הגבר הורשע בכך שלאורך תקופה בת שנה וחצי, חתם על טפסי תקינות והנפיק תעודות תקינות לקטנועים שונים מבלי שאלו נבדקו על ידו. הבוחן השני הורשע גם הוא "בחתימה עיוורת" על מבחני הרישוי, כאשר המעאכר הורשע במעורבות בכל המקרים המיוחסים לשני הבוחנים, בהיותו הגורם המקשר. הוא הרוויח סכום שנע בין 20-250 שקלים עבור כל רכב שעבר טסט באופן הזה.
בחודש דצמבר 2016, הגיעו הצדדים להסדר על פיו התביעה תבקש לשלוח את הבוחן ל- 20 חודשי מאסר ותשעה חודשי מאסר נגזרו על הבוחן השני, אולם נקבע כי עונשם של השניים ינתן רק לאחר קבלת תסקיר מבחן. אלא שתסקיר המבחן שינה לחלוטין את פני התמונה: לבקשת בא כוחו של הנאשם, עו"ד בועז קניג , מומחה לדין הפלילי, זה הופנה לוועדת האבחון לפי חוק הסעד (טיפול במוגבלים שכלית - התפתחותית), על מנת שייקבע האם הוא כשיר לעמוד לדין. הועדה קבעה כי הוא כשיר אך אישררה את הקביעה כי הוא מתפקד ברמת משכל גבולית, סובל מקשיים משמעותיים ומובהקים בתפקיד הגוקניטיבי, הכוללים הפרעת קשב, קשים בתפקוד הזיכרון, ואיטיות ביכולת העיבוד המנטלי.
עדות המומחים
לבקשת בא כוחו, זומן לעדות מנהלו המקצועי של מכון דינממוטר שהעיד כי היה מודע למצבו השכלי של הבוחן והעסיקו במשך 18 שנה; "היו מקרים שחשבתי שאולי הוא לא יעמוד בלחץ. הייתי עומד על ידו כדי למנוע לחץ וכך זה עבד", הוא מעיד והוסיף כי במכון כינו את הבוחן " מפגר". "לאחר מספר שנים, כשהתקבל לעבודה בדינמומטר ואחד העובדים שאל אותי מי זה, אמרתי לו 'זה איציק משופר'. זאת אומרת היה לנו איזה עובד שהיה דפוק, אז אמרתי 'זה משופר' כי יש לו תעודת בוחן, וכך קיבלנו אותו לעבודה" מספר מנהלו המקצועי. "מאחר וידעתי את המגבלות שלו, העמדתי אותו בעמדה ששם טעויות הוא לא יכול לעשות, ועמדתי צמוד אליו".
לבית המשפט זומן גם נוירו פסיכולוג שמתמחה בפסיכולוגיה שיקומית, שהעיד כי רמת משכל נבחנת באמצעות מבחן מסוים; רובנו נמצאים ברמה ממוצעת שבין 80-120, כאשר בטווח שבין 69-79, מדובר על רמת משכל גבולית שאינה תקינה. במקרה של הבוחן, מצאה הוועדה שהוא בעל מנת משכל שבין 70-79. "השיפוט עשוי להיות לקוי במצבים מסוימים" קבע הרופא. במסגרת ההליך הוברר בנוסף כי לאור החקירה הפלילית שנפתחה כנגד הבוחן, זה פוטר מהמכון, ובשל כך, הגיש תביעת נכות למוסד לביטוח לאומי, שהכיר בו כנכה ברמה של 100 אחוז.
פגיעה באמון הציבור
התובע במשפט, עו"ד אלון סיוון הבהיר כי מעשיהם של הנאשמים ובפרט של שני הבוחנים, פגעו באמון הציבור ויש לראותם בחומרה רבה כאשר ביחס לבוחן הלקוי שכלית, זה ביקש לדחות את טענת ההגנה לפיה נתוניו האישיים משפיעים גם על מתחם העונש בתיק. מנגד, בא כוחו, עו"ד קניג, טען כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; "אני סבור שהוא הדמות הטרגית בסיפור", כך הוא מסביר; "הוא אדם שיכול היה לשכב בביתו, לא לעבוד ולקבל קצבת ביטוח לאומי. זה שהמערכת כשלה ולא היתה אמורה להשימו מלכתחילה בדינמומטר, לא צריך לעמוד בעוכריו".
הפרובלמטיות של העסקתו כבוחן קבלה משנה תוקף לאור דבריו של התובע: "לא נדרש תחכום רב שכן חתימתם היא בגדר 'חתימת זהב', מתוקף הסמכתם. משמעות של חתימה שכזו יכולה להיות הרת גורל לביטחונם של אזרחים... הנאשמים עשו יד אחת עם מאעכר אשר פעל לצורכי רווח, בפעולותיהם בגדו הבוחנים באמון שניתן בהם ושלחו לכבישי ישראל רכבים אשר היו בבחינת 'פצצה מתקתקת' ".
התחשבות בנסיבות
"לא קלה היא מלאכת גזירת הדין ודומני כי במקרה דנן, אפילו קשה ביותר היא", ציין השופט. "מחד, עסקינן במעשים חמורים בהם מעורבים עובדי ציבור וניתן להסכים עם עמדתה העקרונית של התביעה, לפיה עקרון ההלימה בצירוף לכלל הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה מצדיק מתן תשובה עונשית הולמת למעשיהם של הנאשמים.
מאידך גיסא, אומר כתב השופט, "דומני כי אין צורך להרחיב במילים אודות הסיכון הטמון לציבור במעשיהם של הנאשמים אשר אפשרו לקטנועים לעבור את מבחן הרישוי מבלי שאלה נבדקו בפועל". כמו כן, מצא לנכון השופט שוב למתוח ביקורת חריפה על המכון: "מי שנלחם לאורך השנים להציג פאסדה של תפקוד תקין, אולם בפועל, הקרובים לו ובוודאי מעסקיו, ידעו היטב את נתוני האמת המסתתרים מאחורי אותה פאסדאה".
השופט קיבל את טענת עו"ד קניג וקבע כי "נתוניו של הנאשם רלוונטיים לענישה, כאשר שירות המבחן העריך כי לאור מוגבלותו וקשייו הבולטים להתמודדות במבצי לחץ וחרדה הנאשם יתקשה במפגש עם אוכלוסייה עבריינית, ויתכן ואף יהיה נתון לניצול". בסופו של יום, נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי לרבות קנס בגובה של 5,000 שקלים. על המעאכר נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בגובה של 10,000 שקל וחילוט 5,000 שקל שנתפסו במהלך החקירה.