פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אכלו מרור: המכוניות נשרפו בגלל מדורת ביעור חמץ

      מי רשלן יותר? נהגת א' ששמה לב כי החנתה את רכבה בסמוך למדורת ביעור חמץ שלא כובתה כראוי, או נהגת ב' שהחנתה את רכבה על המדורה ללא שהבחינה כי גחלים רוחשות מתחת לרכב? בית המשפט נדרש לפסוק בסוגיה לאחר ששני כלי הרכב עלו באש

      מכונית עולה באש (ShutterStock)
      המכוניות חנו על גחלים של מדורת ביעור חמץ ונשרפו (אילוסטרציה: Shutterstock)

      האירוע החריג התרחש בשנת 2015, בסמוך לחג הפסח. במהלכו, מספרת נהגת א' כי החנתה את רכבה בחניית כורכר ברחוב חברון בהרצליה, לצד כלי רכב רבים שחנו בסמוך לו ואצה להשלים את הקניות. לדבריה, לאחר כשעתיים היא שבה לרכב וחשכו עיניה - עשן רב היתמר באזור ומרכבה פרצו להבות ענק. צוותי מכבי אש כיבו את הבערה, אך מרכבה לא נותר אלא שריד מפויח. גם הרכב שהוחנה לצד רכבה נשרף לחלוטין ובשל כך חברת הביטוח שבטחה אותו הגישה תביעה כנגד חברת אופרייט ליס, שבבעלותה הרכב הראשון שעלה באש.

      בחוות דעת מומחה מטעם שירותי הכבאות וההצלה, הובאה עדותה של הנהגת ברכב השני שנשרף על פיה הבחינה בעשן כבר בשעה שהחנתה את רכבה במקום האירוע, אולם על אף זאת, לא מצאה לנכון להזיזו. בממצאי חוות הדעת נקבע כי מקור האש הרלוונטית הוא מדורת פסח (ביעור חמץ) שהודלקה ע"י אדם זר - ולא כובתה כראוי, כאשר בעקבות חניית רכב הנתבעת בסמוך לה או מעליה, נדלקה מחדש אותה מדורה והאש חיסלה את שתי המכוניות ביחד.

      מנגד,הנהגת השניה מעידה כי היא חנתה במקום מבלי להבחין בדבר מה חריג (באותם שרידי מדורה), מה גם שלדבריה חנה לפניה באותו מקום רכב שבדיוק יצא מהחנייה, כך שאותה משתמשת ברכב הנתבעת יכולה היתה - באופן סביר, להסתמך על כך שאין כל סכנה להחנות את הרכב במקום.

      אז מי צודק?

      שריפת חמץ בשכונת מאה שערים, ירושלים. אפריל 2016 (רויטרס)
      מדורות ביעור חמץ (צילום: רויטרס)

      כב' הרשם הבכיר מבית משפט השלום בתל אביב אבי כהן, קיבל את עמדת בא כוחה של חברת אופרייט ליס. עו"ד מתן שרפי ממשרדו של עו"ד אסף ורשה, וקבע כי דווקא התנהגותה של נהגת הרכב השני שנשרף, עולה לכדי התנהלות רשלנית.

      הוא שוכנע כי שני הצדדים נפלו קורבנות של רשלנות אדם זר, שלא כיבה כראוי מדורה, שהיא זו שהיוותה את מקור השריפה. אולם לדבריו: "היא ראתה דבר מה חריג בשעה שהחנתה את רכבה במקום (עשן העולה משרידי המדורה ואולי אף משריפת רכב הנתבעים), וחרף כך לא ייחסה לכך כל משמעות ולא עשתה דבר בעניין. מדובר אפוא לכאורה בהתרשלות של אותה משתמשת ברכב, ולכל הפחות באשם תורם מלא (בשיעור 100%) שלה".

      בסופו של יום קבע השופט בנוסף לדחיית התביעה כי התובעים ישלמו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לדברי עו"ד שרפי: "חלה חובת זהירות ברורה על מדליק מדורה לכבותה בתום השימוש בה ולוודא כי זו כבויה, בטרם יעזוב את המקום. היו לא מעט מקרי שריפה בעבר שהובילו להגשת תביעה כנגד הגורם שהבעיר את האש ובחיובו לשלם פיצויים לניזוקים בסכומים נכבדים. במקרה כזה, מעטפת ביטוחית, רחבה ככל שתהיה לא תכסה את הנזק שנגרם. לפיכך, מומלץ ביותר למבערי החמץ ולכלל הציבור לוודא היטב כי הגחלים כובו היטב ולמנוע פגיעה בסביבה ובכיס".