פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חייל, נפצעת בתאונת דרכים מחוץ לבסיס? דע את זכויותיך

      הערכה היא כי מאות חיילים נפצעים מידי שנה בתאונות דרכים במהלך שהייתם מחוץ לגבולות הבסיס ובעודם עושים שימוש ברכבם הפרטי. בניגוד לאזרחים שמעורבים בתאונה עבורם חברת הביטוח היא הכתובת היחידה להגשת תביעה, לחיילים יש כתובת נוספת - משרד הביטחון

      תאונת הדרכים בים המלח שנפצעו 8 בני אדם (מד"א , תיעוד מבצעי מד"א)
      (צילום: תיעוד מבצעי, מד"א)

      דווקא ריבוי המסלולים לקבלת פיצוי בעקבות תאונה מחוץ לבסיסי צה"ל, מהווה בעיה. לבחירה מדויקת יש השלכה ישירה על יכולתם לקבל פיצוי מירבי. המציאות מלמדת כי רבים מקבלים החלטות שגויות ומפסידים לעיתים סכומים גבוהים מאוד. חוסר ההבנה שלהם מנוצל לעיתים קרובות על ידי הגורמים הנתבעים. אי לכך, להלן 7 נקודות מהותיות שכל חייל שנפגע בתאונת דרכים חייב לדעת:

      אין דרך חזרה

      במידה והתביעה הוגשה לחברת הביטוח שמבטחת את הרכב בפוליסת חובה ולאחר הפיצוי שניתן חלה החמרה במצבו הרפואי של התובע - זה אבוד. בחתימתו על כתב הקבלה והשחרור הוא למעשה מאשר כי הסכום ששולם לו הינו סופי ומוחלט.

      זהירות - קצין התגמולים עלול לשלול את זכויותכם

      בניגוד לחברת ביטוח לה לא נתונה הזכות לשלול את זכאותו של התובע לקבלת פיצוי בשל התנהגות שסוטה מאמות מידה נורמטיביות, הרי שסעיף 9 לחוק הנכים מאפשר לו לעשות כן במצבים מסוימים בהם מתברר כי התנהגותו של החייל עולה לכדי התנהגות רעה וחמורה. כך למשל, נהיגה במהירות מופרזת עלולה במקרים קיצוניים להביא לשלילת זכאות. לפיכך, יש להכניס למשוואת בחירת המסלול גם את נסיבות היווצרות התאונה.

      לא הגעתם ל- 10% נכות? לא תקבלו שקל ממשרד הביטחון

      בניגוד לתביעה שמוגשת כנגד מבטחת הרכב בפוליסת חובה בה אין מינימום נכות שהכרחי שתקבע לנפגע על מנת שיקבל פיצוי כספי, הרי שלפי חוק הנכים, היה ושיעור נכותו תרד מסף 10% - הוא לא יהיה זכאי לקבל מענק. מעבר לאמור, הרי שבתביעה נגד חברת הביטוח, גובה הפיצוי תלוי בשכרו של התובע לפני התאונה, ואילו בתביעה נ' משרד הביטחון הסכומים זהים לכל הנפגעים ואין חשיבות לשכרו או לעבודה של הנפגע לפני התאונה.

      זו רק לכאורה הצעה מפתה

      כאשר מדובר בפגיעה קלה אשר לא הותירה נכות צמיתה ולא אמורה להיות החמרה בעתיד במצב הרפואי, הרי
      שעדיף לתבוע את חברת הביטוח ולקבל פיצוי כספי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד ג' וכדומה.

      לצד זאת, חברות הביטוח מודעות היטב למשכורות הנמוכות שמשולמות לחיילים ולמסוגלות הסינוור של מתן הצעה לקבלת סכום גבוה וחד פעמי, ולפיכך, לעיתים קרובות הן לכאורה מיטיבות עם התובע וגורמות לו לסבור שקבלת הסכום במועד קרוב, ללא צורך לנהל הליך משפטי מתיש עדיפה לו בהרבה. אך מוטב לרוב לדחות את הצעתן, עד להתגבשות סופית של הנזק.

      שורה של הטבות שוות על חשבון משלם המיסים

      בניגוד לחברת הביטוח שמפצה את התובע בסכום חד פעמי, גבוה ככל שיהיה, כאשר מדובר על אגף השיקום, הכרה שלו בנפגע משמעה כי זה יהיה זכאי לקבלת הטבות לכל ימי חייו, כגון: טיפול רפואי, הנחה במיסים, לימודים גבוהים לו ולילדיו, בית הבראה, רכב רפואי וכדומה. להכרה העקרונית לכל החיים יש משקל רב בבחירת המסלול ויש להכניס משתנה זה לתוך המשוואה

      תאונה על אופניים חשמליים

      חייל בשירות סדיר שנפגע במהלך חופשתו במהלך רכיבה על אופניים, רגילים או חשמליים - רשאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון. מדובר על "לוקסוס" שאינו ניתן לחייל מילואים או איש קבע. לצד זאת, במידה והתאונה נגרמה ברשלנות של צד ג, בין אם כלי רכב או הולך רגל, הוא יכול להגיש תביעה נזיקית נגד הגורם שברשלנותו גרם לתאונה. כך למשל, נהג רכב שלא ציית לתמרור.

      מגיעים לפשרות מאחורי הגב שלכם, על חשבונכם

      כאשר חייל בוחר בערוץ התביעה מול משרד הביטחון, הוא מתחיל את דרכו בוועדות הרפואיות השונות של הצבא על מנת לאבחן ולטפל במצבו. לאחר שיסיים את התהליך מול וועדות אלו, רשאי הוא לפנות לחברה המבטחת ולבדוק לאיזה פיצוי יוכל להגיע מולה, ואז להחליט באיזו דרך ייבחר. לפי סעיף 36 לחוק הנכים, החייל חייב לסיים את התביעה נגד משרד הביטחון לפני הפנייה למבטחת. אך סעיף א' לאותו סעיף אשר כמעט ואינו מוכר, קובע כי במידה ושני הגורמים (החברה המבטחת ומשרד הביטחון) הגיעו להסכם פשרה ביניהם, החייל לא יכול לקבל סכום גבוה יותר מהסכום עליו הסכימו שני הגורמים. כך למעשה, בהליך שנעשה לעיתים קרובות בין מחלקות התביעות של החברה המבטחת ומשרד הביטחון, מגיעים מאחורי גבו של אותו חייל להסכם, ובכך מגבילים צעדיו העתידיים ואת הפיצוי שמגיע לו.

      אולם בשנה האחרונה, נתנה פסיקה מהותית שמתקנת את העוול: במקרה המדובר, התברר לחייל שנפגע בתאונת דרכים ותבע את חברת הביטוח שלו, כי חברת הביטוח שבה היה רכבו מבוטח בביטוח החובה, הגיעה לפשרה עם משרד הביטחון, וכי נחסמה בעדו האפשרות לתבוע פיצויים מעבר לסכום שנקבע בהסכם הפשרה. החייל שלא השלים עם הפשרה פנה לבית המשפט. בפסק הדין, ביטל השופט את תוקף ההסכם וקבע על משרד הביטחון להודיע לחייל שלושה חודשים מראש על כוונת הפשרה, על מנת לאפשר לו להתייעץ עם גורמים משפטיים ולהחליט באופן מושכל באיזו דרך משפטית יבחר. כך למעשה קבע השופט תקדים ודרך עבודה חדשה למשרד הביטחון –על פיה תובא לידיעתו של התובע זכותו במרווח זמן מספק, וינתן לו הסבר על אובדן עתידי שיכול להתרחש במידה והסכם הפשרה אכן יושג.

      הכותב הוא עו"ד מומחה לתביעות נגד משרד הביטחון ובייצוג נכי צה"ל