פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      סוזוקי סוויפט ספורט החדשה במבחן: GTI בטעם של פעם

      עם יחס הספק-משקל דומה מאוד לגולף GTI המקורית ולפיז'ו 205GTI מהנדסי סוזוקי מצהירים חתיכת הצהרה - הנוסחה 'מכונית פשוטה + יותר כוח = מכונת נהיגה נגישה' חזרה מהעבר. נו, זה עובד?

      סוזוקי סוויפט ספורט החדשה במבחן: GTI בטעם של פעם

      בשביל לשחק סופר מריו ראן ולהפעיל שעון מעורר צריך, מתברר, סמארטפון עם מעבד בעוצמה של הטסה לחלל. כדי לעבוד במשרד מגניב, הוא צריך להיות במגדל בגובה של 300 מטר. ובשביל לנסוע לעבודה צריך כנראה מכונית עם יכולת האצה של מטוס קרב חמקן.

      לא, באמת. כשמפרסמים מהירות מירבית של מכונית על, היצרנים התחילו כבר להוסיף מקום אחרי הנקודה. ההיא מאיצה ל-100 קמ"ש או ל-60 מייל בשעה ב-3.0 שניות וזו מאיצה ב-2.95 שניות. מכוניות פאר, בלי יומרות ספורטיביות אמיתיות, כבר יורדות מ-5, לפעמים מ-4 שניות ואפילו מכוניות קטנות עם הבטחות ספורטיביות כבר חוצות 300, לפעמים 400 כ"ס.

      נהיגה ראשונה: סוזוקי סוויפט ספורט (ניר בן טובים , אסף בר שי)
      המסדר מוכן

      כמה סוסים אתם רוצים לחוויית נהיגה טהורה?

      אני יכול בהחלט להבין את מי שאומר שפעם היה כאן יותר טוב, כי רבים מהם סובלים מבעיות זיכרון. אבל אני מסכים איתם בכמה מהטיעונים על הנאה מנהיגה. איפה הקטנות הספורטיביות החמקניות של היום ואיפה דגמי ה-GTI של שנות השבעים והשמונים - מכוניות קטנות, פשוטות ופרקטיות עם טוויסט של מנוע חזק. לא חזק 400 כ"ס ולא חזק 300 כ"ס. במקום 70 או 80 כ"ס - 110, 120 כאלה. מספיק, לא? גילוי נאות: גם אני סובל מבעיות זיכרון.

      עם יד על הלב, כדי ליהנות באמת מכביש מפותל, צריך יותר ממכונית פשוטה, כמה שפחות מחשבים ואלקטרוניקה מרוחקת וכמה שיותר תחושות? בשביל החוויה הטהורה הזו לא צריך המון כוחות סוס וכפתורים. תשאלו את החבר ההוא עם מאזדה מיאטה. לא במקרה נעשו מכוניות כמו פולקסווגן גולף GTI הראשונה מ-1975 או פיז'ו 205GTI משנות השמונים לאייקונים של נהיגה.

      עכשיו אנסה לתרגם בזהירות מיפנית, את הנוסחה הפשוטה הבאה: סוזוקי סוויפט במשקל פחות מטון + מנוע טורבו 140 כ"ס = קטנה פשוטה עם חוויה ספורטיבית. יכול להיות שהיפנים בכלל תרגמו את הנוסחה מגרמנית?

      נהיגה ראשונה: סוזוקי סוויפט ספורט (ניר בן טובים , אסף בר שי)
      המראה המוכר, אבל עם טוויסט ספורטיבי

      יחס הספק משקל

      את סוויפט אנחנו מכירים בישראל היטב: מכונית סופר-מיני קטנה ומוצלחת - די נוחה, שימושית לזוגות ומשפחות קטנות, נאה - בלי לזכות בתחרויות יופי, אמינה וסחירה. לא פוערת פיות, אבל דוגמא קלאסית לתחבורה יעילה ומוצלחת. אתם יודעים מה? זה קצת כמו הגולף המקורית וה-205. מאז מכוניות קצת גדלו והשמינו, הבטיחות בנפשנו, אז גם הסוויפט מעט יותר ארוכה, רחבה, גבוהה ושמנמנה.

      שלפנו מחשבון (טוב, אפליקציית מחשבון), הקלדנו (נגענו במסך) ויצא לנו ככה: גולף GTI המקורית שקלה כ-810 ק"ג, פיז'ו 205GTI שקלה 875-900 ק"ג וסוויפט ספורט - 975 ק"ג; הגולף סיפקה כ-110-115 כ"ס, הפיז'ו עם מנוע ה-1.9 סיפקה כ-120-125 כ"ס והסוויפט ספורט - 140 סוס וסוסה.

      יחס ההספק-משקל בסוזוקי, כמו באייקונים ההם, כ-140 כ"ס לטון, עם סוסים בודדים לפה ולשם. רגע, מה?

      איך נראה ספורט?

      די מהר אפשר להבחין בזה שהסוויפט הזו היא 'ספורט' ולא הרגילה. הפגושים שונים, בסגנון קרבון, האגזוזים בולטים מאחור, הגלגלים באופי ההנדסי-גיאומטרי עוצבו במיוחד עבור הספורט (המעצב הראשי, קימיטושי סאטו, אמר לנו שזה פריט העיצוב האהוב עליו במכונית), הפרונט נשכני ויש לו את פרצוף ה'זוזו מהדרך'.

      בפנים מגלים רמזים עבים על ההליכה בדרכי ה-GTI - פסי הקישוט האדומים. בעצם, גם יריעות הפלסטיק הסינטטיות משהו בגווני שחור-עד-אדום, התפרים האדומים במושבים, בידית ההילוכים ובבלם היד ואיפה לא וגם הרקע האדום למד הסל"ד.

      ת'כלס, זו סביבת נהג שמזכירה מאוד את זו של הסוויפט הרגילה, אבל עם המון אדום. ועם דוושות מעוצבות ומושבי ספורט. הם באמת מושבי ספורט - לא משהו סופר יקר ומחושמל, אלא מושבים בריפוד קלאסי, אבל בגוונים ותפרים ייחודיים וגם בתמיכה די אגרסיבית (לחלק ממבני הגוף - אגרסיבית מדי) לצדי המותניים והירכיים, כדי שנוכל לקחת את הסיבובים מהר יותר.

      נהיגה ראשונה: סוזוקי סוויפט ספורט (ניר בן טובים , אסף בר שי)
      תא הנוסעים זהה לגרסה הרגילה להוציא קישוטים קרביים מתבקשים

      ההבדל היסודי בין המנוע הזה למנועים ההם

      איך המרחב הפרקטי? כמו סוויפט - מקום טוב לסמארטפונים ולבקבוקים, מרחב טוב מלפנים, סבבה מאחורה לשני מבוגרים וגישה טובה יחסית לחגור ילדים, מקום סביר לציוד בתא מטען טיפה עמוק. צ'ק.

      בעצם בתא הנוסעים יש עוד הבדל לעומת הסוויפט הרגילה - ידית ההילוכים לא מדלגת בין P ל-D ול-R, אלא יש בה את המספרים 1 עד 6, וגם R. מכירים? זוכרים? גיר רגיל אינו נפוץ היום בישראל. שנייה קורא את המשפט האחרון שוב. אני מתקן: גיר ידני אינו נפוץ היום בישראל.


      אפילו מכוניות ספורטיביות מצטיידות תכופות בגיר כפול-מצמד או אוטומטי מלא, עם העברות מהירות ומתוחכמות ותקשורת שנמדדת בחלקי שניות בין מוח הגיר, מוח המנוע ומוח המתלים. רק מוח הנהג מחוץ למעגל. לכן, כמה מרענן לפגוש במכונית שנועדה לחוויות ספורט, בתיבת הילוכים שנועדה לחבר בין המוח שלנו והברזלים.

      אגרופים מפעם

      הגיר הידני שולט במנוע ששונה מהותית ממנועי ה-GTI ההם - יש בו מגדש טורבו. זו לא הגדשת טורבו עם אגרוף פתאומי של כוח מימי לנצ'יה תמה טורבו או סובארו אימפרזה טורבו GT, אלא טורבו כמו בעידן ה-TSI וה-EcoBoost - כזה שנועד להרבה יעילות וחיסכון בנסיעות מנהלתיות ולהרבה כוח ומומנט, בעיקר ככל שהסל"ד עולה. במקרה של סוויפט ספורט, הנפח הוא כאמור 1.4 ליטר וההספק - 140 כ"ס.

      איך שילוב המנוע והגיר עובדים כאן? בואו נתחיל בתלונות: חסר לנו צליל מהנה של מנוע ספורטיבי - הצליל נעים, אבל גם לא מתקרב להצית משהו באוזניים. גם עליית הכוח מעט יותר מדי לינארית ומעודנת, כלומר, קצת חסר פאנץ' חד של כוח. הוא אלגנטי ונחמד לאורך כל הדרך, אין בו את הפן המרושע הזה, שנרצה לפגוש לפעמים בשעה אפלה.

      מעבר לזה המנוע טוב מאוד - נותן דחף משלבים מאוד מוקדמים ועד לקו האדום, מאפשר לשייט ב-2,300 סל"ד נמוכים ושקטים ב-100 קמ"ש וחי וערני מ-3,000-4,000 סל"ד ומעלה. היכולות המגוונות של המנוע גם הביאו לצריכת דלק טובה בתנאים שונים - כ-15 ק"מ לליטר בתנאי נסיעה בינעירוניים מהירים וכ-12 ק"מ לליטר כשהבינעירוני השתלב עם נסיעה הררית ספורטיבית ואינטנסיבית.

      נהיגה ראשונה: סוזוקי סוויפט ספורט (ניר בן טובים , אסף בר שי)
      מושבי ספורט חובקים היטב, המרחב טוב מלפנים, סביר מאחור

      פלסטיקה

      המנוע אינו כזה שמעיף אותך למהירויות טרנס יבשתיות בכוח דחף היסטרי. ההאצות לא מסמרות שיער ואין בכל רגע נתון את האתגר הזה לרסן את המנוע, כדי שלא לעוף אל מעבר לשוליים, אל גן העדן של מכונות הנהיגה והמוחות שהביאו אותן לשם. האם אפשר להסתפק בכוח כזה? למה להסתפק... אפשר ליהנות מכל רגע עם כוח כזה.

      העברת ההילוכים בגיר לא תמיד חלקה ונעימה. איש סוזוקי הסביר לנו שמהלך הידית קוצר, אבל עדיין בחלק מהמעברים תנועת הידית מעט מסורבלת ופלסטיקית. חלוקת הכוח בין ההילוכים טובה, אם כי גמישות המנוע משחררת מעט מהצורך לבחור בהילוך המדויק כדי להשיג את העוצמה הנדרשת לתנאים.

      הגמישות הזו מאפשרת, למשל, למעט בהחלפת הילוכים: בכבישים הרריים טיפוסיים אפשר להישאר בין שלישי לרביעי, או בין רביעי לחמישי, תלוי בתנאים, והנהג יכול להתמקד בהתנהגות עצמה. כלומר, הגענו ללב ההבטחה. אז איך סוזוקי סוויפט ספורט מתנהגת? לא מושלם.

      נהיגה ראשונה: סוזוקי סוויפט ספורט (ניר בן טובים , אסף בר שי)
      לא מוציאה צליל שגורם לכם לנסוע עם חלון פתוח במנהרה

      לא הכל דבש

      ההגה. אותו רכיב שאף מכונית אינה שלמה בלעדיו (אל תגלו למהפכני הרכב האוטונומי), ארוווך מדי. כדי לפנות בפנייה צריך לסובב אותו קצת יותר מדי. הוא גם קצת חסר תחושה - הן בקלילות תוך כדי עבודה והן בקצוות, כשמשנים כיוון בבת אחת או מעבירים משקל מצד לצד. קצת מרוכך מדי. הוסיפו לכך את צליל המנוע הפושר-משהו ותקבלו מעט ניתוק רגשי.

      אבל כאן נגמרות התלונות. למרות אורך הפעולה של ההגה והניתוק המסוים, אפשר לעשות עם השלדה הזו נפלאות. סוזוקי סוויפט ספורט מאוזנת מאוד, בלי נטיות גוף גדולות בעיקולים חדים או מהירים. גם אחיזת הכביש שלה מצוינת וגם מהנה: ההתנהגות מאוד בטוחה, אבל אפשר בקלות לבחור בין זריקה קלה של הזנב לאחיזה מלאה, ואם מגזימים קצת, השלדה קורצת לנו עם תת היגוי קל ('איבוד' של החלק הקדמי של הרכב) שמסתיים ברגע שנעזוב את דוושת הגז או נבלום קלות.

      נסיעה מהירה בכבישים מפותלים. כאן נמצא הכיף הגדול בסוויפט ספורט, כוח מעולה להדהיר אותנו במהירות מעיקול לעיקול, עם מנוע גמיש וסלחני, הגה ושלדה שמאפשרים להעביר פקודות בזמן אמת על זוויות העיקול, עם הרבה תחושות ומעט סכנות. וכדי ליהנות מכל הטוב הזה לא צריך להיות נהג סופר מיומן ומקצועי - יכולות שאותן צריך במפלצות עתירות כוח שנוטות להיות סלחניות פחות. כאן יכול להתלהב וליהנות כל מי שרוצה לחוות לא רק את ההגעה אלא גם את השליטה ברכב.

      כשאנחנו מסיימים עם כבישי הנהיגה, חוזרים הביתה דרך האוטוסטרדה ורחובות העיר. בתנאים האלה, שיהוו מן הסתם חלק נכבד מהקילומטרים שיעברו על כל מכונית מן המניין, סוויפט ספורט זוהרת פחות. הבידוד מרעשים אינו מהמשובחים וקשה לנהל שיחה שקטה דרך רעשי הרוח מהמראות והחלונות, התהודה מהמרכב ורעשי המתלים והגלגלים. גם המתלים לא מרסנים היטב את תנאי הדרך ואפשר לקבל מידע די מדויק על פני הכביש, מבורות ומכסי ביוב ועד להרכב האספלט.

      נהיגה ראשונה: סוזוקי סוויפט ספורט (ניר בן טובים , אסף בר שי)
      החישוקים ייחודיים לגרסת הספורט

      מקום לשיפור ושאלה לקוראים

      יש לה חסרונות, לסוזוקי סוויפט ספורט. חלקם קשורים לוויתורים שצריך לוותר כדי להתפנק ממכונית נהיגה וחלקם קשורים לאופן הניהוג עצמו. המכונית הקטנה אינה נוחה יחסית למקובל כיום. גם העברות ההילוכים יכולות היו להיות חלקות יותר, ההגה קצר יותר והתחושות שמגיעות מההגה והשלדה - ברורות וחדות יותר.

      אז למה אנחנו מחייכים? כי כבר חששנו שלא נמצא יותר מכוניות קטנות ופשוטות, שמסמנות את הקוביות הנדרשות כדי להעביר אנשים ביעילות ממקום למקום, ושיודעות גם לגרום לך לוותר על האוטוסטרדה ולחפש את כביש הנוף הסמוך, ואז להסתובב למרגלות ההר בצד השני ולחזור על הכביש שוב, מהצד השני. מחשבי חלל, מגדלים ועוצמות של מטוסי קרב, כולם מסעירים. אבל לא צריך להשתייך לאלפיונים העליונים כדי ליהנות מההנאות הקטנות של החיים.

      לסיום, יש לנו שאלה: מחירה של סוזוקי סוויפט ספורט טרם נקבע. אורן אוחנה, מנהל מותג סוזוקי ישראל אינו חושף את המחיר ומאמין שמאה כאלה יכולות בכיף להימכר בשנה. כמה הייתם מוכנים לשלם על מכונית כזאת? שתפו אותנו בתגובות.

      על הצד הטכני: סוזוקי סוויפט ספורט

      מנוע, הנעה - בנזין, טורבו, קדמית
      נפח - 1,373 סמ"ק
      הספק/סל"ד - 5,500/140
      מומנט/סל"ד - 2,500/23.5
      תיבת הילוכים - ידנית, 6 הילוכים

      ביצועים
      תאוצה 0-100 (שניות) - 8.1
      מהירות מירבית (קמ"ש) - 210

      מידות
      אורך (ס"מ) - 389
      רוחב (ס"מ) - 174
      גובה (ס"מ) - 150
      בסיס גלגלים (ס"מ) - 245
      תא מטען (ליטרים) - 265
      משקל (ק"ג) - 975

      מתלים, בלמים, צמיגים
      מתלים קד'/אח' - מק'פרסון/קורת מתח
      בלמים קד'/אח' - דיסק מאוורר/דיסק
      צמיגים - 195/45 17R