פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "אתה תשבור אותה": קיבל דוח כי נשען על מראת צד של ניידת משטרה

      האיש הגיע ערעור על הדוח של המשטרה בתואנה כי השוטר קנס אותו בשל איבוד עשתונות, ולא בגין סיבות מוצדקות שקשורות להפרות סדר במקום בו העמיד את רכבו. כיצד פסקה השופטת?

      ניידת משטרה (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      כנגד הנאשם, הוגש כתב אישום אשר מייחס לו כי בתאריך 25/04/2016 בשעה 10:51, ברח' הרצל 102, בתל-אביב יפו, עמד בכביש שלא בתוקף תפקיד רשמי, בניגוד לתקנה 112 לתקנות התעבורה. הסיפור התגלגל משיחת טלפון של בחור למוקד העירייה, היות ורכב שעמד במפרץ החניה באתר בו עבד, הפריע לטרקטורים להיכנס ולצאת משטחו.

      תוך דקות ספורות הגיעה למקום ניידת נהוגה ע"י פקח, אליו התלווה גם שוטר. הנאשם מספר כי בשל בו שוחח עם הפקח, הוא נשען על מראת הניידת ומעשיו גרמו לשוטר לאבד את שלוותו ולצעוק עליו: "אתה תשבור את המראה". הבחור ביקש מהשוטר שלא ידבר אליו באגרסיביות, ובתגובה - החליט השוטר לתת לו דו"ח. לדבריו, מדובר על דו"ח נקמני שהסיבה לרישומו היא אך ורק כי העז לענות לשוטר ואין לו כל קשר אחר למציאות, שכן מקום עמידתו, היה בתוך מפרץ החניה מול הפקח עמו שוחח. כך שלא סיכן איש, ובכלל זה גם לא את עצמו. במילים אחרות, לא ממש נעשתה כאן עבירת תנועה.

      "לא זוכר"

      מטעם התביעה, העיד השוטר כי אינו יודע להצביע על הנסיבות אשר הביאו אותו לבקש את פרטיו של הנאשם. לפי עדותו, "בשלב מסוים שלא זכור לי כרגע, האיש לא היה מעוניין לתת לי את פרטיו, המדובר בקבלן שביקש את עזרתי מלכתחילה. אמרתי לו שבשלב זה הוא לא יכול לקבל את הפרטים של בעל הרכב, רק אני יכול, לא זוכר בדיוק מה היה התחילו מילים לא נעימות, ביקשתי ממנו לזוז מהכביש - הוא סירב בהתחלה". בעקבות כך, מספר השוטר החל דין ודברים בין השניים והנאשם אמר לו "אתה ליצן מארץ הליצנים" ועל כן נרשם דו"ח כפי שנרשם.

      ומה חשבה השופטת? שטון דיבורו של הנאשם לא מצא חן בעיני השוטר, וזו הסיבה למתן הדו"ח; "הסיטואציה כפי שהוברה בעת מתן העדות, מעלה תהיות ותמיהות רבות. מכאן שהחלטתי לזכות את הנאשם". לדבריה, עדותו של השוטר מפוזרת ולא ברור מה הייתה הסיטואציה אשר הביאה את השוטר לרשום את הדוח, ומה היה דין הדברים בין השניים.

      כמו כן, מבהירה השופטת כי חסר פרט חשוב והוא הנוכחות של עד נוסף שהיה במקום עימו והוא הפקח - כאשר ברור שאירוע כזה אשר מסתיים במתן דו"ח כנגד אזרח ואדם נוסף במקום הינו עד פוטנציאלי, "במקרה הטוב הוא זלזול ורשלנות ובמקרה הרע, הינו הסתרה של פרטים חשובים שיש בהם כדי, אולי, לעמוד לזכותו של האזרח", כך ציינה.

      לא היה ולא נברא

      עוד העירה השופטת בפסיקה, כי "כאן המקום אף לציין, שהעדויות של השוטר והפקח מתארות תיאור שונה בתכלית, כאשר על פי השוטר, הוא ניהל את האירוע, ואילו על פי הפקח - הוא זה אשר שוחח עם הנאשם ובסופו של דבר התגלע וויכוח בין השוטר לנאשם". לדבריה, אמנם, הפקח התייצב ונתן עדות, וזאת לבקשת הנאשם ומטעמו, "אולם המדובר בעדות כבושה שניתנה לאחר כשנה, כאשר לא ניתן להשוות זאת לרישום כלשהו אשר נרשם בזמן אמת, ולא מן הנמנע שיש בה חוסר דיוק או אפילו זיהום, אף שלא במכוון, וזאת לאחר תקופה ארוכה".

      עו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני נזיקין וביטוח:" עדות כבושה היא מינוח משפטי שמתייחס לסיטואציה בה העד "כבש את העדות" ומסר אותה במועד שאינו ההזדמנות הראשונה בה יכול היה למסור אותו. בית המשפט העליון הבהיר לא אחת כי יש לתת לעדות כזו משקל קטן ביותר נוכח הנחת היסוד כי אמינותה ואמיתותה מוטלים בספק. משקל ראייתי כבד ינתן לעדות כזו רק במקרים בהם העד הצליח לספק הסבר משכנע בנוגע לסיבה בגינה "כבש" את עדותו.