סטילס: רמי גלבוע, מלווין בלאו, Orly Louk, Jochen Hesse
זו לא הפעם הראשונה ש"ראלי אירופה אוריינט" (לשעבר "ראלי אלגאו") עובר בישראל; המסע המוטורי-הרפתקני מתקיים כבר תריסר שנים ומאז פצח אסד במלחמת האזרחים, השיירה חולפת אצלנו בדרכה לירדן. הנוסחה מזכירה במידה רבה את מסעות גרוטראלי וגרוטשטח המקובלים במקומותינו; התקנון מגדיר מחיר מקסימום לגרוטאה של 1111 יורו, רכב בן 20 שנה לפחות (למה לא 22?...), מחיר ממוצע מרבי ללינה 11 יורו, וההרשמה ל-2019 מסתיימת ב-7.7.
השנה יצאו 180 המתחרים מהעיר שטרסבורג על גבול צרפת וגרמניה, לאחר ארוחת פרידה של שוקרוט וריזלינג לבן... משטרסבורג נדרשו המשתתפים לבחור ציר תנועה ולהגיע תוך חמישה ימים אל המסגד הכחול באיסטנבול, מרחק רציני ביותר. הניווט מתבצע באמצעות מפות נייר וללא אמצעי ניווט דיגיטליים, כך אנו משערים. למשתתפים אסור לנוע בכבישים ראשיים או כבישי אגרה והטווח מחייב נסיעה של 350-400 קילומטרים ביום, בגרוטאות קשישות העמוסות בציוד כבד.
מסלול הראלי נמתח לאורך כ-7000 קילומטרים (או בטרמינולוגיה של הראלי, 6666 ק"מ...) והוא יצא השנה משטרסבורג לאיסטנבול דרך מדינות הבלקן, עלה על מעבורת מנמל 'מרסין' שבטורקיה לנמל חיפה, עובר לירדן דרך גשר שייח' חוסיין, ומשם לקהילות מצוקה בירדן - שם ייתרמו מכשירי עזר לכבדי שמיעה, בגדים, ובעיקר - שם יושארו המכוניות, כתרומה למקומיים. מסתבר שירדן היא המדינה היחידה באזור המוכנה לקבל מכוניות ישנות כל כך, על סף גריטה. הייתי בשמחה לוקח איזו ב.מ.וו או אודי סטיישן, לשימושי האישי!...
גרוטאות נחשקות
רוב המכוניות מקושטות באופן יצירתי, ומאוגדות לצוותים של שניים או שלושה כלי רכב. החבר'ה משקיעים הרבה אנרגיה ויצירתיות, וחלק מהרכבים מרשימים ונחשקים במיוחד; מצאנו שם ב.מ.וו 520 סטיישן בצבעי פסטל מעודנים, אודי קוואטרו 80 ו-100, וולוו סטיישן למיניהן - תצורת הסטיישן מתאימה מאוד למסע, בו חייבים המשתתפים להוביל את כל ציוד הלינה שלהם, אמצעי בישול, ותרומות אותן יחלקו במהלך הראלי.
אהבתי את הצוותים השוויצרים שהגיעו עם זוג פורסטרים מודל 2001 ו-2003; במחיר 500-600 יורו אלו כלים מעולים לטיולי שטח בנגב! הצטרפתי אל הצעירים לכוס בירה צוננת, אותה רכשו במבשלת הבירה 'שריגים' בה ביקרו מוקדם יותר, ושם אף הכינו את "בירת הידידות ישראל- גרמניה". החבר'ה משולהבים מהמסע הגדול, ומהמכוניות אותן הכינו בעבודה עצמית. על הפורסטרים הותקנו 'מגיני חזירים' אדירים במידותיהם, גגוני אלומיניום מגושמים עליהם הועמסו צמיגים, מכלי דלק, קונסטרוקציות עץ לקמת אוהל משותף... לאחר שהפורסטרים הגיעו למשקל של כ-2200 קילוגרם ללא הנוסעים, התקינו החבר'ה קפיצי חיזוק אחוריים של ב.מ.וו. האמת ובמפתיע, הרכב נראה יציב ומאוזן למראה.
אנשים ונפשות
בשיירת הראלי נוסעים כ-180 משתתפים מגיל 19 ועד 80, חלקם סטודנטים תפרנים, אחרים עשירים מבוססים, יש אפילו טייס סוויסאייר. כולם שוחרי הרפתקאות ומסעות, המחפשים תוכן הומאני למסעותיהם. בולטת בשיירה הקרייזלר פתוחת הגג, של אורלי לוק - משתתפת ישראלית ותיקה, וחברת הנהלת הראלי. אורלי פעילה מאוד בארגון שיירה ובניהול הקטע העובר בישראל, היא משמשת כמתורגמנית-מסדרת-מתקשרת-מובילה את האירופאים בנבכי המזרח התיכון. "אירופה אוריינט ראלי הוא ארגון ללא מטרות רווח, מסע חוצה יבשות שחרת על דגלו מטרות ומשימות לשיתופי פעולה אזוריים, ופרויקטים לתמיכה וסיוע לקהילות שבדרך".
"הפרויקטים עומדים בסימן של ידידות אהבה ושלום" מסבירה אורלי. "רוב המשתתפים מגיעים מגרמניה, אוסטריה ושווייץ, אבל אנחנו מנסים להרחיב את הקשת - בין השאר, על ידי זינוק ממדינות שונות, השנה יצאנו מצרפת". בשנה שעברה השתתפו בראלי שלושה צוותים ישראליים, שהתקבלו בחיבוק גדול על ידי האירופאים; השנה מתלווה אליהם אחד מצוותי גרוטאראלי, היוצא לקטע של ישראל וירדן. אורלי לוק ושותפתה להרפתקה חגית זיידנר מקוות לראות בשנה הבאה יותר צוותים ישראליים בשיירה. המסע נמשך שלושה שבועות, עלות ההשתתפות לצוות אמורה להיות כ-3000 יורו לזוג. המארגנים יסייעו למשתתפים ישראליים ברכישת רכב באירופה והכנתו למסע. מי שנדלק על הרעיון יימצא פרטים נוספים והרשמה באתר גרוטראלי הישראלי. הזדרזו, ההרשמה מסתיימת ב-7.7 השנה.
האגף למשימות מיוחדות
חלק בלתי נפרד מחוויית הראלי הן משימות צדקה ושיתוף, או משימות הבאות להצביע על בעיות גלובאליות של הפלנטה. ברוח זו הביאו איתם המשתתפים בקבוקי מים אותם מילאו בעיירות המוצא שלהם - מי מעיין זכים בהרי טירול, מים ממפלי שפהאוזן, או פלג שוצף באלפים הצרפתיים. ביומם השלישי בישראל התארחו המשתתפים אצל המועצה האזורית מגילות ים המלח, וחתרו בקייקים של "on the kayak" הרחק מהחוף המתייבש; שם רוקנו את בקבוקי המים אל ים המוות הגווע לאיטו, במטרה לעורר מודעות עולמית למצבו המידרדר. אינשאללה!
יום לפני כן ישנו המשתתפים בנמל יפו, ובבוקר ביצעו משימה נוספת; בעזרת האמנית רינת לוק אלחייק יצרו את פסיפס פקקי הבירה הגדול בעולם. הפסיפס נבנה בעזרת 50,000 פקקי בירה אותם הביאו המשתתפים ממבשלות בירה בגרמניה. הפסיפס הענק נמתח על קיר באורך של כעשרים מטרים ברחוב יהודה ימית, והוא כולל מוטיבים מאגדת אנדרומדה, בכיכובה של - איך אפשר אחרת? - נטע ברזילי שהפכה לנסיכה הלוהטת בישראל. המשתתפים גם תרמו תיקי לימוד לילדים ביפו.
"אין כמו יפו בלילות-תה"
עם כל הכבוד למשימות הומניטריות, האירופאים באו גם ליהנות. בתשובה לשאלתי הבנאלית "מה היה המקום הנחשק ביותר במסלולכם?" הם ענו בלא היסוס - הביקור והלינה בנמל יפו. הצירוף המדליק של עיר עתיקה הצמודה לטיילת התוססת של תל אביב, הניגוד החריף בין קריאות המואזין לבין המולת הפאבים בטיילת של תל אביב, היו החוויה הטובה ביותר במסעם, עד כה. "אחרי כל מה שאנחנו שומעים ורואים באירופה לא יכולנו להאמין שזו אותה ארץ, מקסים כאן אצלכם" חזר ואמרו.
ראלי "אירופה אוריינט" אינו אירוע מוטורי גדול, גם לא ראלי עבירות כמו המסעות בהם אנו מורגלים בישראל. אבל זהו אירוע מוטורי המעניק למשתתפיו הזדמנות לטייל במקומות חדשים ומרתקים, להתערבב עם האוכלוסייה המקומית, ולתרום לה קמצוץ מעושרה של אירופה. זהו אירוע נטול אגו המסייע לישראל להשביח מעט את תדמיתה המתנודדת בימים אלה, מה עוד נבקש? אולי, שישאירו אצלי את ה-520 הוורודה?...
