כל נהג יודע היום שאסור לו להשתמש בטלפון הנייד שלו בעת נסיעה, אבל האם ידעתם שאסור לכם "לאחוז" בנייד בעת נסיעה, גם בלי להשתמש בו? שאסור לכם להעביר אותו ממקום למקום, גם בלי שהצצתם בהודעת וואטסאפ בדרך? שאסור לכם אפילו להזיז אותו אם הוא מפריע לכם בעת הנהיגה?
לכל מי שלא ידע, בית המשפט העליון מבהיר היום (ג') באופן ברור וחד-משמעי כי בחוק "קיים איסור לאחוז בטלפון אף מבלי להשתמש בו"; וזאת, במקביל ובנפרד מהאיסור להשתמש בטלפון בעת נהיגה.
העניין הגיע לפתחו של בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה ערעור של נהג על פסק דין של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים, שהרשיע אותו בעבירה של נהיגה ברכב תוך שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית - עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. במסגרת גזר הדין הושתו על הנהג קנס בסך 1,500 שקל או 15 ימי מאסר תמורתו; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 14 ימים; ופסילת רישיון נהיגה על-תנאי למשך 3 שנים.
האירוע שבעקבותיו הורשע ונענש אותו נהג אירע בפברואר 2015, אז ביקש הנהג להישפט במסגרת דוח משטרה. בית המשפט קבע כי גם עמידה ברמזור אדום עולה לכדי ההגדרה של "רכב בתנועה". עוד הובהר כי חל איסור אף על החזקה בלבד של הנייד, ללא כל שימוש נוסף.
הנהג לא ויתר וערער לבית המשפט המחוזי על פסק הדין, שקבע כי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה אוסרת גם על אחיזה בטלפון נייד, ועל כן אין צורך להוכיח כי נעשה שימוש בטלפון נייד, כדי להרשיעו בעבירה זו.
בנקודה הזאת הגיע הסיפור לפתחו של בית המשפט העליון, ששם כץ לסימני השאלה האם מותר או אסור לאחוז טלפון נייד בעת נסיעה, מבלי לעשות בו שימוש. שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, הסכים עם עמדת המדינה, לפיה יש לדחות את בקשת רשות ערעור, היות והעניין אינו מצדיק דיון ב"גלגול שלישי", שמתקיים במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית רחבת היקף וכבדת-משקל ובעלת השלכות ציבוריות החורגות מעניינם של הצדדים הישירים להליך.
למרות קביעות אלה, בחר השופט מינץ לנצל את ההזדמנות כדי להבהיר סופית את סוגיית השימוש בנייד בעת נהיגה. "מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה האחיזה בטלפון הנייד בזמן הנהיגה מהווה, כשלעצמה, עבירה, וכי אין כל צורך להוכיח מהו השימוש המסוים אותו ביצע הנהג בטלפון בזמן הנהיגה ברכב", קבע השופט מינץ.
השופט ציין בהכרעתו כי נוסח התקנה ברור ביותר, ולפיו בעת שהרכב בתנועה, הנוהג בו "לא יאחז בטלפון קבוע או נייד ולא ישתמש בהם". "המדובר בשני איסורים נפרדים ועצמאיים, כאשר לצד כל פעולה אסורה (אחיזה ושימוש) מופיע מושא האיסור (הטלפון). שני האיסורים אינם שלובים זה בזה ואינם מותנים זה בקיומו של זה, היינו - קיים איסור לאחוז בטלפון אף מבלי להשתמש בו", כתב מינץ.
לדבריו, "אין ספק כי שני האיסורים נועדו למנוע את הפניית תשומת-הלב מן הנהיגה, וזאת הן בדרך של אחיזת הטלפון בעת הנהיגה והן בדרך של שימוש פעיל בו. זאת, מאחר שאין ספק בכך שהן האחיזה והן השימוש בטלפון בעת הנהיגה פוגעים באופן ממשי ביכולתו של הנהג לנהוג באופן בטוח ומסכנים בכך את סביבתו, את עצמו ואת יתר משתמשי הדרך".
על הרקע הזה, נקבע, ישלם הנהג המורשע את הקנס שהוטל עליו ויפקיד את רישיונו על-פי גזר הדין שהוטל עליו.