ש' היה בחור חרוץ מאוד. בסיום משמרת עבודה במפעל, היה חוזר לביתו ובהתאם להזמנות הטלפוניות שקיבל במהלך היום היה מבצע קו חלוקה באמצעות הקטנוע שלו, ה-"קטנוסם". העסקים פרחו, ובמקרים בהם היו לחשוד הזמנות של סמים בשעות הבוקר היה נעזר בבת הזוג שלו, תלמידת בית ספר בת 16 אשר הייתה סוחרת עבורו בסם. עד שיום אחד הכל התפוצץ בפרצופו, ובפעילות יזומה וממוקדת של משטרת ישראל, נעצר הבחור.
ממש כמו אלפי סוחרי סמים בישראל, שחלקם הגדול משנע את הסמים על כלים דו גלגליים, לא שיער זה כי המשטרה תצליח לאתר בנקל את הסמים. אומנם במקרה שלו, היה מידע מודיעיני ולשוטרים לא היה ספק כי בקטנוע ימצאו סמים, אך שיעור ניכר מהחיפושים שנערכים מתבצעים על סמך חשד סביר שמתעורר אצל השוטר במחסום אקראי שהוצב. המחשבה כי הסם מוחבא היטב, מתחלפת בקסיסת ציפורניים במהלך הזמן בו הבחור צופה בשוטרים מבצעים חיפוש, וכאמור, גם מוצאים במהירות את הסם.
ומהם אותם "מקומות מסתור" שמשמשים את סוחרי הסמים, שמוכרים היטב לשוטרים? לצורך בירור הסוגיה, שוחחנו עם מספר עורכי דין פליליים שמייצגים עברייני סמים, כמו גם עם מספר בעלי מוסכים. בנוסף, סקרנו עשרות כתבי אישום שהוגשו כנגד נאשמים בגין עבירות סמים ששונעו בכלי הדו גלגלי שלהם. אלו הממצאים.
מצעד הסליקים:
במרבית הקטנועים החדשים, לבטח עתירי הנפח, תאים פנימיים קידמיים שמשמשים את הרוכב לצורך אחסנת ציוד קטן, שכוללים בין היתר גם שקע טעינה לסלולאר. המסליקים לוקחים בחשבון כי המשטרה תעשה חיפוש בתאים אלו, ולפיכך, בונים תא קטן - תא בתוך תא שבחיפוש מהיר אינו בולט לעין. אולם בפועל, השוטרים מכירים היטב את הטריק, וכיום, החיפושים שנערכים מוכוונים במטרה לאתר את התאים הסודיים.
ונעבור למושב; לכאורה מדובר על מושב תמים ונוח עם קרע קטן עליו. שום דבר שמרמז על כך שבתוכו מסתתרת חבילת סם קטנה. המתוחכמים עוד יותר - אך כנראה שלא מספיק, שמודעים לכך כי המשטרה מכירה את הפטנט הזה יצרו מעין רוכסן בתוכו שנמצא בחלקו האחורי של המושב, מתחת לרצועת הריפוד.
יש כאלו שמפרקים את האמבטיה - יחידת הפלסטיק שנמצאת מתחת למושב בה שמים בין היתר את הקסדה. האמבטיה מתחברת עם מספר ברגים שנוח מאוד לפרקם כך שאת הסם, מניחים בתוך שקית מבודדות חום ששומרת על כך שחום המנוע לא יפגע באיכות וטריות הסם. מתוחכם, אבל שוב, גם כן מוכר היטב למשטרה.
ככלל, הרעיון הוא לאתר חללים בהם ניתן להסליק את הסם, וכך, הפנס שבכלים רבים קל לפרקו, משמש כמסתור. המציאות מלמדת כי גם בין הפנסים של הוינקרים נמצאו פעמים רבות סמים וכך גם מאחורי לוחית הרישוי - מצמידים עם איזולירבנד חבלה את השקית ורוכבים כל הדרך אל הלקוח, עד המחסום המשטרתי, בו השוטר מתכופף ובקלות מאתר את הסם המודבק. הלך הכסף וגם החופש הפך להיות מוטל בספק.
מישל חדד, לשעבר ראש מחלק חקירות פשעים במחוז תל אביב, מסביר: "צריך לתת הרבה יותר קרדיט לשוטרים. מדובר על מידע שנצבר מעשרות אלפי חיפושים ברחבי העולם, ומשטרת ישראל מכירה כל מקום ומקום מסתור, אם השוטר מתעקש למצוא סם, סביר להניח שבסופו של דבר הוא גם ימצא".
איפה עוד? מסתבר שגם בתיבת האוויר, במקום בו יושב הפילטר, נהוג להסליק סמים. אומנם, לא מדובר על הסלקה שכיחה אך במרוץ של הסוחרים אחר המחבוא האולטימטיבי, אין מקום לשאננות והם כל הזמן משכללים את דרכי החבאת החומר.
לדברי ש', לשעבר תת ניצב במשטרת ישראל: "כשמדובר על כמויות גדולות, אני גם נתקלתי במקרים בהם הסוחרים מסליקים את הסמים בתוך הצמיגים. אבל בניגוד למשל לרכבים, בדו גלגלי מספר המקומות שניתן להסליק בהם סמים קטן יותר כך שהמשימה לאתר אותם קלה הרבה יותר".
גם במקומות כאלו ימצאו סמים
חשבתם שבזה הסתיימו השיטות? אז לא. מסתבר שלצורך שינוע סמים, גם פירוק של טנק הדלק היווה פיתרון יעיל, עד שהמשטרה עלתה עליו. הסוחרים מפרקים את טנק הדלק ומתקינים במקומו אחד חדש רק שחלל התא מחולק לשניים: חלק אחד לאחסנת הלדק וחלקו השני - לאחסנת הסמים. מתוחכם? די, אבל מספיק שפעם אחת נתפס סוחר כשהוא מסליק כך את הסמים, בשביל שהשיטה תתגלה ועדכון לגביה יועבר לכלל השוטרים.
לדברי נ' בעל מוסך לדו גלגלי באזור המרכז: "רוב הבקשות לייצור של תאים פנימיים הם של סוחרים, מעטים הצרכנים שעושים דברים כאלו, אולם אני מכיר כמה חרדתיים שגם אם הם שמים עליהם 10 גרם קנאביס, הם מסליקים אותו בתוך תאים וכו'. ובכלל, התאים האלו לא משמשים רק לצורך החבאה של סמים. הרבה פעמים שמים שם גם כסף וכל מה שאתה יכול לחשוב עליו".
ומה עם הקסדה? מדוע לא לנצל את העובדה כי חלקיה הפנימיים פריקים ובקלות יחסית ניתן להסליק בה סמים.אז גם את השיטה הזו מכירים השוטרים היטב, וכיום, לאחר שהרוכב מתבקש להסיר את הקסדה ולהציג ת"ז, הבלשים בוחנים פעמים רבות את חלקיה הפנימיים.
הפרת זכויות הרוכב? תלוי בחשד השוטרים
ולכאורה אין מקום לבוא בטענות כנגד משטרת ישראל שכן היא מבצעת את עבודתה אולם לדברי יאיר רביב, יאיר רביב יו"ר קאנה - העמותה הישראלית לקנאביס אחראי , החיפוש נעשה פעמים רבות תוך הפרת זכויותיו הבסיסיות של הרוכב.
לדבריו, לשוטרים מותר לבצע חיפוש רק אך ורק אם התעורר חשד סביר להימצאות סם בקטנוע, אולם בפועל, גם תחושות בטן או ניחוש מובילים אותם לביצוע חיפושים לא כשרים. רביב מוסיף כי זה אבסורד להניח שבכל מאות אם לא אלפי החיפושים שנערכים, בכולם יהיה לשוטרים חשד סבר. "ממאות פניות שנתקבלו בעמותה מצטיירת תמונה על פיה לא קיימת הקפדה יתרה וחד משמעית של השוטרים על חובתם להבהיר לחשודים את מלוא זכויותיהם ובכלל זה זכותם לסרב לביצוע חיפוש. צריך לתקן את החוק ולהגדיר באופן מפורש מהו חשד סביר לחיפוש, ולוודא כי השוטרים ממלאים את חובתם ומבהירים לכל חשוד טרם החיפוש שזכותו לסרב לכך תוך פירוט ההשלכות של סירוב זה".