעה חדה יותר. יחד עם כיול בסיסי ספורטיבי יותר מתקבלת מכונית מעורבת יותר. זה לא הופך אותה לחיית טרף, גם בגלל המאסה הכללית, אבל בעיקר בגלל שההגה, על אף דיוקו ומשקלו הנכון, לא הרשים בתקשורת כפי שניתן היה לצפות ממכונית שמעוטרת בכיתוב AMG. על כל המאסה המתגלגלת במהירות, מנצח הצליל שבוקע ממערכת הפליטה. זהו צליל משכר שגורם לך להמשיך וללחוץ את המכונית לקצה, ויכולותיה בהחלט גבוהות, אלא שלגרסה זו נעליים גדולות למלא - את אלה של AMG63. לה יש V8 עוצמתי וצליל גרוני יותר. מרצדס במודע מוותרת על מירוץ החימוש שיש בסגמנט ואם נתבסס על הרחש ברשת, היא מתכננת משהו בעתיד שימלא את החלל.
מראה מראה שעל הקיר
מרצדס היתה הראשונה להציג מכונית סאלון-קופה יוקרתית ב- 2004 והצלחתה הולידה שורה של מתחרות. כעת זהו דורה השלישי של המכונית שעד עכשיו בחיבור שני הדורות מכרה כ-375,000 יחידות (כ-205,000 יח' בדור הקודם). לעומת קודמתה המכונית החדשה גדלה בכל ממד: היא ארוכה ב-5 ס"מ, רחבה בס"מ אחד, גבוהה ב-1.5 ס"מ, ולבסיס גלגליה נוספו 6.5 ס"מ. זה המון. במרצדס אומרים שכעת ניתן לאכלס שלושה במושב האחורי. אז כן, זה ניתן. אבל הנוסע החמישי יאלץ להתמודד עם מרחב מחייה מצומצם יותר, בגלל התעלה הגדולה שלרגליו, ומושב קשיח יותר ובעיקר גבוה יותר שמגביל את מרווח הראש גם לאדם בגובה ממוצע. שני המושבים האחרים שקועים, מאוד נוחים, ומציעים המון מקום לברכיים כשמרווח הראש כמעט ומספיק לאדם בגובה ממוצע.
אין מה לעשות - על עיצוב משלמים וזו בדיוק הנקודה במכונית הזו. היא הרי מבוססת בכל רמ"ח אבריה על E קלאס בעלת המראה המעונב. ההבדל העיקרי ביניהן הוא העיצוב החיצוני, וזה של CLS פשוט מרהיב. עם חרטום חדש שבמרצדס מכנים "אף כריש" וקווים עגולים ורכים יותר (במיוחד לנוכח הדור הקודם שהציג קווים הרבה יותר חזקים), המכונית נראית היום הרבה יותר קופה. במיוחד במבט מאחור. למעצבי מרצדס בהחלט מגיע "כפיים" על שהצליחו לשמר את המומנטום סביב עיצוב דורות דגמי CLS שבקלות יכול היה להימאס. הם איכשהו הצליחו לדלג על המשוכה של עיצובי צעקני ולהציג אמירה אחרת ספורטיבית ואלגנטית.
גם לטענת מרצדס הסיבה העיקרית לרכישת CLS היא העיצוב וכך גם המצב בארץ. אצלנו בקיץ 2018.
