מספיק לקרוא את השורה "Bye, bye Miss American Pie
Drove my Chevy to the levee but the levee was dry"
והשיר המפורסם ביותר של הזמר האמריקני דון מקליין כבר מתנגן בראש. לא הרבה יודעים את זה, אבל לדון עצמו - מעולם לא הייתה שברולט. הוא חיבב מאוד את השברולט בל אייר של 57-58 ובמיוחד את האימפלה שהוצגה ב-1958, אבל בתור ילד שגדל במשפחה של "פורד" מעולם לא הייתה בבעלותו אחת. למי שלא מכיר, עניין הנאמנות המשפחתית ליצרניות רכב אמריקניות היה עניין גדול מאוד באמצע המאה שעברה, ולא מעט אמריקנים עד היום מגדירים את עצמם כ"אנשים של פורד" או "אנשים של GM".
מקליין עצמו, אספן לא קטן של מכוניות קלאסיות ובעברו מספר פנינים כמו פולקסווגן קארמן גיהה, MGB, וגם סאאב שליוו אותו בשנים המוקדמות שלפני הפריצה הגדולה עם "אמריקן פאי". בסביבות 1975 הוא קונה את המרצדס 450SEL שלו, הדגם היה הגדול ביותר והמפואר ביותר שהציעה החברה בשעתו והוא סיפר בראיון שזו רק הבנטלי ארנאז' T שבבעלותו היום משתווה לה.
מקליין שמגיע להופעה ב-16.6 בישראל יתקבל גם פה באווירת מכוניות אספנות בעקבות שיתוף פעולה של מועדון ה-5 עם משרד VIVO הפקות. את הזמר תאסוף לימוזינה קלאסית של קאדילק או רולס רויס של חבר המועדון ובליווי שיירת מכוניות קלאסיות יסיעו את הזמר מטרקלין מצדה בנתב"ג למלון בתל אביב. גם במהלך ההופעה ילוו מכוניות אמריקניות קלאסיות את הזמר, עם תצוגה של 20 מכוניות אספנות משנות ה-50 וה-60, בעוד הזדמנות מצוינת לחבר בין תרבות ותרבות מוטורית בישראל.
