אפשר להבין מדוע הציבור רוכש עוד ועוד מכוניות היברידיות. החיסכון הרב בדלק, בזיהום ופליטות וכן ברעש ובאי הנוחות של מנוע הפעיל באופן רצוף, כל אלו נחסכים ברכב היברידי. בכל זאת, אחת לכמה זמן עולה השאלה, האם ברכב היברידי ישנה קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת? לפניכם שאלות ותשובות שמסבירות הכול על קרינה אלקטרומגנטית ועל מכוניות היברידיות.
מהי קרינה אלקטרומגנטית?
קרינה חשמלית, או אלקטרומגנטית, היא מערכת של מעין גלים חשמליים שנוצרים על ידי פריטים המכילים מטען חשמלי.
האם תמיד קרינה אלקטרומגנטית מסוכנת?
כלל לא. בגדול אפשר לחלק את תחומי הקרינה האלקטרומגנטית לשניים, קרינה מייננת (קרינה בתדרים גבוהים) וקרינה בלתי מייננת (קרינה בתדרים נמוכים).
מה ההבדל בין קרינה מייננת לבלתי מייננת?
קרינה מייננת היא קרינה חזקה מאוד, שעשויה לשנות את המבנה הכימי של מי שנתקל בקרינה (משילה אלקטרונים מהאטומים והופכת אותם ליונים, מכאן מקור השם). קרינה בלתי מייננת חלשה מכדי לשנות מבנים כימיים ועל כן אינה נחשבת למסוכנת.
איפה נמצאים סוגי הקרינה האלה?
אפשר למצוא קרינה מייננת במכשירים שונים בחיי היום יום שלנו כמו גם במכשירי לייזר וכן בקרינה שמגיעה מהשמש והחלל.
קרינה בלתי מייננת, זו שנחשבת ללא מסוכנת, נמצאת במכשירי חשמל ותקשורת רבים שמקיפים אותנו, מאמצעי תאורה, מכשירי חשמל ביתיים כמכונות כביסה ומכונות גילוח, מחשבים ומכשירי תקשורת כמו טלוויזיה טלפון נייד, נקודות אינטרנט WIFI או חיבורי בלוטות'. קרינה בלתי מייננת נמצאת גם בכלי רכב, חשמליים, היברידיים וגם אלו שמונעים בבנזין או דיזל.
אם קרינה בלתי מייננת אינה נחשבת מסוכנת, מדוע רשויות סביבה בעולם מפקחות עליה?
למרות שהיא אינה נחשבת למסוכנת, טרם הוכח כי חשיפה לרמה גבוהה במיוחד ולאורך זמן של קרינה בלתי מייננת, בטוחה לחלוטין מפני סיכונים בריאותיים. היות שכך קבעו סמכויות בריאות וסביבה בישראל (משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה) וברחבי העולם (כמו ארגון הבריאות העולמי WHO והוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), תקנים מחמירים שקובעים את הרמה הגבוהה המותרת של קרינה אלקטרומגנטית בלתי מייננת.
האם מותר למכור בישראל רכב שאינו עומד בתקן מחמיר של קרינה אלקטרומגנטית?
אסור בתכלית האיסור. כל רכב, היברידי, חשמלי או אחר, שנמכר בישראל, עומד בתקנים המחמירים הן של המשרד להגנת הסביבה בישראל והן בתקנים הבינלאומיים המחמירים. התקנים הללו מעניקים מרווח בטחון גדול בפני סכנת קרינה והיות שכך, כל כלי הרכב ההיברידיים והאחרים הנמכרים בישראל, בטיחותיים לחלוטין לשימוש בכל הקשור לקרינה אלקטרומגנטית.
כל כלי הרכב הנמכרים בישראל עומדים בדרישות הללו, אחרת לא היו מורשים להימכר בישראל.
האם המשרד להגנת הסביבה עורך בדיקות קרינה לכלי רכב שנמכרים בישראל?
בהחלט. האגף למניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה עורך בדיקות לדגמי רכב, כדי לוודא עמידה בדרישות ובתקנים הישראליים והבינלאומיים. לדוגמא, המשרד להגנת הסביבה ערך בדיקה כזו ברכב יונדאי איוניק באוגוסט 2017 ומצא כי הרכב עומד בכל הקריטריונים והנו תקין לחלוטין.
האם כל אחד יכול למדוד את רמת הקרינה ברכבו?
לא. מדידת קרינה אלקטרומגנטית, ברכב או במכשירים אחרים, היא מקצועית מאוד, יקרה ומורכבת. יש לבצע את המדידה עם ציוד המותאם לכך לדוגמא: חיישן מגנטי מכויל, תלת צירי, המחובר לציוד מדידה, מקלט או נתח ספקטרום או נתח תדר או כל התקן אלקטרוני עם מסננת צרת סרט בתחום 50Hz, יש להתייחס למספר פרמטרים ובהם שיאי עוצמה, תנאי פעולה, עוצמת הקרינה, המרחק ממנה, שינויים בעוצמת הקרינה ממוצעי הנתונים וכמובן במעבדה המבודדת מרעשי סביבה.
אבל ראיתי סרטונים שטוענים כי הקרינה גבוהה מדי בכמה מכוניות היברידיות
סרטונים וכתבות שמסקרים מדידות בישראל ובעולם, גם אם ביצעו אותם מודדים בעלי תעודה ומכשיר מקצועי, כמעט לעולם לא יוכלו לעמוד בסטנדרטים שבהם עומדות מעבדות רשמיות, תקניות ומבוקרות, של משרדי ממשלה ויצרני רכב.
עד כמה תהיה הטכנולוגיה ההיברידית נפוצה יותר בעתיד?
הטכנולוגיה ההיברידית ולצדה הטכנולוגיה החשמלית, לא רק שיהיו נפוצות יותר בעתיד, אלא הן העתיד, בארץ ובעולם. כבר כיום כמה וכמה מהדגמים המרכזיים הנמכרים בישראל ובעולם מצוידים בשילוב של מנועי חשמל ובנזין. ההנעה ההיברידית מוכיחה את עצמה כראויה לעמוד הן בדרישות הגבוהות ביותר של ציבור הלקוחות המחובר ביותר אי פעם והן בתקנים ובדרישות הבריאות והסביבה של המוסדות הקפדניים ביותר בעולם.
מכוניות היברידיות, ולצדן החשמליות, הן המכוניות הידידותיות ביותר לנשימה שלנו ולסביבה הטבעית והאנושית. הן גם עוצמתיות ביותר ובו זמנית גם החסכוניות והשקטות ביותר. הצלחת שילוב החשמל במערכות ההנעה לרכב מוכיחה כי יצרני הרכב הצליחו לפתח שיטת הנעה חדשנית, מוצלחת ויעילה במיוחד.
לאתר כלמוביל