פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הודה בגרימת תאונה בהקלטה וזוכה מאשמה בבית המשפט

      חתמתם לצד השני כי כי אתם אחראים לתאונה? אין לכך בהכרח משמעות מחייבת. בפסק דין חריג קבעה שופטת כי אומנם הנהג הודה בשיחת טלפון שהוקלטה והתקיימה בסמוך למועד התאונה כי היא נגרמה ברשלנותו, אך את המילה האחרונה נותן ביהמ"ש

      תאונת דרכים (ShutterStock)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      בפרקטיקה המשפטית, הודאה של נהג שמייחסת לו את האחריות לתאונה, מהווה ראייה מוצקה שקשה לסתור אותה. הנחת העבודה היא כי הנהג שנכח מן הסתם בזירה, מכיר היטב את אופן היווצרותה והודאתו שנמסרה מספר דקות בעקבותיה, נתפסת כהודאה אותנטית בניגוד לזו שנמסרת לאחר שהתייעץ עם סוכן הביטוח, או גורמים מקצועיים אחרים. לפיכך, מרבית התביעות בהן נתנת הודאה של נהג מסתיימות בקביעה כי הוא אחראי לתאונה ובתשלום של מבטחת רכבו את נזקי הצד השני.

      זו הסיבה כי פסק הדין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום ברחובות מהווה פסיקה חריגה מאוד, בה למרות הודאתו של הנהג ועל אף שלמעשה מדובר על גרסה מול גרסה, קבעה השופטת כי היא אינה מייחסת לה חשיבות; במקרה שנדון בפני כב' השופטת רנה הירש, דובר על נהג ברכב שבבעלות חברת ההשכרה 'דומיקאר' שפנה שמאלה לתוך הנתיב הימני מבין שני נתיבים ולאחר שסיים את פנייתו הגיע הנתבע מימין, לא ציית לתמרור המחייב מתן זכות קדימה, והתפרץ לנתיב הנסיעה באופן שגרם להתנגשות. הנתבע מנגד, תיאר נסיבות שונות בתכלית, לפיהן נסע ישר בנתיב הימני, כאשר הנהג מאחוריו ובעת שזה החל לעבור לנתיב השמאלי כדי לעקוף, פגע ברכבו מאחור. כאמור, שתי גרסאות שהמרחק ביניהן גדול.

      אז על מי מוטלת האשמה?

      לדברי השופטת: "התרשמתי שהנהג חשב שהוא אחראי לתאונה, מסקנה שאינה תלושה מהדעת הרווחת כי מי שפוגע מאחור ברכב הנוסע לפםניו, נושא באשמה. ניתן להבין סיטואציה בה הנהג פוגע מאחור ברכב אחר, סבור שהוא אשם, ורק לאחר שחולפת ההתרגות, כמו גם ההפתעה והבהלה הראשוניים, הוא נמלך בדעתו, שוקל בשנית את הסיטואציה כולה ומשנה את דעתו".

      השופטת אף כתבה כי "מאחר שבית המשפט לא מכריע בשאלת הגורם האחראי לתאונה על בסיס תחושה של נהג שאינו אחראי (ויכול לקבוע כי קיימת לאותו נהג אחריות לאירוע), אין בהערכתו של נהג שהוא אשם כדי לחייב מסקנה זהה של בית המשפט. בית המשפט מגבש מסקנה משפטית באופן עצמאי ובמנותק מתחושות ודעות הנהגים עצמם, לאחר ששמע את כל המעורבים ושקל את כל העובדות הרלוונטיות".

      עו"ד שחף היימן, בא כוחה של חברת ההשכרה: "על אף שהודאה באחריות מהווה "ראיית זהב" אותה קשה לסתור, נתקבלה החלטה בקרב הצוות המקצועי במשרדנו לקדם מהלך של תביעה. בית המשפט קיבל את עמדתנו כי הצד השני ניצל את מצוקת הנהג שהודה באחריותו לתאונה ועל אף שמדובר על תאונת חזית אחור, הרשלנות לתאונה אינה מוטלת במלואה עליו. מבחינת הציבור, פסק הדין שולח מסר על פיו בית המשפט מודע להלך הרוח שמאפיין נהגים שהיו מעורבים בתאונה ולא ישמש חותמת גומי בקביעה קטגורית כי הודאה משמעה ייחוס רשלנות, אלא בוחן את נסיבותיה בהתאם למכלול הראיות".