זה קורה לך כשאתה שומע שיר מצוין שלא נתקלת בו הרבה זמן, זה קורה לך גם כשאתה מוצא את הלהקה המצוינת הזו שנראה שאף אחד מלבדך לא מכיר. בעוד כולם נוהרים באוטובוסים להופעה של עומר אדם, אתה עומד ומנופף בכרטיסים שיש לך למופע שלהם, אבל אף אחד אפילו לא מגיב להודעה בקבוצת הווטסאפ...
זה בדיוק מה שעבר לי בראש בנהיגה בפורד קוגה, ג'יפון שנראה מצוין, נוסע מצוין, מרווח, מאובזר, במחיר התחלתי בהחלט אטרקטיבי - שנראה שאף אחד לא ממש שמע עליו. אבל למה? כדי לענות על השאלה הזו, צריך בעיקר לחזור כמה שנים אחורה לתחילת השיווק של פורד קוגה. אז כמו היום הוא הציע מנוע חזק (1.6 ליטר, טורבו 180 כ"ס), תא נוסעים מרווח ואיכותי, אבל גם תג מחיר התחלתי של מעל ל-170 אלף שקלים, בדיוק כאשר הקטגוריה התחילה למשוך לגזרת ה-135-145 אלף שקלים. התוצאה היו מכירות צנועות ויחד איתן, אנונימיות בשוק.
מתיחת הפנים שעבר הדגם בשנה שעברה שכללה עדכון חיצוני, החלפת המנוע, ותוספת אבזור, כל זה עם הפחתה משמעותית במחיר שלו - יכולים לפתוח פתח לשינוי במעמד שלו. אנחנו קיבלנו אותו למבחן ארוך טווח בן ארבעה חודשים בהם יחליף ידיים בין חברי המערכת ומדי חודש נעלה כאן עדכון אודות הממצאים.
קוגה ב-ק' או ב-כ'?
זה לא מובן מאילו שרכב שהוצג לפני שש שנים עדיין יעורר עניין, אבל הקוגה עושה את זה. אולי זו העובדה שלא רואים אותו יותר מדי, או החזית הספורטיבית ובעלת הנוכחות הבולטת בהרבה שמקנה לו הגריל החדש ויחידות התאורה המעודכנות. אני חיבבתי דווקא את זה שהוא פחות מוחצן ומתאמץ מיריביו לקטגוריה, אולם יהיו כאלו שזה דווקא יהיה חיסרון מבחינתם.
תא הנוסעים כבר די מספר את הסיפור של הגיל שלו. המראה נאה, גם רמת החומרים. אבל כל העגלגלות שלו היא זכר לעיצוב של השנים ההן בפורד, רחוק מהקווים הנקיים והמינימליסטיים של דגמים חדשים ממנו, בטח ממובילים בתחום כמו פיג'ו 3008. איכות החומרים כאמור טובה מאוד, פה ושם יש גימורים גסים, בעיקר בקצוות יציקות הפלסטיק וגם בפתחי המיזוג.
תנוחת הנהיגה גבוהה, עם תצפית מצוינת מגבוה על הנעשה מסביב. כמה דברים מעיבים על הענקת "מצוין" למה שהולך פה - הקונסולה המרכזית הרחבה מדי ללא צורך נראה לעין שפולשת למרחב של רגל ימין. מיקום פתחי המיזוג שפולטים אוויר קפוא וביעילות - על הידיים של הנהג. ומיקום מסך המגע שנמצא טיפה רחוק מדי כדי לאפשר תפעול שוטף שלו בלי לרכון קדימה.
למכונית המבחן שלנו, ברמת הגימור "טיטניום" (השלישית מתוך ארבע רמות גימור) מושבים משולבי עור ובד, זה של הנהג חשמלי, הנעה ללא מפתח, מערכת מולטימדיה עם מסך 8 אינץ' כוללת מצלמת רוורס, סנכרון למכשירי אפל ואנדרואיד, 9 רמקולים, גג פנורמי כפול, העברת הילוכים מההגה, תאורת לד פנימית עם בחירת גוון, פתיחה חשמלית לתא המטען ועוד ועוד. גם סעיף הבטיחות פה ארוך מאוד: בקרת סטייה מנתיב כולל תיקון, התראת אי שמירת מרחק, זיהוי הולכי רגל, בלימה אוטומטית, התראת רכב ב"שטח מת", מצלמת רוורס, שליטה באורות הגבוהים וגם זיהוי תמרורי מהירות (האחרונה, לא מהטובות שבהן נתקלנו).
עם בסיס גלגלים של 269 ס"מ הוא היה ונותר מבעלי בסיס הגלגלים היותר ארוכים בקבוצה שלו. יש מקום גם למבוגר בגודל מלא, אפילו לשניים, שלושה כבר יבחנו את גבולות הסבלנות. אבל לפחות יקבלו שתי יציאות מיזוג אוויר, תאורה אישית מעל הדלתות ושקע טעינה.
שימוש בגלגל חלופי קומפקטי מאפשר תא מטען של 456 ליטרים, כאן הוא דווקא בפער ממתחרים כמו טוסון עם 488 ליטרים, קדג'אר עם 472 ליטרים או סיאט אטקה עם 510 הליטרים שלו. אבל מספרים לחוד, יש לו פתח הטענה רחב מאוד, סף נמוך ורצפה שטוחה.
זז כמו קוגר
כבר מהגלגול הראשון שלו, האס של הקוגה היה המנוע בחזית. היום זה לא שונה. מנוע ה-1.6 ליטר טורבו פינה את מקומות ל-1.5 ליטר טורבו. ההספק עלה בשני סוסים ל-182 שמגיעים במלואם ב-6,000 סל"ד אבל דוחפים כבר מסביבות 1,200 סיבובים בלי הפסקה. המומנט, של 24.5 קג"מ כמו ההספק, שמים את הקוגה בליגה אחרת לגמרי מהמתחרים שלו, גם אלו עם מנועי הטורבו, בטח ובטח מאלו האטמוספריים שלעומתו נותנים תחושה שהם ממש עושים לך טובה כשהם מואילים להאיץ.
המנוע מחובר לתיבת הילוכים פלנטרית בת שישה הילוכים, בלי טריקים, בלי שטיקים כמו שאומר חיים הכט. תיבה טובה, חלקה ויעילה שעל ההיסוס שלה מדי פעם להוריד הילוך אפשר להתגבר באמצעות מנופי העברת ההילוכים מאחורי ההגה. את סידור המסילה שלה (שבמעבר מ-P ל-D במקום לעצור ב-D ממשיך למצב ספורט), אהבנו הרבה פחות ומאות קילומטרים אחרי תחילת השימוש בה, עדיין מצאנו את עצמנו עושים את זה.
כל עוד רמת הסלילה מתקבלת על הדעת והשברים בכביש ברמה הנורמלית והרגילה - הקוגה בהחלט נוח. הוא נוח מאוד כאשר הכביש סלול ברמה גבוהה וזה הולך ומשתפר עם העלייה במהירות. דיווח מפורט אודות נוחות הנסיעה לטווחים ארוכים נעביר לכם כאשר נוציא אותו לאתגר הנהיגה הקבוע שלנו לאילת. חבל רק שעם המעבר למהירות תלת ספרתית רעשי דרך ורוח מתחילים להיות נוכחים מאוד בתא הנוסעים, אבל נותרים קבועים ולא מחמירים לרמה קיצונית גם במהירות של 140 קמ"ש וצפונה.
כבר עם הפניית ההגה הראשונה, מרגישים במשקל שלו שזה לא עוד גלגל שמחובר לגלגלים דרך מעגלי סנסורים, פקדים, בקרים ונגדים. הוא כבד, ישיר ומאוד מדויק. כאשר בין כל הפנייה שלו לתגובה של המרכב יש גם שלדה ובולמים מכוילים היטב, הוא לא מפסיק להפתיע. כן, הקוגה הוא בהחלט רכב מהנה לנהיגה. אם נחה עליכם הרוח אתם יכולים ללחוץ אותו ממש חזק, ובמקומות שהמתחרים שלו כבר יפתחו זוויות גלגול שמאיימות לגרד את מראות הצד על האספלט הוא ימשיך לדחוף קדימה.
אגב דחיפה קדימה, וזו אולי הביקורת העיקרית על ההיבט הדינאמי שלו - עד שלא מכיילים את רגל ימין לתגובת המצערת החדה, נתקלים בלא מעט לחימת הגה בהאצה חזקה מפניות צפופות.
לכל השישו ושמחו הזה של התנהגות, כוח וזמינות יש מחיר - בנהיגה משולבת יום יומית ולא מאוד מאתגרת, הוא לא מצליח לייצר צריכת דלק טובה יותר מ-10 ק"מ לליטר בנזין. אם כי יש לזכור, המנועים האטמוספריים במתחריו לא מייצרים מספרים טובים יותר, מינוס הביצועים שלו.
בא לעבוד
התרגלנו כל כך לראות בג'יפונים כלי רכב שמתחת להופעה החיצונית שלו לא באמת מספק את הסחורה. כבדים, איטיים ומסורבלים ביחס למשפחתיות וכאלו שדורשים פרמיה גבוהה רק עבור הפוזה. אז יש כאן גם אחד שעושה את זה אחרת, נכון, יש עוד כלים שנותנים איזה ערף מוסף, גם מאזדה CX5 יכול להעלות חיוך אבל במחיר של נוחות נסיעה ומרווח במושב האחורי ומחיר גבוה יותר. נכון, סובארו פורסטר ייקח אתכם רחוק יותר מעבר לאספלט אבל יקר ממנו משמעותית. יש גם את פיג'ו 3008, עם תא הנוסעים המתוחכם והאיכותי, אל דאגה, כל אלו ואחרים בהחלט על הכוונת לעימות השוואתי.
במחיר שמתחיל ב-144 אלף שקלים לרמת הגימור טרנד מוותרים על המון מציוד הנוחות והבטיחות ולמרות שמקבלים את המנוע, תיבת ההילוכים והחבילה הדינאמית המצוינת, הוא פחות מומלץ. גרסאות הטרנד X והטיטניום ב-149 ו-160 אלף שקלים כבר מעניינות הרבה יותר, ותתמקחו, כדאי לכם.
אז פורד קוגה, ג'יפון מוצלח מאוד, שנעדר מרשימת הקניות של רובם המוחלט של הלקוחות בסגמנט הזה שלא בצדק, מתייצב אצלנו למבחן ארוך טווח בן ארבעה חודשים. מדי חודש נעלה כאן סקירה אודות חוויית השימוש בו במגוון רחב של מתארים וסגנונות.
אנחנו נכסה איתו אלפי קילומטרים בכבישים מהירים, שבילי קק"ל, כבישים מפותלים, כרכב טיולים, סידורים או סתם כבן לוויה משפחתי. אתם, כרגיל וכמו במקרים קודמים בהחלט מוזמנים לשאול, לאתגר ולברר את כל מה שרציתם לדעת על אחד מכלי הרכב היותר ראויים למבט שני בקטגוריה שלו.
על הצד הטכני: פורד קוגה טיטניום
מנוע, הנעה - בנזין, טורבו, 4 צילינדרים, קדמית
נפח - 1,498 סמ"ק
הספק/סל"ד - 6,000/182
מומנט/סל"ד - 1,500/24.5
תיבת הילוכים - אוטומטית, 6 הילוכים
ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) - 9.9
מהירות מירבית (קמ"ש) - 200
מידות
אורך (ס"מ) - 452
רוחב (ס"מ) - 184
גובה (ס"מ) - 171
בסיס גלגלים (ס"מ) - 269
מרווח גחון (ס"מ) - 20
תא מטען (ליטרים) - 456
משקל (ק"ג) - 1,615
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' - מק'פרסון/רב חיבורי
בלמים קד'/אח' - דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים - 235/50 18R
מחיר: 160,000 שקלים (144,000 לדגם הבסיס)
