מה דינו של אדם שעישן קנאביס במהלך סוף שבוע באמסטרדם, שב לארץ ונתפס נוהג ברכבו? האם הוא רשאי לנהוג כאשר ייתכן ששאריות הסם שעישן בחו"ל ימצאו בגופו גם מספר שבועות לאחר העישון? ובכלל, מה דינו של אדם הנוהג ברכבו וצורך קנאביס רפואי כטיפול מסודר וקבוע?
החוק כיום מגלה אפס סובלנות וקובע כי די בהמצאות סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן בגופו של אדם כדי לקבוע כי הוא "שיכור" על-פי חוק, ודינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילת רישיון לתקופה שלא תפחת משנתיים.
שתיית אלכוהול אינה דומה לצריכת סם, שכן האלכוהול מתפרק בגוף במהירות רבה ולאחר 24 שעות לא יאותרו עקבות האלכוהול על-ידי מכשיר הינשוף או בבדיקת דם. שונה המצב לחלוטין בכל הקשור לשימוש בסם, שמפריש חומר (THC) הנותר בגוף זמן לאחר לאחר השימוש בסם. אין תשובה מדויקת לשאלה כמה זמן צריך אדם להימנע מנהיגה כדי שלא ימצא סם בגופו, שיביא לשלילת רישיונו? על-פי מחקרים, זה נע בין מספר ימים עד מספר שבועות.
לא פשוט להתמודד עם מצב בו הנהג לא עבר עבירת נהיגה בעת העישון - כמו עישון בחו"ל במקום בו קיימת לגליזציה, או בארץ באישור משרד הבריאות - אולם נתפס נוהג כשבגופו שאריות סם. משרד הבריאות מעניק רישיון לצריכת קנאביס רפואי, משרד התחבורה מנפיק רישיון נהיגה, ואת המידע בדבר נהגים פעילים הצורכים קנאביס רפואי חולקים כל משרדי הממשלה.
המצב המשפטי הקיים אינו מאפשר לאדם הצורך סם רפואי לנהוג. בסוף מאי 2015 היו בישראל 22,254 אזרחים בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי, אולם אין מידע בדבר הצלבת הנתונים הנ"ל עם בעלי רישיון נהיגה. רשויות החוק מודעות לעובדה כי הצלבת המידע וחשיפתו למשטרה, תגרום למטופלים לוותר על רישיון הקנאביס הרפואי, והם עלולים לרכוש קנאביס בשוק האפור.
מה דינו של אדם שעישן קנאביס במהלך סוף שבוע באמסטרדם, שב לארץ ונתפס נוהג ברכבו? האם הוא רשאי לנהוג כאשר ייתכן ששאריות הסם שעישן בחו"ל ימצאו בגופו גם מספר שבועות לאחר העישון? ובכלל, מה דינו של אדם הנוהג ברכבו וצורך קנאביס רפואי כטיפול מסודר וקבוע?
החוק כיום מגלה אפס סובלנות וקובע כי די בהמצאות סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן בגופו של אדם כדי לקבוע כי הוא "שיכור" על-פי חוק, ודינו, בנוסף לכל עונש אחר, פסילת רישיון לתקופה שלא תפחת משנתיים.
שתיית אלכוהול אינה דומה לצריכת סם, שכן האלכוהול מתפרק בגוף במהירות רבה ולאחר 24 שעות לא יאותרו עקבות האלכוהול על-ידי מכשיר הינשוף או בבדיקת דם. שונה המצב לחלוטין בכל הקשור לשימוש בסם, שמפריש חומר (THC) הנותר בגוף זמן לאחר לאחר השימוש בסם. אין תשובה מדויקת לשאלה כמה זמן צריך אדם להימנע מנהיגה כדי שלא ימצא סם בגופו, שיביא לשלילת רישיונו? על-פי מחקרים, זה נע בין מספר ימים עד מספר שבועות.
לא פשוט להתמודד עם מצב בו הנהג לא עבר עבירת נהיגה בעת העישון - כמו עישון בחו"ל במקום בו קיימת לגליזציה, או בארץ באישור משרד הבריאות - אולם נתפס נוהג כשבגופו שאריות סם. משרד הבריאות מעניק רישיון לצריכת קנאביס רפואי, משרד התחבורה מנפיק רישיון נהיגה, ואת המידע בדבר נהגים פעילים הצורכים קנאביס רפואי חולקים כל משרדי הממשלה.
המצב המשפטי הקיים אינו מאפשר לאדם הצורך סם רפואי לנהוג. בסוף מאי 2015 היו בישראל 22,254 אזרחים בעלי רישיון לשימוש בקנאביס רפואי, אולם אין מידע בדבר הצלבת הנתונים הנ"ל עם בעלי רישיון נהיגה. רשויות החוק מודעות לעובדה כי הצלבת המידע וחשיפתו למשטרה, תגרום למטופלים לוותר על רישיון הקנאביס הרפואי, והם עלולים לרכוש קנאביס בשוק האפור.
בתי המשפט שנדרשו לעניין, התקשו להשלים עם המצב המשפטי שנוצר, ובית המשפט העליון קרא למחוקק לקדם תקנות בעניין זה. עמדת הרשות למלחמה בסמים הייתה כי יש לקבוע סטנדרטים לכל האוכלוסייה ולא רק למטופלי הקנאביס הרפואי. עמדת משרד המשפטים קוראת לביטול עונש הפסילה האוטומטית שקבוע היום בחוק, וקביעת מדרג ענישה לפי החומרה.
בינואר 2014 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק ממשלתית לקביעת מדרג ענישה לנוהגים תחת השפעת אלכוהול ו/או סמים, והוצע כי רישיונו של נהג ייפסל ל-6 חודשים בלבד אם נמצא בגופו תוצר חילוף חומרים של קנאביס לא פעיל, ופסילה ארוכה יותר בנסיבות קשות יותר.
הסדרת חקיקה חייבת וצריכה להתבצע באחת משתי חלופות: תיקון פקודת התעבורה על-ידי שינוי הגדרת סמים מסוכנים, כך שסמים מסוימים לא ייחשבו, לעניין תקנות התעבורה, כסמים מסוכנים. לחלופין, קביעת "סף שכרות" רק למשתמשי קנאביס רפואי, שמחקרים מפרידים בינם לבין צרכני סמים אחרים.
בעולם המערבי שאלות אלה כבר נדונו. במדינות כגון קנדה, הולנד, גרמניה ומדינות מערביות נוספות נקבע "סף שכרות" המאפשר שימוש בקנאביס רפואי במינונים סבירים. כפי שמסתמן היום, בארץ תותר נהיגה תחת השפעת קנאביס למטופל בעל רישיון רכב פרטי בלבד, הנמצא במעקב רפואי קבוע, ונוטל סמים במינון של עד 40 גרם לחודש.
טוב יעשה המחוקק אם ייתן דעתו גם לעונש המינימום הקבוע בחוק לעבירה של נהיגה בשכרות, ויקבע מדרג ענישה בהתאם לכמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנהג. במצב המשפטי הנהוג היום, נאשמים המיוצגים על-ידי עו"ד מגיעים להסדרי טיעון נוחים ומקלים העוקפים את פסילת המינימום, אולם נאשם שאינו מיוצג ומודה בעבירת שכרות, אינו מותיר לשופט ברירה מלבד גזירת עונש פסילה שלא יפחת משנתיים - עונש שאינו מידתי, ושהציבור אינו יכול לעמוד בו.
■ הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני תעבורה.