"אל תנעל דיפרנציאלים" אמר לי גילי הכהן, המהנדס הראשי של פרויקט תומקאר-2; "בחר קו התקדמות הכי גרוע שאפשר, וסע ישר". או קיי, אני חזק מאוד בלעשות שגיאות וכך השלכתי את התומקאר TX47 היישר אל הבולדרים המרושעים שהמתינו מולי; הצלבות קטלניות, קצב תנועה לא רציף, נעיצת גחון על סלע בגובה מטר... התומקאר נופף בגלגליו בעליזות, חרק פה ונהם שם, ותוך שניות היה מעבר למכשול המאתגר מאוד, מוכן להטיס אותנו קדימה בקצב שרק רכבי מרוץ או טובי ה-SBS יכולים לחלום עליו - אבל עם תומקאר-2, אפשר לעשות זאת עם 1200 קילוגרם בארגז המטען האחורי. ככל שהתומקאר החדש מרשים בעבירות היכולה להפיל דיפנדרים משופרים, הוא מרגיש עוד יותר טוב בשיוט מהיר. עם משקל עצמי של 1230 קילוגרם ובסיס גלגלים של 305 סנטימטרים, הדור השני של תומקאר מעניק לנהג פוטנציאל אדיר להנאה, או יכולת פנטסטית לביצוע משימות מקצועיות או צבאיות.
בניגוד לרכבי SBS מסחריים המתהדרים בעיצוב מלוטש וספורטיבי למראה, התומקאר נשאר קוצני ומזוות להפליא. אין בו קימורים ועיגולים, כולו שבכת צינורות פונקציונאליים, עליהם מורכבים לוחות אלומיניום שטוחים - קלים לייצור ולתיקון. בתחרות היופי הוא כבר לא יזכה, בוודאי לא עד שתא הנוסעים יעבור עיצוב חדש לחלוטין, הנושא בתכנון. מצד שני יש לו מראה שיק-קרבי שאינו ניתן לוויכוח, עם צמיגי שטח גדולים וכננת 4500 ליברות הנעוצה בחרטומו.
בשלות מאוחרת
כ-3500 תומקארים כבר משוטטים בארצות הברית, אוסטרליה, בריטניה, ספרד וכמובן, ישראל. רכב ה'צד בצד' הישראלי נולד בתחילת שנות התשעים, שנים ארוכות לפני שידענו בכלל מהו Side by Side. התומקאר פותח ויוצר במגוון עצום של גרסאות צבאיות ואזרחיות, עם מרכבים קצרים וארוכים, עם או בלי גג, ועם אינספור מנועים. משותפת לכל התומקארים הייתה תצורה ייחודית של קורת שלדה מרכזית, מהלך מתלים יוצא דופן, תיבת הילוכים רציפה CVT, והינע סופי הארוז בתוך זרועות נגררות מסיביות במיוחד. כל אלה עברו שיפורים אינספור, והם נמצאים גם בתומקאר-2 הנמצא היום לפנינו. הדגם החדש גדול מקודמו בכל מימד, אבל הוא עדיין לא מגושם מדי לעבודת שטח - ואפשר להטיס שניים כאלה במסוק.
לכל התומקארים הקודמים הייתה תכונה נוספת, הייתה להם רק הנעה אחורית; זוהי סגולה בעלת יתרונות מסוימים - ובעיקר, חסרונות ענקיים שהגבילו את פוטנציאל העבירות של הרכב. לאחר שלושים שנות הנעה אחורית, לתומקאר-2 יש הנעת 4X4 מתוחכמת וצמיגי 245/75R16 מגודלים. עכשיו כבר אפשר לקחת אותו לכל מקום, בוץ, שלג או חול. רק לתת גז, המפתחות בפנים!
האם הוא עדיין יודע לגהץ שבילים?
יצאנו עם תומקאר-2 לנהיגה קצרה בשבילי השפלה ושיפולי הרי יהודה. גם היום, בעידן של רייזרים ו-X3 בעלי ביצועים מדהימים, נוחות הנסיעה בתומקאר מרשימה ביותר. הוא ארוך וכבד, יש לו גלגלים בגודל של ג'יפ אמיתי, ומסתבר שאשפי המתלים של זרחי לא שכחו את העבודה. שיכוך המתלים פנומנאלי, הכלי סופג התעללות בלי גבולות, וניתן להתאים את פעולת המתלים למשקל שעל הכלי, בעזרת ניפוח בוכנה מיוחדת.
למרות הרחבת הבאגי עד 183 סנטימטרים, הוא עדיין נוטה על צידו בפניות ומאופיין בתת היגוי רציני. אבל יש בו יציבות כיוונית יוצאת מן הכלל, והוא נוסך תחושת בטחון גדולה מאוד. ההיגוי מוגבר חשמלית, ובעתיד הוא יתאים את עצמי למהירות הנסיעה. כרגע ההיגוי קל מאוד, זה לא מונע להציב את החרטום בדיוק היכן שרוצים.
על כוונון גיאומטריית המתלים אמון גילי הכהן, מהנדס הפרויקט. גילי הוא אחד המהנדסים המאושרים והשלמים ביותר בישראל: הוא מתכנן את המכלולים, מייצר אותם, ואז יוצא לשטח לבחון את תפקודם. כנהג מרוצים לשעבר יודע גילי להוציא את המרב מהתומקאר, לשכלל ולכוונן את כל הטעון תיקון. דווקא כמי שאינו נהג מרוץ, ידעתי להעריך את תחושת הביטחון של התומקאר החדש, המאפשר גם לנהגים מן השורה לשייט במהירויות מדהימות, גם בשביל משובש להחריד. ארבעה דיסקים בקוטר 314 אמונים על בלימת הבאגי המגודל.
הנקודה הפחות מבריקה בתומקאר היא המנוע הפועם באחוריו, 1.5 ליטר אטמוספרי המפיק 110 כוח סוס. המנוע הצנוע מספיק לכל מטרה ייעודית, אבל השלדה הזאת מסוגלת להתמודד עם הספק כפול, בלי שום בעיה. עבור מי שנוסעים בדיונות עמוקות, מנוע בשרני יעניק יכולות מרשימות ומספקות יותר.
סלע קיומנו
יש לי לא מעט שעות תומקאר מהדורות הקודמים, וגם להם הייתה עבירות מרשימה. בהיעדר הנעת 4X4, התומקארים הקודמים התבססו על תנופה ונהיגה מדויקת, לעתים קרובות היה נדרש סגנון נהיגה פראי למדי. היום אתה משלב 4X4, משלב Low ופשוט נוסע קדימה. לא מספיק טוב? יש שתי נעילות רוחביות, והמכשול מאחורייך. למערכת ההנעה מצטרף מרווח גחון פנומנאלי של 43 סנטימטרים; זה כמעט כפול מהמרווח של רוב הג'יפים, יותר מהאמר צבאי. זוויות גישה ונטישה של למעלה מ-75 מעלות מאפשרות לגשת בקלילות על כל סלע או מדרגה.
לא רק שמרווח הגחון גדול כל כך, ההינעים הסופיים ממקמים את הדיפרנציאל הרחק מכל פגע, ומשאירים לתומקאר רצפה חלקה המאפשרת להחליק על מכשולים קיצוניים. זרועות המתלים הקדמיים שטוחות ודקיקות למראה, מקטינות את הסיכוי למעוך אותן על סלע מזדמן. הכנפיים הקדמיות בולטות מאוד, נראות מוזרות על הכלי; אבל זה הגודל הנחוץ להכיל את מהלכי המתלה ולהפתעתי, הכנפיים כמעט ולא פוגעות בשדה הראייה לכיוון הנסיעה.
האם הוא יותר טוב מרייזר או מאבריק?
טעות, שאלה לא נכונה! רכבי SBS מסחריים הם מכונות הנאה אדירות, מהירות, זריזות ועבירות כאחד. להקזת אדרנלין קצרה של כמה שעות אין להם מתחרים, גם לא התומקאר-2. אבל ברגע שצריך לצאת לעבודה של ממש, להעמיס דלק לטווח של מאות קילומטרים, מכלי מים או ציוד ייעודי - רכבי ה-SBS הרגילים נשארים מחוץ לתמונה. אין להם כושר נשיאה המתקרב לזה של תומקאר-2, המסוגל לשנע עד 1200 קילוגרם - יותר מאשר טויוטה היי לקס, למשל. תומקאר-2 יכול להוביל במהירות ארבעה נוסעים / לוחמים, ולהעמיס מאחור עוד מאות קילוגרמים. רוצים להעמיס יותר? לרשותכם שני סוגי טנדר, עם ארגז מטען בגודל 2.00*1.60 מטרים, בדומה לטנדר אמריקני.
למען האמת, התומקאר יכול להעמיס בארגז SBS ולקחת אותו למסע של שבוע ימים ב-Outback האוסטרלי... אז אנחנו לא משווים, וכך גם לקוחות הלוקחים אותו לאתרי תיירות, משימות ביטחוניות, או הובלת ציוד ייעודי (כפי שראינו לאחרונה בביקורו של ראש ממשלת הודו אצל מפעיל המערכת הניידת להתפלת מי ים, בנימין נתניהו).
האם הסתיימה המלאכה?
יורם זרחי, המייסד ובעל חברת 'תומקאר' מאוהב ביציר כפיו, הממשיך להתפתח במפעל הקטן שבקיבוץ גבעת השלושה. במפעל המיושן למראה עובדים 'מייסטרים' בסגנון low tech, מסגרים, רתכים, כרסמים ומכופפי צינורות, זאת בצמוד למחלקת מחשוב מתקדמת. זרחי משתמש במוצרי מדף קיימים, אבל הוא גם מייצר בעצמו שיעור גבוה מאוד של מכלולים ייחודיים - דיפרנציאלים, בולמי זעזועים, מתלים, חלקי תמסורת, אפילו את חישוקי הגלגלים הוא מייצר בעצמו, כדי להשיג יחס אופטימאלי של גודל, משקל ו-אופסט. זנבו וחרטומו של תומקאר-2 חדשים לחלוטין אך כדי לחסוך בהוצאות ובזמן פיתוח, תא הנוסעים נלקח מהדגמים הקודמים. זהו תא נוסעים יעיל ופונקציונאלי אבל הוא מיושן למראה, ולוקה בהנדסת אנוש הצריכה עוד להתפתח - גם בנוחות תפעול, ובעיקר במראה. מכלולים נוספים הדורשים עוד עבודת פיתוח וניסוי הם קירור הווריאטור, מצנן המנוע, מנופי ההילוכים, מערכת העברת הכוח... עוד ארוכה הדרך אבל אבטיפוס 001 בו נהגנו, מצביע על פוטנציאל אדיר (כרגע נמצאים בייצור עוד 24 כלים).
במחיר פתיחה של 45,000 $ לפני מיסים, תומקאר-2 אינו רכב זול. הוא אינו מיועד לשוק ה'פאן' הפרטי אבל לקוחות מוסדיים הזקוקים לרכב מהיר ועביר, בעל כושר העמסה של למעלה מ-1 טון, מעריכים את ייחודו של המוצר הישראלי. רכב המבחן היה חמוש במנוע 4-בוכנות מתוצרת הסינית, 1.5 ליטר אטמוספרי המפיק 110 כוח סוס צנועים למדי. הוא מביא את התומקאר עד למהירות 120 קמ"ש, אבל בצנרת ממתינות יחידות כוח חזקות יותר - כולל דיזלים חסכוניים. כבר היום מיוצרים בגבעת השלושה תומקארים היברידיים או חשמליים, חלקם אפילו אמפיבי... אין גבול ליצירתיות המבעבעת במפעל הקטן בקיבוץ גבעת השלושה. בעתיד הלא רחוק תהפוך הסדנא למרכז פיתוח טהור והייצור יועבר למקומות אחרים, המצטיינים יותר בייצור המוני.
