פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מכונת הזמן: קוואסאקי Z900RS במבחן ראשון

      אל תראו אותו רטרו, לקוואסאקי Z900RS יש המון שרירים מתחת לעיצוב החשוף עם הקריצה לאופנועי העבר של היצרנית היפנית. יצאנו לרכיבה שמגלה מחדש כמה מעט צריך כדי לעשות לנו טוב בקסדה

      קוואסאקי Z900RS: רכיבה ראשונה (ניר בן טובים , קינן כהן)
      ככה נראה אופנוע אמיתי, רטרו שרירים בטעם של פעם

      האם אנחנו יכולים להתגעגע לחוויה שמעולם לא חווינו? למקום שבו לא ביקרנו בו? איזה שם בכלל יש לרגע הזה בו אנחנו מוצאים משהו שמעולם לא חיפשנו או בכלל ידענו על קיומו. סוג של דה ז'ה וו לתת המודע שלנו.

      כך, בעוד המים לקפה מתחממים וסעפת היניקה של הקוואסאקי Z900RS מתקררת בתקתוקים מתחילות להתגנב לראש מחשבות פילוסופיות של זן ורכיבה על אופנוע. על כמה מעט אנחנו צריכים כדי לשאוב הנאה ממשהו. בלי פירוטכניקה היסטרית, בלי טכנולוגיית חלל בגל הזיזים או מכלולים עם שמות מפוצצים. רק מכונה שתעשה לנו את הנעים הזה שמתחיל עם סיבוב ידית המצערת, עובר לדחף שמתחיל במותניים ועולה חזרה דרך הכידון ועד לראש הקופיף שלנו בתוך הקסדה.

      כזה הוא ה-Z900RS, מכונה פשוטה של כיף פשוט שלפעמים הופך לחמקמק בעידן הנוכחי.

      קוואסאקי Z900RS: רכיבה ראשונה (ניר בן טובים , קינן כהן)
      מנוע ה-Z900 עבר התאמה קוסמטית ומבחינת ביצועים ל-RS והוא פנינה אמיתית

      תעשה לי רטרו

      עד לרגע שבו שחררתי מצמד ויצאתי לדרך עם הקוואסאקי Z900RS, ישב לי איפה שהוא בראש אופנוע הרטרו הקודם של החברה הזו. קראו לו W800 והוא היה אופנוע שנראה טוב עם נוחות רכיבה נעימה, רך ונמרח. אבל ממש לא הגביה עוף בכל הקשור להנאה. לי זכורים ממנו בעיקר הנדנודים המפחידים שהוא היה מפתח במהירות הגבוהה מזו שהייתה נהוגה בתקופת שנות השישים, אותה הוא בא לייצג.
      אז זהו, שהסיפור פה הוא שונה לגמרי. מתחת לעיצוב הרטרו-שרירים החיצוני שלו, עם הפנס העגול, עם שתי יחידות המחוונים שלו שתחומות בטבעות פלסטיק בגימור כרום - יש את המכלולים של ה-Z900, אופנוע נייקד שהוא פרחח רחובות עצבני עם מנוע ה-Z1000 שעבר מיתון. שלדת צינורות חדשה ועוד ועוד.

      למרות שהוא חולק בסיס עם אותו ה-Z יש בניהם לא מעט פערים. אני לא מדבר רק על העיצוב החיצוני, בסיס הגלגלים שלו ארוך יותר וכך גם זווית המזלג. כל יחידת הכידון שונה כדי לקבל תנוחת רכיבה זקופה יותר וממילא גם המושב, מיקום הרגליות ומיכל הדלק.
      המנוע, בבסיסו הוא אותו אחד שב-Z900, מה שאומר שהוא לא בנפח 900 סמ"ק, אלא בנפח 948 סמ"ק אבל שוב, גם כאן, הבסיס הוא רק בסיס לשינויים. כדי להעניק לו אופי נינוח יותר ההספק ירד מ-125 כ"ס ל-111, ירד גם יחס הדחיסה במנוע ושוב, עבור אותה תחושה והפחתת הרעידות עלה משקל גלגל התנופה. אגב שינויים ומנוע, למרות שהוא מקורר נוזל, בקוואסאקי הוסיפו פה "צלעות" קירור בצידי הצילינדרים. זה לא עושה כלום חוץ מנעים בעין, אבל נעים בעין באופנוע כזה - זה לא "כלום".

      בכלל, מבחינת מראה חיצוני הכלי הזה חתיך אמיתי. יש ביציבה שלו החשופה והשרירית בדיוק את המסר שאופנוע רטרו צריך להעביר, מקוטר ועובי הצמיגים, האגזוז ועד לסכמת הצביעה. אלוהים אדירים כמה אופנוע הוא נראה ליד כל גיבובי הפלסטיק המודרניים, אלו שאחיו למחצה ה-Z900 הוא אחד הבולטים בהם. אבל גם כאן, בתוך הרטרו הזה יש טכנולוגיה, כמו פנס הלד מלפנים שמייצר תאורה מצוינת בלילה וגם תאורת הלד מאחור. אם הייתי צריך לשנות דבר אחד זה חישוקים מוזהבים-מעושנים והוא היה מושלם.

      קוואסאקי Z900RS: רכיבה ראשונה (ניר בן טובים , קינן כהן)
      העיצוב החיצוני משלב מראה רטרו של הזנב ויחידת התאורה, אבל עם פנסי לד בתוכו

      נוסע בזמן

      אני מניף רגל מעל המושב הנמוך (815 מ"מ) והעסק נופל בול במקום. תנוחת הרכיבה זקופה ועבור 175 הס"מ שלי הכל נמצא במקום, עם הפישוק המדויק של הידיים. כבר בעשרות המטרים הראשונים כשאני מנענע קצת את האופנוע, מיכל הדלק העגול מוזר בתחושת החביקה של האופנוע. התרגלנו כבר לשקעים בעיצוב שלהם וזה מעט מפריע. את הפלסטיקים המעט מחוספסים בצדדים שלו הייתי מעדיף מגומי או חומר עם מקדם חיכוך טוב יותר - אם טריומף עשו את זה באמצע המאה הקודמת, כנראה שזה עובד.

      עם שחרור המצמד המנוע מגלגל את ה-RS בקלות. ההילוך הראשון קצר מאוד ואם אתם לא בעניין של למשוך אותו לקצה, את היציאה מהצומת כבר תעשו בהילוך שני. שאר יחסי ההעברה מחולקים נהדר כולל הילוך שישי ארוך מאוד, שיחד עם הגמישות של המנוע מאפשר שיוט בטווחי מהירויות גדולים מאוד.

      השילוב בין הבולמים הרכים והמושב המרופד בנדיבות מסדרים אופנוע מאוד נוח בעיר, גם על שיבושי אספלט, טלאים ובורות. פס האטה חדש בכניסה לישוב שלי, אליו הגעתי טיפה מהר מדי לימד אותי כל מה שצריך על הספיגה המצוינת שלהם. הנוחות הזו ממשיכה גם בכבישים בין עירוניים, הוא מטפל מצוין בגלי אספלט, משאיר את הרוכב מנותק מהשיבושים תחתיו.

      הכידון הרחב יחסית מחובר למזלג עם זווית היגוי פחות חדה משל ה-Z (25.4 ב-RS לעומת 24.5 ב-Z ) וגם המפסע שונה וקצר יותר, שני אלו מתחברים לבסיס גלגלים של 1,470 מ"מ לעומת 1,450 מ"מ ב-Z. בשורה התחתונה של כל הסלט הזה יש אופנוע עם היגוי קליל מאוד, אבל בלי לייצר אופנוע עצבני.

      אחרי תיקול מהיר של פרק עירוני, הכביש נפתח ועם הסחיטה הראשונה של המצערת, אתה מבין מהר מאד שלמרות הקיצוץ של 14 הסוסים יש פה לא מעט כוח ודחף קדימה. מה שמוסיף לחוויה הוא הצליל שקווסאקי הצליחו להלחין לו. ברגע שהסל"ד עולה הזמזום של ארבעת הצילינדרים מקבל הדהוד של באס בטעם של פעם. אגב ארבעה צילינדרים, למרות רוחבו, המיקום הקדמי שלו ותנוחת הישיבה חוסכים את פליטות החום שמייצרת התצורה הזו לירכי הרוכב.

      בכלל, המנוע הזה הוא כיף אדיר. גם אחרי המיתון שלו, הוא לא שוכח לרגע מאיפה הוא בא. זה כמו לאמץ כלב קרבות כחיית מחמד. מאולף ככל שיהיה, מדי פעם יצוצו השריטות שלו מפעם, כך שפתיחות מצערת חזקות מדי יגרמו לגלגל הקדמי לרחף מדי פעם מעל האספלט ותודה לבקרת המשיכה.

      קוואסאקי Z900RS: רכיבה ראשונה (ניר בן טובים , קינן כהן)
      מערכת הפליטה, על אף גזירות יורו 4 מצליחה לייצר צליל עשיר ומענג

      מתפתל

      מבחינת הדינאמיות, לא משנה אם אלו סוויפרים ארוכים או רצף הפניות המשגע של פוריה, ההיגוי הקל שלו הופך את הרכיבה על ה-RS לכיף של פליק פלאק זורם. ככל שמעמיסים אותו, מגלים בולמים שהרכות שלהם שתרמה קודם המון לנוחות מגיעים למיצוי די מהר ברכיבה שהיא אפילו לא אגרסיבית מאוד. מה שכן, הדרך למיצוי הזה מלאה בסימנים מקדימים ואין הפתעות. גם במעבר מצד לצד בהטיות כאשר העומס, בעיקר מהבולם האחורי האופקי נפרק ועובר לצד השני, אין את ה"ניעור" בסיום הפעולה. אפשר להקשיח את הבולם, אבל המחיר בנוחות השוטפת יהיה גבוה, וגם ככה, אם מה שאתה מחפש זה רגליות באספלט, אולי זה לא בדיוק האופנוע בשבילך.

      אבל אז מגיע מה שהפריע לי בסיפור הזה עם המנוע. בקרבת התחום היעיל שלו, הוא כל כך חד במעבר בין מצבי המצערת שזה פשוט לא נעים. גם עם עדינות של אלוף אסיה בדוקים השליטה על המינון המדויק פה מתסכלת. המעבר בין גז סגור לפתוח, או אפילו בין שליש לרבע מצערת שולח פעימת כוח שמוציאה את האופנוע מאיזון ומתסכלת. הפתרון שלי היה פשוט לרכוב בהילוך אחד גבוה יותר ממה שהוא אמור להיות בו כדי להימנע מזה. אני אמנם מסתכן בסקילה - אבל הייתי שמח שקוואסאקי היו ממתנים אותו אפילו יותר ומעגלים את עקומת הכוח שלו. אבל ייתכן ואפילו זה לא היה משנה הרבה, חלק מהסיבה לתופעה הזו שלא ייחודית ל-RS, היא הצורך של היצרניות בעקבות תקנות זיהום האוויר המחמירות לבנות מנועים שמקמצים בהזרמת דלק למנוע בכל סגירת מצערת, כך שבחידוש הפתיחה של הגז העסק מקבל בבת אחת את הכוח הזה. חבלי לידה אני משער.

      הבלמים מצוינים, בכל סוג או אופי שימוש. מהאטות קלות, עם תגובה חדה ומהירה. דרך בלימה ברמות עוצמה משתנות בכניסה לפניה ועד כאלו חריפות במיוחד (כאן נכנס רצף קללות עד דור עשירי אחורה לנהג הקאדילק השחורה), שפשוט שותלות את האופנוע במקום.

      קוואסאקי Z900RS: רכיבה ראשונה (ניר בן טובים , קינן כהן)
      אופנוע שאורז את הרטרו בעטיפה ספורטיבית ומהנה מאוד

      סיכום

      אני מחבב מאוד אופנועים דוגמת ה-Z900RS. את המראה שלהם, את הוויב המגניב של קוליות שיש סביבם ובעיקר כי הם אופנועים שעושים לחייך. יש מתוחכמים, חדים, חזקים ובוודאי מהירים ממנו, אבל הוא נמצא במקום טוב כדי להישען, להביט על מירוץ החימוש המטופש של אופנועי הקצה עם בקבוק בירה קרה כל כך שקשה לסגור עליה אצבעות ופשוט ליהנות.

      בהיותו יוצא דופן, קשה לשים אצבע על מתחרים ישירים ל-RS, אולי ה-XSR900 של ימאהה (77 אלף שקלים) וגם הסקרמבלר 800 או ה-1100 החדש (הראשון זול וחלש משמעותית, החל מ-69 אלף שקלים, השני חלש ממנו גם הוא אבל יקר בהרבה - החל מ-96 אלף שקלים) למרות הבדלי הנפח ותצורת המנוע בין השלושה, הם מכוונים לאותה קבוצה של לקוחות שמחפשים חוויה דו גלגלית כיפית גם שלא על המגבלות וקצה המעטפת.

      ב-80 אלף שקלים, קשה לקרוא לו אופנוע תקציב או נגיש. זה תג מחיר שלכתחילה גבוה יותר מה-Z עליו הוא מבוסס וגם כאשר לוקחים בחשבון שהוא מקבל בקרת משיכה שנעדרת מה-Z שהוא נוח יותר ביום יום וכו', קשה שלא לחשוב שהפרמיה הזו נגבית על תרגיל העיצוב בלבד. דווקא תג המחיר הזה עלול לגרום ללקוחת לוותר לכתחילה על בחינה שלו כאופציה מול החלופות הנזכרות וחבל, הם לא מבינים איזה דבר הם מפסידים...

      על הצד הטכני: קוואסאקי Z900RS

      מנוע: 4 צילינדרים, 948 סמ"ק
      קירור: נוזל
      הספק (כ"ס/סל"ד): 11,000/111
      מומנט (קג"מ/סל"ד): 6,500/10
      תיבה: 6 הילוכים
      מצמד: מחליק

      שלדה: פלדה, צינורות בתצורת יהלום
      מזלג קדמי: טלסקופי, 37 מ"מ
      זווית היגוי: 25.4
      בולם אחורי: יחיד, זרוע אופקית
      בלם קדמי: דיסק כפול, 300 מ"מ
      בלם אחורי: יחיד, 250 מ"מ

      בסיס גלגלים: 1,470 מ"מ
      מכל דלק: 17 ליטרים
      גובה מושב: 815 מ"מ
      משקל רטוב: 215 ק"ג

      מחיר: 80 אלף שקלים