מדובר על עובד שהועסק באחת מחברות התרופות הגדולות בארץ שהגיש תביעה לבית הדין לעבודה לאחר שפוטר מעבודתו. בין טענות מעסיקתו שהועלו בכתב ההגנה, נכתב בין היתר כי העובד עשה שימוש לרעה באמון שניתן לו וברכב שהועמד לרשותו לצורך מילוי משימותיו, תוך שהוא משתמש בו במהלך השעות בהן אמור היה לעבוד, לצורך ביצוע עבודה נוספת. טענות על ניצול משאבי הארגון והרכב שניתן לעובדים אינן דבר חריג; בתי הדין נדרשים לפסוק לעיתים קרובות במחלוקות כאלו, אולם כאמור, החלטת בין הדין במקרה הזה מפרה את האיזון שהיה נהוג להחיל בין זכותו של המעסיק לנהל את עסקיו ולפקח על עובדיו, לבין הזכות הבסיסית של כל אחד מאתנו - הזכות לפרטיות.
הפרטים הקטנים
בכתב תביעתו דרש העובד זולת קבלת פיצויים על פיטוריו שנעשו שלא כדין, גם תשלום בגין השעות הנוספות, אולם מעסיקתו, הבהירה לבית הדין כי העובד משקר והוא לא עבד שעות נוספות עבורה, אלא כאמור, שהרכב שימש אותו לצורך עיסוקים אחרים. לפיכך, לטענתה, דו"ח האיכון יוכל להבהיר היכן הוא שהה בכל אותם מועדים ושעות. לשיטת החברה, "דו"ח איכון כלל אינו מהווה פגיעה בפרטיות שכן מעשיו של אדם ברשות הרבים אינם מושא לפרטיות ודו"ח האיכון נותן מידע רק בדבר האזור בו נמצא העובד, ואינו זהה למעקב שיש בו הטרדה או התחקות". בנוסף, זו טענה כי "גם אם דו"ח האיכון מהווה פגיעה בפרטיות הרי שהפגיעה היא פגיעה מזערית הנסוגה מפני גילוי האמת".
איך הם עושים את זה?
כבר כיום עומדים לרשות המעסיקים שורה של אמצעים בשביל לנטר את פעילות העובדים שמתניידים מחוץ לגבולות חצר בית העסק. למעשה, מסביר חיים מולכו, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם: "כך למשל, תוכנת דיווח נוכחות שמופעלת מהשטח מספקת למעסיק אינדיקציה מהמנה ומדויקת לגבי מקום פעילותו. זאת כמובן בנוסף למערכות האיתור שקיימות ברכבים. כמו כן, ישנם מעסיקים שמעוניינים לעקוב באופן הדוק יותר אחר עובדיהם ולשם כך קיימות כיום טכנולוגיות זמינות שמאפשרות לנו לבצע התאמות במוצר ולענות על הדרישות".
עוד אומר לנו מולכו; "ההבדל המהותי הוא בחובת הידוע של העובד על הימצאות אמצעי הבקרה והמעקב ובכל מקרה, קו הגבול עובר ברצועת הזמן שבה העובד מסיים את עבודתו. למעביד אסור לעשות שימוש באמצעי הבקרה ולעקוב אחר פעולות העובד בתום עבודתו. כל עוד מדובר על שעות העבודה פסיקת בתי הדין לעבודה מתירה זאת וקובעת כי ניטור פעילות העובד במהלך שעות העבודה על מנת לפקח על עבודת העובדים אינה מהווה פגיעה בפרטיו. בנוסף, על המעסיק מוטלת החובה לידע את העובד על כך".
הכרעה בבית המשפט
זו הייתה, בין היתר טענותיו של העובד שהשיב לבית הדין כי דו"ח איכון כמוהו כמעקב, ולצורך כך על המעסיק ליידע את העובד על אפשרות קיומו של מעקב שכזה אחריו וכן לגבש מדיניות ברורה המבהירה ומסדירה את יכולתו של המעסיק לחדור לפרטיות עובדיו - ולפקח על מקום הימצאותם באמצעות הטלפון הנייד שברשותם.
ומה פסקה השופטת? החברה רשאית לקבל את הדו"ח, אולם אפשרה לעובד להשחיר מידע רגיש ואישי על מקום המצאו מחוץ לשעות העבודה: "השמטת מידע עודף מאפשרת גילוי חלקי של מידע מקום בו הגילוי הכולל והרחב פוגע פגיעה שאינה מידתית באינטרסים משפטיים, הראויים להגנה לרבות הזכות לפרטיות".