מרור בכבישים: 10 המכות של תאונות הדרכים בישראל

נתחיל עם אחת התופעות הבעיתיות ביותר בכבישים: אופניים חשמליים.

ישנה חוסר מודעות בכל הנוגע לגיל המותר לרכיבה על אופניים חשמליים שהוא גיל 16. ילדים רבים מתחת לגיל 16, רוכבים עליו מבלי שום ניסיון או ידע בסיסי והתוצאות הן פעמים רבות טרגיות, ומתאפיינות בפגיעות ראש. עד היום, לא התקבלה הכרעה מוחלטת בנושא, וקיימות פסיקות סותרות- פעם מצא בית המשפט שאופניים החשמליים נחשבים לרכב מנועי המחייב ביטוח, ופעם שמעמדו דומה ל"הולך רגל" וככזה זכאי לפיצוי על פי חוק הפלת"ד.

גודל התופעה מעט תמוה, משום שנהיגה ללא ביטוח, משמעותה עבירה על החוק ולמרות זאת קיימים מקרים רבים כאלה. המדינה הקימה קרן ממשלתית בשם "קרנית" שאחת ממטרותיה הינה פיצוי להולכי רגל שנפגעו בסיטואציה שכזו. הקרן תפנה בשלב מאוחר יותר לנהג הפוגע על מנת לקבל ממנו את ההחזר על הוצאותיה.

מדובר בכ-34% בממוצע מכלל התאונות, והן מתאפיינות בעיקר בהחלקה מאופנוע, או עם רכב, עצירה פתאומית שגרמה לנזק כ"צליפת שוט", והתנגשות בעצם דומם. במקרים כאלה חשוב לתעד ולשמור כמה שיותר פרטים אודות המקרה, כדי להוכיח לחברת הביטוח את עצם קרות התאונה ולקבל פיצוי: פרטי העדים, דוחות שמאי, הוכחות נזק, וצילום מקום האירוע בזמן אמת. יש לפנות לטיפול רפואי בסמוך ככל הניתן למועד האירוע, ולשמור על הדוחות הרפואיים, שכן תידרשו להציגם בהמשך כהוכחה לפציעה.

התחבורה הציבורית אינה מתקדמת במיוחד בארצנו, כאשר צפיפות, דוחק, ובלימות פתע הינם מנת חלקם היומית של עשרות אלפי ישראלים. נסיעה "פראית" של הנהג, עלולה לגרום לנפילות ולנזקי גוף חמורים כמו, שברים, ופציעות אורתופדיות, הנפוצות בקרב קשישים. חשוב לשמור את פרטי האוטובוס והנהג, שמות העדים, ואישור קבלה על הנסיעה להוכחת קרות האירוע בתאריך הספציפי.

למרבה הצער, ישנה עלייה בתאונות שבהם הנהג הפוגע נמלט ממקום האירוע ומפקיר את הנפגע בכביש. גם במקרה כזה, ניתן לקבל פיצוי באמצעות "קרנית". יש לנסות לדלות פרטים על הרכב, ולהודיע למשטרה בהקדם על התאונה. מדובר בעבירה פלילית, וראוי שהמדינה תנקוט יד קשה יותר כלפי הנהגים.

לאחרונה נראה כי מספר התאונות המתרחשות בנסיבות אלו הולכת וגדלה, בעיקר בכבישים מהירים. רבים עוצרים בצדי הדרך, להחלפת גלגל, קריאה למצוקה וכו', וכתוצאה מחוסר זהירות נגרמות תאונות קטלניות. על מנת לעמוד בתנאי הסף לפיצויים, בדומה למקרים הקודמים, ישנה חשיבות מכרעת לתיעוד ותיאור נסיבות האירוע.

לא אחת אנו שומעים על נזקים נפשיים חמורים שנגרמים לאנשים כתוצאה מעדות לתאונת דרכים שהתרחשה מול עיניהם, או מעדות מצולמת באחת מהרשתות החברתיות. לא רבים יודעים, אך הדין הישראלי מכיר גם במקרים של נזק נפשי חמור שאירע כתוצאה מעדות לתאונה. התנאים לקבלת פיצוי בגין מצב זה קשיחים ודורשים תנאי סף כמו קרבה משפחתית לנפגע, נזק נפשי משמעותי, ובוחנים כל מקרה לגופו.

תאונת דרכים יכולה להיחשב גם כתאונת עבודה אם קרתה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה, או בזמן העבודה ונטל ההוכחה כי היא אכן ארעה באחד מתנאים אלה, מוטלת על הנפגע בתאונה. לכן, על הנפגע בתאונה לפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי וללא דיחוי. פנייה בסמוך לתאונה עוזרת לתעד את הבעיות הרפואיות בזמן אמת ואת תיאור התאונה ונסיבותיה. נפגעים רבים משתהים בקבלת טיפול רפואי ובכך משפיעים לרעה על סיכויי ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. כדי לקבל פיצוי יש לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי שמדובר בתאונת עבודה. קבלת הפיצוי כרוכה בתהליך בירוקרטי שלעתים לוקח זמן רב, ורצוי שעו"ד שמתמחה בתחום ילווה את התהליך.

בחלק גדול מתאונת העבודה שמעורב בה גורם נוסף (צד ג') שאינו המעסיק הישיר, ניתן להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד החברה המבטחת את צד ג' ולקבל פיצוי בגין הנזקים הנוספים שאינם מכוסים על ידי ביטוח לאומי. חשוב לציין כי במקרים בהם קיימים שני מסלולי תביעה אפשריים שניתן לממש במקביל- מול המוסד לביטוח לאומי ותביעה אזרחית מול החברה המבטחת, הנפגע לא יהיה זכאי לכפל פיצויים גם אם הפגיעה מוגדרת כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. סך כל הפיצויים שהוא יוכל לקבל מחברת הביטוח ומהמוסד לביטוח לאומי יחדיו, לא יעלו על 100% מנזקו. כלומר, הפיצויים להם זכאי הנפגע מביטוח לאומי, יקוזזו עם הפיצוי אותו יקבל מחברת הביטוח בתביעת נזיקין.

במקרים שבהם מתרחשת תאונה בין שני כלי רכב, כאשר אין לאדם הנפגע ביטוח חובה או רישיון בתוקף, ואינו זכאי לפיצוי יש לבדוק באופן דקדקני האם ניתן להגיש תביעה נזיקית פרטית כנגד הנהג הפוגע. מצב זה דורש הוכחת רשלנות מצד הפוגע שגרם לפציעה וצירוף חוות דעת רפואית. במצבים כאלה קשה מהרגיל לקבל פיצוי, אך זה בהחלט אפשרי.

מדובר בתופעה מצערת ביותר, הנובעת לרוב מחוסר מודעות בסיסית לבטיחות בדרכים.

מדוח שהוציאה בשנת 2017 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי החברה הערבית מעורבת ביותר תאונות דרכים מאשר האחוז שהם מהווים מכלל האוכלוסייה. ועל פי נתונים שדיווחה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנה שעברה, עולה כי אחוז ההרוגים בתאונות דרכים בקרב המגזר הערבי גבוה פי 10 בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. הדרך לצמצם את המכה הקשה, היא באמצעות הגברת אכיפה וחיזוק ההסברה בכלל הישובים במגזר הערבי.

בכל סיטואציה כזו, חשוב לדעת מהן הזכויות שמגיעות לכם על פי חוק ולהתייעץ עם מומחה במקרה וחלילה נקלעתם לתאונה. וחשוב מכל: שימו לב בדרכים, היו ערניים בכל העת, כדי שיהיה לכולנו חג שמח, ובטוח.

עו"ד עמיקם חרל"פ, מומחה לתביעות נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, ממשרד עמיקם חרל"פ ושות'.