בין הצדדים, חברת להשכרת רכב וחברת 'הפניקס' התנהל הליך משפטי בגין תאונת דרכים שבסופה נקבע כי 40% מהאחריות לאירוע מוטלת על נהג רכב החברה, ואילו עיקר הרשלנות - על כתפי הנהג שרכבו בוטח בחברת הפניקס. פסק הדין ניתן בתאריך 13/07/17 אולם 4 ימים לאחר מכן, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט, כאשר מה שעומד על הפרק הוא הוצאות המשפט. מדוע כלל היה צריך להזדרז ולהגיש תביעה נוספת שכרוכה בתשלום שכ"ט?
בכתב ההגנה, טענה חברת הפניקס כי מדובר על תביעה קנטרנית וטורדנית, שכל מטרתה היא להגדיל נזקים וכי התובעת נהגה בחוסר תום לב שעה שהגישה את התביעה לבית המשפט מבלי לשלוח תחילה מכתב דרישה. עוד נטען כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת העדר עילה שכן התובעת לא צרפה חוות דעת שמאי וכן חשבונית המעידה על תיקון רכבה.
התובעת מנגד טענה כי עם כל הכבוד לחברת הפניקס, היא לא יכולה לטעון לחוסר תום לב שעה שהיא עצמה לא עמדה בדרישה ולא שילמה את הסכום שאינו שנוי במחלוקת בתוך 30 יום. השופטת גרסה כי אפשר וצריך להביא את הצדדים להגיע להסכמה, אולם חברת הפניקס סברה כי מדובר על תיק עקרוני ועתרה כי השופטת תנמק את החלטתה.
לא עובדים פה
שרון צנציפר הלפמן מבית משפט השלום ברחובות קבעה כי יש לפסוק לצד התובעת הוצאות משפט; לדבריה, התובעת הזדרזה להגיש את תביעתה ובא כוחה אישר כי כך נהגה. בנסיבות אלה, יאמר באופן ברור כי לו היתה הנתבעת משלמת את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, משל היה כתב התביעה מכתב דרישה, לא היה מקום לפסיקת הוצאות וניתן היה אף לשקול את טענות הנתבעת לפסיקת הוצאות לטובתה. אולם לדבריה, במקרה הזה, שולם הסכום שאינו שנוי במחלוקת רק כעבור שלושה חודשים. ההסבר כאמור, לשהוי בתשלום הנתבעת הוא כי "מדובר בקיץ, חגים, חופשות.. זה בהחלט זמן סביר. ביולי חברות הביטוח לא עובדות; נמצאים בחו"ל, חופשות וחגים".
השופטת הבהירה כי טענת חוסר תום לב אינה יכולה להישמע מפי צד שאינו נוהג בעצמו בחוסר תום לב. בנסיבות אלה, היא מצאה לנכון כי חברת הפניקס תשלום הוצאות לתובעת.
עו"ד אסף ורשה ושחף היימן, באי כוחה של התובעת חברת השכרת הרכב: "להבנתנו, בית המשפט הזכיר לחברת הפניקס כי מקורה של חובת תום הלב אינה מוגבלת לחוזים בלבד. עקרון תום הלב חל על כל עניין ודבר במשפט הישראלי. עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר". נקבע כי הדוקטרינה של תום הלב "חותכת את משפט ישראל כולו לאורכו ולרוחבו, מלוא כל הארץ כבודה". שיקול הדעת המוטעה של חברת הביטוח הביא לכך כי בנוסף לכל, היא גם בזבזה זמן שיפוטי יקר ולא השכילה לרדת מהעץ. וכה חבל שכך".