אחרי ש-SAIC אספו את הגווייה של MG מהרצפה ב-2006 הם לקחו החלטה שהמכונית הראשונה שתצא תחת חזונם המשותף תהיה MG TF רודסטר מחודשת. בדיעבד, זה התברר כרעיון די מגושם וחסר כיוון שנבע מזמינות המשאבים שעמדו לרשותם, שכן העיצוב התבסס על דגם בן עשור והמכלולים היו אסופה של ברגים, צינורות וסמלונים שהעלו אבק במחסנים בלונגברידג', עוד מהימים ש-OASIS נטחנו בפלייליסט של גלג"צ בלופים אינסופיים.
בחלון שאף אחד לא העלה על דעתו לקנות מכונית סינית בארץ, זיהו דוד לובינסקי שינוי אסטרטגי ב-MG שנשען על קונספציה ערבה לאוזן הישראלית: מחיר נמוך בתמורה לרכב עם אווירה פסאודו-מפוארת. זה התחיל ב-2010 עם ה-MG550 שניסתה להתחרות בפלח המשפחתיות הגדולות עם מפרט עמוס עור וצעצועים, המשיך ל-MG350 ב-2012 שקפצה לבריכה של המשפחתיות הקלאסיות וב-2015 נדדה אלינו ה-MG3, סופר מיני מעוצבת שהוצעה במחיר נמוך מ-60 אלף שקל עם תיבה ידנית. והיא גם לא הייתה כל כך נוראית, יש לציין זאת לזכותם.
גם ב-2018 שיטת העבודה של MG לא השתנתה מקצה לקצה, וכרוכה בשיווק מכונית בעלות נמוכה שמנסה לחפות על חסרונות טכנולוגיים עם אבזור מפתה. בתוך זה, מסתמן שהסינים והבריטים קוראים את השוק בצורה נכונה כדי להתאים עצמם לרוח התקופה. לראיה, הכשירו הצוותים הבינלאומיים צמד קרוסאוברים בהפרש של שנתיים: ה-MG GS המשפחתי (שאינו נמכר בארץ) ובשנה הקודמת את ה-MG-ZS הקומפקטי שנכנס לסגמנט רכבי הכביש-שטח הקטנים, מול שברולט טראקס, רנו קפצ'ר, דאצ'יה דאסטר, סיאט ארונה, יונדאי קונה וחבריו.
המחיר, וגם מסגרת אחריות של 5 שנים (150 אלף ק"מ) צריכים לתת לו יתרון כבר בקו הזינוק. אבל האם הביצוע על הכביש מיישר מבט עם המתחרים ובסופו של דבר מתורגם למוצר אטרקטיבי ברמה נאותה?
ZS הוא כותר ש-MG המציאו בתחילת שנות ה-2000 לטובת מכונית ספורט-סדאן בינונית שהייתה קרובת משפחה של הונדה סיוויק. הרובר ההיא, כמו רבות מאחיותיה, לא הייתה יצירת מופת מוטורית, ולכן יש בכך מידה של אכזבה ש-MG גייסו צמד אותיות שנקשרו למכונית אפרורית והדביקו אותן על קרוסאובר שמנסה להזרים דם חדש בעורקיהם. זוהי תזכורת לכך ש-MG עדיין מחפשת את ה"קול" שלה ומנסה לזרוק עוגן דווקא אל העבר.
בחניון היבואנית ניצבו מספר ZSים בצבעים כהים, משחור, כחול ועוד, אבל את רכב המבחן של המערכת קיבלנו בצבע אפור-עכבר-כסף-מטלי, שזה בסדר כי מסקרי דעת קהל שנערכו בארץ עלה כי הגוונים הנועזים מהווים נתח זעיר מכמות המכירות ממילא. הסתכלנו עליו מכל זווית אפשרית כדי להבין מה בדיוק הלך המחשבה שעומד מאחוריו; בצל, באור, בלילה, על הצד. איך שלא מסכמים את זה, קשה למצוא כאן נוסח מקורי שלא אומץ מיצרנים אחרים; אז בחרטום זה קצת מאזדה, בזנב יונדאי ואולי גם קצת קיה. בקיצור, נראה כאילו קיפלו מאזדה CX-5 לתוך טוסון, הכניסו לבלנדר וגלגלו החוצה לכביש.
הצלחנו, למרות הכול למצוא פה מידה של חן, ולפטור את MG מהארות חובבניות עם הערת שוליים: "נו, ככה זה הסינים האלו". בסך הכול, השלם עולה על סך חלקיו וה-ZS מקרין חזות "נכונה" של ג'יפון ברוח הזמנים שימצא חן בעיני רבים. אז איכשהו, על קו התפר, הוא מקבל כאן ציון עובר.
תא הנוסעים
כניסה למושב הנהג מגלה סביבת עבודה מרווחת מאוד וקריאה, אפילו אם חסרת השראה ומדופנת בגוון שחור קודר עם תפירות דמויות עור על המתכת והריפודים. כשמדברים על מכוניות "תקציב", זוהי אכן העלות שמכתיבה את הפריטים שאפשר לתחוב בין 4 דלתות פח ו-5 נוסעים. מחלקת התכנון ב-MG איננה ברת השוואה לחטיבות מנוסות שכבר מכירות את הקהל שלהן מרגליים ועד קצה השערה על הראש, ולכן, בדומה לעיצוב החיצוני כל מה שאפשר לעשות הוא לאסוף השראות מפה ומשם, ולקוות לטוב.
התוצאה, לעניות דעתנו, מדמה מסע במסדרונות הזמן - קדימה ואחורה. מחד, הקונסולה הראשית מוצגת היטב עם מוניטור ראשי 8 אינטש בהיר, ברור עם גרפיקה נחמדה ואפשרויות בסיסיות: חיבור לסמארטפון, רדיו, בלוטות' וכדומה (וגם קל לתפעל אותה). ואולם, כשמורידים עוד מבט על מרחב התפעול מבחינים בסלט של תרכובות, סולידיות יותר ופחות: במפלס העליון גימור רך ואיכותי, ובקומות התחתונות פלסטיקים פשוטים. ולמרות קצת חששות, נראה שאיכות ההרכבה טובה.
האווירה ממשיכה להיות "זרה" וקצת מוזרה בשורה הראשונה; גלגל ההגה מצד אחד עטוף עור, שמנמן ונעים לאחיזה ומשדר דחף ספורטיבי, אבל למלומדי קונצרן VW תהיה כאן תחושת דה-ז'ה וו מסוימת - לטוב ולרע; לוח המחוונים נראה כמי שנשלף מאודי A6 ישנה, גם פתחי המיזוג המוכספים והעגלגלים בסמיכות לדלתות, מחשב הדרך מאיזו אבולוציה חוצה יבשות בין סקודה לסיאט, ומתגי החלונות מגולף משלהי שנות ה-90, כמו גם כיוון המראות החשמלי.
התחום בו MG מצטיין הוא חלל המחיה לנוסעים בשורה השניה ובגודל תא המטען, לו 448 ל' עם רצפה כפולה. התקרה גבוהה, כך שיש שפע מקום לראשים אפילו אם מדובר בנפילים, ועוד יותר מזה מרשים מרחב התנועה לרגליים עם בסיס גלגלים של 2.59 מ'. הישיבה על הספסלים היא קצת נמוכה, מתחת לקו החלונות, כך שישנה תחושה שנבלעים פנימה וזוכים לבידוד מן העולם החיצוני. במכונית המבחן, ברמת NET-UP מובנה גם גג-שמש פנורמי שמכניס הרבה אור פנימה, אבל תודה לאל עם וילון חשמלי ועל כן אינו מטגן את הנוסעים. שני מושבי בטיחות נכנסים (עוגזני איזופיקס) בלי הרבה בעיות.
מנוע חצי אמריקני ותיבה יפנית
ה-ZS נמכר בעולם עם שני מנועים, אחד מהם הוא דיזל והשני הוא בנזין שלושה צילינדרים טורבו. הסינים פיתחו את המנוע יחד עם ג'נרל מוטורס כך שיש לו במידה מסוימת קשרים רופפים גם לאופל. הנפח בחרטום הוא 999 סמ"ק עם הספק מרבי של 111 כוחות סוס ב-5,200 סל"ד ו-16.3 קג"מ המתקבלים ב-1,800 סל"ד. אל המנוע, משודכת תיבת הילוכים יפנית אוטומטית מתוצרת אייסין עם שש מהירויות (פלנטרית).
כשעוברים לצד המעשי, ה-ZS מאוד מתאמץ לחלץ מהשילוב מנוע-גיר שהוקצה לו נתונים שיגרמו לכם לקפוץ בכסא הנהג מהתפעלות. בנסיעה עירונית אפשר לומר שהוא פחות או יותר בסדר וחי את השכונות והפקקים כמו עכבר סמטאות. אבל ככל שנערמו הקילומטרים, התוועדנו להבדל חד בין היכולת של המנוע הזה לביצועים של מנוע ה-3 בוכנות המוגדש של פיג'ו-סיטרואן לדוגמא, המשרת בין היתר את הקקטוס.
ה-ZS אמנם כבד מהקקטוס החביב ב-200 ק"ג, אבל היינו מצפים למעט יותר ניצוצות, ותגובות נחושות ביציאה מהמקום או בעקיפות כפי שעושה הצרפתי בחינניות; לאורכה של כל קשת הטורים חסר לקרוסאובר של MG מחץ תוקפני ותחושת עצלות רובצת עליו, כאשר את המיאוץ ל-100 קמ"ש הוא סיים ב-12.8 שניות (מבחן) לעומת 12.4 שניות ביצרן.
בכביש המהיר המחט מורה על 2100 סל"ד ב-100 קמ"ש, והתיבה האוטומטית שומרת רוב הזמן על ההילוך הנכון, בלי להתבלבל עם עצמה בן העלאות או הורדות אקראיות. העפלה למהירות של 120 קמ"ש כבר הופכת את הנסיעה לקצת יותר מדי ווקאלית עם תהודה הולכת ומתגברת.
מעלים הילוך ואחר כך מורידים
מטבע גובהם מתקשים רכבי כביש-שטח להתמודד עם שינויי כיוון מופרזים או כבישים מפותלים כמו מכונית "רגילה". ל-MG אולי נותרו שאריות של יצרן עם מורשת ספורטיבית, אבל אל תתנו לפרט ההיסטורי הזה להיכנס ביניכם לבין המציאות של הפטרון הסיני; ה-ZS הוא לא ג'יפון שיכול להסב לכם הנאה צרופה מאחורי גלגל ההגה; ההיגוי החשמלי שלו מחושמל עד קצה מתגיו והמשוב מהאספלט הוא בגדר נעלם. בתוך כך, אפשר למצוא בינו לבין יתר המכלולים ניצנים של משמעת בזכות פלטפורמה לא רעה, שאמנם סובלת מזווית גלגול קלה אך לעולם אינה משרה על הנהג או הנוסעים חוסר בטחון מבעית תחת עומסים קיצוניים, משל עוד שניה העולם יתהפך על ראשם.
בעליות הרי הצפון הקרוב, שוב מסגירים המנוע והתיבה את רצועת הכוח המוגבלת שטמונה ב-3 הצילינדרים המוגדשים של ה-ZS. גם במצב S בתיבה האוטומטית אין שינוי ממשי ביחסי העברה או בדריכות המומנט, וכך גם לגבי ה"כיול" האלקטרוני של ההיגוי (מבקרת הצג הראשי), המאפשר למחשב לבצע התאמות סלקטיביות בהיזון. מעשית, מדובר במנגנון בעל אופי מלאכותי שלא משפיע על הניהוג. גם הבלמים, אינם חזקים מספיק לטעמנו, ופעולת הדוושה הארוכה תדרוש מכם הפעלת משקל רציני כדי להגיע לעצירה החלטית.
הבולמים לא ממש "סגורים" על עצמם, אז אי אפשר להגדיר באופן חד משמעי אם מדובר במהלך נוקשה או רך מדי (הנטיה בכל אופן היא לכוון הרכות). נוחות הנסיעה של ה-ZS די טובה ביחס לכלי רכב "מוזלים" בהם נעשים פשרות, אבל כמשווים זאת ליריביו בטווח מחירים טיפה יותר גבוה, חסרה בו פעולת שיכוך מדודה שלא גורמת לריבאונד עצבני מהמתלים. אי לכך, בחלקים מסוימים עשויה הנסיעה להיות קופצנית ולא נעימה עם טיפול לקוי בחריצים גסים בכבישים העירוניים, שם הוא מתנדנד על מתליו ומעביר לנוסעים את חוסר השלמות בסלילה. מאידך, בכביש המהיר הוא נכנס לאזור הנוחות שלו ומתמודד עם השקעים והמהמורות בצורה בוגרת יותר.
צריכת דלק בסיום המבחן: 11 ק"מ לליטר.
שאלת המחיר והעתיד
הסיבוב הראשון של MG בישראל ב-2010 היה שווה ערך לשליחת גשושית למאדים. השאלות שנשאלו על ידי דוד לובינסקי נגעו במוכנות של השוק הישראלי למותג "לואו-קוסט" בחיתוליו, והאם באמת ניתן "לפתוח" את ענף הרכב לתחרות אמתית בסגמנטים פופולריים (מנהלים ו-משפחתיות מסורתיות בזמנו). המכוניות זכו לעניין מסוים בשלב הראשון, אבל דעכו בהמשך הדרך על רקע הצפת הכבישים בקרוסאוברים.
ב-2018 השתנתה התמונה ללא היכר. אם יש משהו שלמדנו בשלוש השנים האחרונות, הוא שהישראלים מוכנים לקבל בזרועות פתוחות "עסקה" משתלמת אפילו אם משמעותה להתפשר על הסמל שמתנוסס בחרטום. כך לפחות, הוכיחו אנשי דאצ'יה בארץ ועוד יותר מכך אם מדובר ברכב כביש-שטח.
ה-ZS של MG הוא הכי "רכב" כמו שרכב צריך להיות בהגדרתו מאז שהם חזרו לייצר מכוניות בכמות גדולה; הוא נראה מודרני, אין בו תחושה זולה או מזלזלת, ומעל הכול הוא מציע מרחב מחיה נדיר תמורת 100 עד 106 אלף שקלים. ואולם, ה-ZS עדיין מותיר תחושה שהוא שייך לליגת הפיתוח, גם אם הוא מתיימר להיות בליגת העל; טכנולוגית, הוא מפגין נחיתות כמעט בכל היבט דינמי מול יריביו הבולטים; הביצועים פושרים, הנוחות בינונית, אין לו מערכות בטיחות חכמות או ציון ריסוק מזהיר (3 כוכבים), בידוד הרעשים טעון שיפור וצריכת הדלק רחוקה מלהרשים.
בשביל MG מציג ה-ZS שיפור קיצוני. בשביל הנהג הישראלי זו יכולה להיות עסקה אטרקטיבית בתנאי שהוא זקוק לקרוסאובר מרווח ומעט מאובזר יותר מהמתחרים במחיר של סופר מיני. לפחות בעינינו, זו המעלה העיקרית שלו.
מפרט טכני
נוע, הנעה - בנזין, 3 צילינדרים טורבו
נפח - 999 סמ"ק
הספק/סל"ד - 5,200/111
מומנט/סל"ד - 16.3/1800
תיבת הילוכים - אוטומטית
ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) - 12.8
מהירות מירבית (קמ"ש) - 180
מידות
אורך (ס"מ) - 432
רוחב (ס"מ) - 180
גובה (ס"מ) - 161
בסיס גלגלים (ס"מ) - 258
תא מטען (ליטרים) - 448
משקל (ק"ג) - 1,200
בלמים, צמיגים
בלמים קד'/אח' - דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים - 215/50/17
